בראשית רבה י ט
<< · בראשית רבה · י · ט
רבי שאליה לרבי ישמעאל בר רבי יוסי, אמר לו: שמעת מאביך מהו "ויכל אלהים ביום השביעי"? אתמהא!
- אלא כזה שהוא מכה בקורנוס על גבי הסדן, הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך,
אמר ר' שמעון בן יוחאי: בשר ודם, שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו, הוא מוסיף מחול על הקודש; אבל הקב"ה, שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו, נכנס בו כחוט השערה.
גניבא ורבנן:
- גניבא אמר: משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה, ומה היתה חסרה? כלה שתכנס לתוכה. כך, מה היה העולם חסר? שבת.
- רבנן אמרי: משל למלך שעשו לו טבעת, מה היתה חסירה? חותם. כך מה היה העולם חסר? שבת.
וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך, ויכל אלהים ביום הששי וישבות ביום השביעי.
- תלמי המלך שאל את הזקנים ברומי: בכמה ימים ברא הקב"ה עולמו?
- אמרו לו: לששה ימים.
- אמר להם: ומאותה שעה גיהנם ניסוקת לרשעים? אוי לעולם מדיניו.
"מלאכתו" - לא כן אמר ר' ברכיה בשם רבי סימון: לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, ואת אומר "מכל מלאכתו"?! אתמהא! אלא, להפרע מן הרשעים שהן מאבדין את העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה, וליתן שכר טוב לצדיקים שהן מקיימין את העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה.
ומה נברא בו לאחר ששבת? שאנן, ונחת, שלוה, והשקט.
רבי לוי בשם ר' יוסי בר ר' נהוראי: כל זמן שהיו ידי קוניהם ממשמשין בהם, היו מותחים והולכין; כיון שנחו ידי קוניהם מהן, ניתן להם נחה, וינח לעולמו ביום השביעי.
אמר רבי אבא: בשר ודם, בשעה שהוא עושה אסטאטיבה, אינו נותן דונטיבא, ובשעה שהוא נותן דונטיבה, אינו עושה אסטאטיבה; אבל הקב"ה עשה אסטאטיבה ונתן דונטיבה: "וישבות", "ויברך".