ביאור:מעומד/מקרא/תורה/ויקרא/א
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא א | למהדורת הביאור הרגילה) |
| מיצג במרכז המבקרים של מרכז דוידסון. לחץ על התמונה להגדלתה |
|
תחילת פרשת ויקרא ותחילת ספר ויקרא - פתיחה כללית: סוגי הקרבנות ומי מביאם. |
|
פרשת ויקרא
|
תורת הקרבנות
פתיח
- וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה,
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו - מֵאֹהֶל מוֹעֵד,
- לֵאמֹר:
קרבנות מהבהמה
- דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
- אָדָם, כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה, מִן הַבְּהֵמָה:
- מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן - תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם.
קרבן עולה
עולת בקר
|
לפי חז"ל עולה זו היא עולת נדר או נדבה - כאשר לפירושם: נדר נידר בלשון הרי עלי עולה, ונדבה נידבת בלשון הרי זה עולה עולת בקר: תמים, (חז"ל: רצון חפשי), |
- אִם עֹלָה קרבן העולה באש קָרְבָּנוֹ:
- מִן הַבָּקָר - זָכָר תָּמִים בלי כל מום יַקְרִיבֶנּוּ.
- אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ כדי לְרַצוֹת אותו, כלומר: כדי שה' ירוצה בעניינו של המקריב, ולפי חז"ל ההקרבה חייבת להיות מתוך רצון חופשי של נותן הקרבן, לִפְנֵי יְהוָה.
- אִם עֹלָה קרבן העולה באש קָרְבָּנוֹ:
- וְסָמַךְ יָדוֹ ולפי חז"ל: נשען בכל כוחו בשתי ידיו עַל רֹאשׁ הָעֹלָה, וְנִרְצָה לוֹ - לְכַפֵּר לכסות. כלומר: אם יעשה כך, הקרבן "יְרַצֵה" עבורו, על מנת לכסות עָלָיו על חטאיו.
- וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה,
- וְהִקְרִיבוּ יביאו, יקרבו בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם,
- וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב על גבי המזבח, מכל צדדיו - אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כלומר: תוך סיבוב סביב המזבח שבפתח אוהל מועד (מזבח האדמה או: "הנחושת") יזרקו את הדם עליו.
- וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה מהעור שלה, וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ,
- וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ.
- וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים - אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר החֵלֶב, השומן -
- עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ.
- וְקִרְבּוֹ קיבתו ומעיו וּכְרָעָיו ורגליו - יִרְחַץ בַּמָּיִם,
- וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה.
- עֹלָה - אִשֵּׁה קרבן הנשרף באש, רֵיחַ נִיחוֹחַ הגורם לנחת לַיהוָה. {ס}
עולת צאן
|
עולת צאן: תמים, |
- וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ, - מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה:
- זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ.
- יא וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה בצד המזבח, צד העזרה שמצפון למזבח לִפְנֵי יְהוָה,
- וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
- וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו - וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ,
- וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ.
- וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם - יִרְחַץ בַּמָּיִם,
- וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה:
- עֹלָה הוּא - אִשֵּׁה, רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. {פ}
קרבנות מהעוף
עולת עוף (תור או בן-יונה)
|
עולת עוף: (כנראה שכולה עבודת כהן) |
- וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַיהוָה -
- וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים תור הוא ציפור ממשפחת היוניים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה, אֶת קָרְבָּנוֹ:
- וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ
- וּמָלַק יחתוך מן העורף בציפורן בוהן יד ימין אֶת רֹאשׁוֹ, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה,
- וְנִמְצָה ייסחט דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.
- וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ הזפק בְּנֹצָתָהּ עם העור והנוצות, וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל ליד הַמִּזְבֵּחַ
- קֵדְמָה במזרח, אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן המקום אליו שופכים את אפר המזבח.
- וְשִׁסַּע אֹתוֹ יקרע את העוף באמצע בִכְנָפָיו עם כנפיו (לא צריך למרוט אותן) לֹא יַבְדִּיל לא יפריד את הכנפים מהגוף (וחז"ל פירשו: אין צורך להפרידם.,
- וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ,
- עֹלָה הוּא - אִשֵּׁה, רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. {ס}
