ביאור:נחמיה י

קיצור דרך: a35b10

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג       (מהדורות נוספות של נחמיה י)

---

המשך תפילת הלויים, וכריתת אמנה לגבי נישואי תערובת, שבת, שביעית, מקדש, תרומות ומעשרות

א "וּבְכָל זֹאת אע"פ שאנו עבדים למלכי פרס ולא בני חורין כמו שהיינו בתקופת בית ראשון אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה ברית אמונה בה' וְכֹתְבִים, וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ. ב וְעַל הַחֲתוּמִים השרים שהם: נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא בֶּן חֲכַלְיָה וְצִדְקִיָּה. ג שְׂרָיָה, עֲזַרְיָה, יִרְמְיָה. ד פַּשְׁחוּר, אֲמַרְיָה, מַלְכִּיָּה. ה חַטּוּשׁ, שְׁבַנְיָה, מַלּוּךְ. ו חָרִם, מְרֵמוֹת, עֹבַדְיָה. ז דָּנִיֵּאל, גִּנְּתוֹן, בָּרוּךְ. ח מְשֻׁלָּם, אֲבִיָּה, מִיָּמִן. ט מַעַזְיָה, בִלְגַּי, שְׁמַעְיָה - אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים. {ס}
י וְהַלְוִיִּם: וְיֵשׁוּעַ והם ישוע... (ו' המפרשת) בֶּן אֲזַנְיָה בִּנּוּי ובינוי מִבְּנֵי חֵנָדָד הבן של קַדְמִיאֵל. יא וַאֲחֵיהֶם וחבריהם הלוים: שְׁבַנְיָה, הוֹדִיָּה, קְלִיטָא, פְּלָאיָה, חָנָן. יב מִיכָא, רְחוֹב, חֲשַׁבְיָה. יג זַכּוּר, שֵׁרֵבְיָה, שְׁבַנְיָה. יד הוֹדִיָּה, בָנִי, בְּנִינוּ. {ס}
טו רָאשֵׁי הָעָם ואלה ראשי העם שחתמו: פַּרְעֹשׁ פַּחַת מוֹאָב, עֵילָם, זַתּוּא, בָּנִי. טז בֻּנִּי, עַזְגָּד, בֵּבָי. יז אֲדֹנִיָּה, בִגְוַי, עָדִין. יח אָטֵר, חִזְקִיָּה, עַזּוּר. יט הוֹדִיָּה, חָשֻׁם, בֵּצָי. כ חָרִיף, עֲנָתוֹת, (נובי) נֵיבָי. כא מַגְפִּיעָשׁ, מְשֻׁלָּם, חֵזִיר. כב מְשֵׁיזַבְאֵל, צָדוֹק, יַדּוּעַ. כג פְּלַטְיָה, חָנָן, עֲנָיָה. כד הוֹשֵׁעַ, חֲנַנְיָה, חַשּׁוּב. כה הַלּוֹחֵשׁ, פִּלְחָא, שׁוֹבֵק. כו רְחוּם, חֲשַׁבְנָה, מַעֲשֵׂיָה. כז וַאֲחִיָּה, חָנָן, עָנָן. כח מַלּוּךְ, חָרִם, בַּעֲנָה. כט וּשְׁאָר הָעָם והיה כתוב באמנה שגם אלה שלא חתומים על האמנה, שהם שאר הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם הַשּׁוֹעֲרִים הַמְשֹׁרְרִים הַנְּתִינִים וְכָל הַנִּבְדָּל מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת הגרים אֶל תּוֹרַת הָאֱלֹהִים, נְשֵׁיהֶם בְּנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם, כֹּל יוֹדֵעַ מֵבִין. ל מַחֲזִיקִים גם הם תומכים ואוחזים עַל אֲחֵיהֶם אַדִּירֵיהֶם סומכים על האנשים החשובים שחתמו על האמנה וּבָאִים בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה לָלֶכֶת בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִתְּנָה בְּיַד מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים, וְלִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֺת יְהוָה אֲדֹנֵינוּ וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקָּיו. לא וַאֲשֶׁר והאמנה היא גם על זה ש- לֹא נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ, וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ. לב וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת הַמַּקָּחוֹת סחורות וְכָל שֶׁבֶר תבואה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמְכּוֹר - לֹא נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת וּבְיוֹם קֹדֶשׁ ביום טוב, וְנִטֹּשׁ ונעזוב אֶת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית את השדות של השנה השביעית מלעבוד בהם, וּמַשָּׁא כָל יָד ונעזוב, נמחל בשמיטה על ההלואות ("מַשָּׁא כָל יָד" הוא ביטוי להלואה. כמו שבדברים טו התורה קוראת למלוה "בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ"). לג וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ קיבלנו עלינו באמנה מִצְוֺת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. לד לְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת לחם הפנים שבא בשתי מערכות של שש לחמים בכל מערכת (ויקרא כד) וּמִנְחַת הַתָּמִיד וּלְעוֹלַת הַתָּמִיד, הַשַּׁבָּתוֹת ולקרבן מוסף שבא בשבת הֶחֳדָשִׁים קרבן מוסף של ראש חודש לַמּוֹעֲדִים קרבן מוסף, ביום טוב ובחול המועד וְלַקֳּדָשִׁים קרבן העומר בפסח, כבשי עצרת ושתי הלחם בשבועות וְלַחַטָּאוֹת חטאות צבור בראש חודש וברגלים לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וְכֹל מְלֶאכֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. {ס}
לה וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים מתי כל אחד יביא עצים למזבח, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם, לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ, לְבֵית אֲבֹתֵינוּ, לְעִתִּים מְזֻמָּנִים קבועות שָׁנָה בְשָׁנָה, לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה. לו וּלְהָבִיא אֶת בִּכּוּרֵי אַדְמָתֵנוּ ביכורים שמביאים משבעת המינים, שהם חיטה ושעורה ו- וּבִכּוּרֵי כָּל פְּרִי כָל עֵץ גפן, תאנה, רימון, תמר וזית שָׁנָה בְשָׁנָה, לְבֵית יְהוָה. לז וְאֶת בְּכֹרוֹת בָּנֵינוּ לפדות בחמש סלעים הניתנים לכהן וּבְהֶמְתֵּינוּ פטר חמור לפדותו בשה הניתן לכהן כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְאֶת בְּכוֹרֵי בְקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ מצות נתינת בכור בהמה טהורה לכהן לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ, לַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ. לח וְאֶת רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ הפרשת חלה וּתְרוּמֹתֵינוּ הפרשת תרומה גדולה, שבאה מ- וּפְרִי כָל עֵץ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר נָבִיא לַכֹּהֲנִים אֶל לִשְׁכוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, וּמַעְשַׂר אַדְמָתֵנוּ מעשר ראשון ניתן לַלְוִיִּם, וְהֵם הַלְוִיִּם הַמְעַשְּׂרִים המקבלים את המעשר בְּכֹל עָרֵי עֲבֹדָתֵנוּ בערים ששם אנו עובדים בשדות. לט וְהָיָה הַכֹּהֵן בֶּן אַהֲרֹן עִם הַלְוִיִּם בַּעְשֵׂר הַלְוִיִּם בזמן שהלויים מקבלים את מעשרותיהם וצריכים להפריש מעשר מן המעשר לכוהנים, וְהַלְוִיִּם יַעֲלוּ אֶת מַעֲשַׂר הַמַּעֲשֵׂר לְבֵית אֱלֹהֵינוּ אֶל הַלְּשָׁכוֹת לְבֵית הָאוֹצָר. מ כִּי אֶל הַלְּשָׁכוֹת יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי הַלֵּוִי אֶת תְּרוּמַת הַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וְשָׁם כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּהֲנִים שהרי שם הכוהנים משרתים, ואם יצטרכו הכהנים ללכת לשדות כדי לקחת את מה שמגיע להם, הרי שבית המקדש ישאר שומם הַמְשָׁרְתִים וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים, וְלֹא נַעֲזֹב אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ".

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות