ביאור:נחמיה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג       (מהדורות נוספות של נחמיה ז)


נחמיה דואג לשמירה על ירושלים

א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִבְנְתָה הַחוֹמָה וָאַעֲמִיד הַדְּלָתוֹת, וַיִּפָּקְדוּ היתמנו לתפקיד הַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַלְוִיִּם והם היו מהלויים. ב וָאֲצַוֶּה אֶת חֲנָנִי אָחִי וְאֶת חֲנַנְיָה שַׂר הַבִּירָה עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם להיות אחראים על השומרים בשערי ירושלים, כִּי הוּא היה מוחזק כְּאִישׁ אֱמֶת וְיָרֵא אֶת הָאֱלֹהִים מֵרַבִּים ברבים (היה מפורסם בכך, ולא היה חשש שיגידו שהוא קיבל את התפקיד בפרוטקציה). ג (ויאמר) וָאֹמַר לָהֶם: "לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם עַד חֹם הַשֶּׁמֶשׁ כשעה אחר הזריחה וְעַד הֵם עֹמְדִים ועוד בזמן השמש והחום (קצת לפני השקיעה) יָגִיפוּ יסגרו הַדְּלָתוֹת וֶאֱחֹזוּ וינעלו, וְהַעֲמֵיד מִשְׁמְרוֹת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם אִישׁ בְּמִשְׁמָרוֹ כל אחד במקום ובזמן שנקבע לו וְאִישׁ נֶגֶד בֵּיתוֹ או אם יש לו בית סמוך לחומה אז ישמור מול ביתו".

יש מעט מדי אנשים בירושלים ולכן נחמיה סופר את כלל העם לקראת הטלת חובה על ישיבת עשירית מעם בירושלים

ד וְהָעִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּגְדוֹלָה וְהָעָם מְעַט בְּתוֹכָהּ, וְאֵין בָּתִּים בְּנוּיִם. ה וַיִּתֵּן אֱלֹהַי אֶל לִבִּי וָאֶקְבְּצָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים וְאֶת הָעָם לְהִתְיַחֵשׂ לחקור את יחוסן, וָאֶמְצָא סֵפֶר הַיַּחַשׂ הָעוֹלִים בָּרִאשׁוֹנָה בימי כורש (עזרא ב) וָאֶמְצָא כָּתוּב בּוֹ: {פ}
ו אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַ͏ִם וְלִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ. ז הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל: יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַי נְחוּם בַּעֲנָה, מִסְפַּר אלו הם מספר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. {ס}
ח בְּנֵי פַרְעֹשׁ: אַלְפַּיִם מֵאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. {ס}
ט בְּנֵי שְׁפַטְיָה: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. {ס}
י בְּנֵי אָרַח: שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס}
יא בְּנֵי פַחַת מוֹאָב הוא ראש המשפחה לִבְנֵי יֵשׁוּעַ וְיוֹאָב מבני ישוע ויואב (שהיו בני פחת מואב) עלו לארץ, ומספרם היה: אַלְפַּיִם וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁמֹנָה עָשָׂר. {ס}
יב בְּנֵי עֵילָם: אֶלֶף מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה. {ס}
יג בְּנֵי זַתּוּא: שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס}
יד בְּנֵי זַכָּי: שְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. {ס}
טו בְּנֵי בִנּוּי: שֵׁשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. {ס}
טז בְּנֵי בֵבָי: שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. {ס}
יז בְּנֵי עַזְגָּד: אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. {ס}
יח בְּנֵי אֲדֹנִיקָם: שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה. {ס}
יט בְּנֵי בִגְוָי: אַלְפַּיִם שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה. {ס}
כ בְּנֵי עָדִין: שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה. {ס}
כא בְּנֵי אָטֵר לְחִזְקִיָּה שאביו היה חזקיה: תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה. {ס}
כב בְּנֵי חָשֻׁם: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. {ס}
כג בְּנֵי בֵצָי: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. {ס}
כד בְּנֵי חָרִיף: מֵאָה שְׁנֵים עָשָׂר. {ס}
כה בְּנֵי גִבְעוֹן: תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס}
כו אַנְשֵׁי בֵית לֶחֶם שהם צאצאי אלה שגרו בבית לחם וּנְטֹפָה: מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה. {ס}
כז אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת: מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. {ס}
כח אַנְשֵׁי בֵית עַזְמָוֶת: אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם. {ס}
כט אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת: שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס}
ל אַנְשֵׁי הָרָמָה וָגָבַע: שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד. {ס}
לא אַנְשֵׁי מִכְמָס: מֵאָה וְעֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. {ס}
לב אַנְשֵׁי בֵית אֵל וְהָעָי: מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס}
לג אַנְשֵׁי נְבוֹ אַחֵר כך שמה של העיר: חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס}
לד בְּנֵי עֵילָם אַחֵר ולא אותו שכתוב בפסוק יב: אֶלֶף מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה. {ס}
לה בְּנֵי חָרִם: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים. {ס}
לו בְּנֵי יְרֵחוֹ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס}
לז בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ: שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד. {ס}
לח בְּנֵי סְנָאָה: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. {פ}
לט הַכֹּהֲנִים עד עכשיו מנו את בני יהודה ועכשיו מונים את הכהנים, בְּנֵי יְדַעְיָה לְבֵית יֵשׁוּעַ ישוע היה בנו של ידעיה: תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס}
מ בְּנֵי אִמֵּר: אֶלֶף חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס}
מא בְּנֵי פַשְׁחוּר: אֶלֶף מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה. {ס}
מב בְּנֵי חָרִם: אֶלֶף שִׁבְעָה עָשָׂר. {פ}
מג הַלְוִיִּם כאן מתחיל מנין הלויים, בְּנֵי יֵשׁוּעַ לְקַדְמִיאֵל וקדמיאל לִבְנֵי לְהוֹדְוָה הבנים של הודוה: שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה. {ס}
מד הַמְשֹׁרְרִים, בְּנֵי אָסָף: מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. {ס}
מה הַשֹּׁעֲרִים, בְּנֵי שַׁלּוּם בְּנֵי אָטֵר בְּנֵי טַלְמֹן בְּנֵי עַקּוּב בְּנֵי חֲטִיטָא בְּנֵי שֹׁבָי: מֵאָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנָה. {ס}
מו הַנְּתִינִים עכשיו מונה את הנתינים שהיו חוטבי עצים ושואבי מים ליהודים מימות יהושע, ומזה התפרנסו, בְּנֵי צִחָא בְנֵי חֲשֻׂפָא בְּנֵי טַבָּעוֹת. מז בְּנֵי קֵירֹס בְּנֵי סִיעָא בְּנֵי פָדוֹן. מח בְּנֵי לְבָנָה בְנֵי חֲגָבָה בְּנֵי שַׁלְמָי. מט בְּנֵי חָנָן בְּנֵי גִדֵּל בְּנֵי גָחַר. נ בְּנֵי רְאָיָה בְנֵי רְצִין בְּנֵי נְקוֹדָא. נא בְּנֵי גַזָּם בְּנֵי עֻזָּא בְּנֵי פָסֵחַ. נב בְּנֵי בֵסַי בְּנֵי מְעוּנִים בְּנֵי (נפושסים) נְפִישְׁסִים. נג בְּנֵי בַקְבּוּק בְּנֵי חֲקוּפָא בְּנֵי חַרְחוּר. נד בְּנֵי בַצְלִית בְּנֵי מְחִידָא בְּנֵי חַרְשָׁא. נה בְּנֵי בַרְקוֹס בְּנֵי סִיסְרָא בְּנֵי תָמַח. נו בְּנֵי נְצִיחַ בְּנֵי חֲטִיפָא. נז בְּנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה עבדי שלמה נשאו בנות ישראל. י"א שהיו ממזרים ופסולים לקהל. וי"א שהם כשרים לקהל ודינם כעבדים משוחררים אלא ששלמה נתן אותם לישראל למס שישעבדו אותם, בְּנֵי סוֹטַי בְּנֵי סוֹפֶרֶת בְּנֵי פְרִידָא. נח בְּנֵי יַעְלָא בְנֵי דַרְקוֹן בְּנֵי גִדֵּל. נט בְּנֵי שְׁפַטְיָה בְנֵי חַטִּיל בְּנֵי פֹּכֶרֶת הַצְּבָיִים בְּנֵי אָמוֹן. ס כָּל הַנְּתִינִים וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וּשְׁנָיִם. {פ}
סא וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדּוֹן וְאִמֵּר, וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם. סב בְּנֵי דְלָיָה בְנֵי טוֹבִיָּה בְּנֵי נְקוֹדָא: שֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם. {ס}
סג וּמִן הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֳבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ, בְּנֵי בַרְזִלַּי אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה וַיִּקָּרֵא עַל שְׁמָם ברזילי קרא את שמו על שם חמיו ברזילי. סד אֵלֶּה בִּקְשׁוּ הכהנים האלה ביקשו כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים כתב יחוס להוכיח שהם כשרים לכהונה וְלֹא נִמְצָא, וַיְגֹאֲלוּ וימאסו, הרחיקו אותם מִן הַכְּהֻנָּה. סה וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא תואר פרסי לפחה, "הדרתו", והוא נחמיה (ראה להלן ח, ט). ולפי חז"ל נקרא התרשתא כיון שחכמים התירו לו לשתות מיין הנסך שהגיש למלך כאשר היה שר המשקים. התרשתא מתפרש כך כשתי מילים הותר שתא הותר לו לשתות לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עַד עֲמֹד הַכֹּהֵן לְאוּרִים וְתוּמִּים ויוכל לשאול באורים ותומים האם הם כשרים. סו כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אלה שמנו למעלה משבט יהודה ובנימין והכהנים וכו' ועוד קצת משאר שבטים שהתערבו בשבט יהודה ובנימין שלא מנו למעלה. שהרי במניין כאן יש יותר ממה שמנו לעיל: אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. סז מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם אֵלֶּה: שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה, וְלָהֶם ולעולים היו מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת גברים ונשים ששרו להם כדי שיעלו לארץ ישראל בשמחה: מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס}
סח גְּמַלִּים אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה, {ס}
חֲמֹרִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים. סט וּמִקְצָת רָאשֵׁי הָאָבוֹת נָתְנוּ לַמְּלָאכָה תרמו למלאכה, בעליה הראשונה בזמן כורש, הַתִּרְשָׁתָא נָתַן בעליה זו שעלה לארץ ישראל לָאוֹצָר זָהָב דַּרְכְּמֹנִים סוג דינרי זהב אֶלֶף, מִזְרָקוֹת חֲמִשִּׁים, כָּתְנוֹת כֹּהֲנִים בגדים לעבודת הכהנים בבית המקדש שְׁלֹשִׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. ע וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת נָתְנוּ לְאוֹצַר הַמְּלָאכָה זָהָב דַּרְכְּמוֹנִים סוג דינרי זהב שְׁתֵּי רִבּוֹת, וְכֶסֶף מָנִים משקל מסוים אַלְפַּיִם וּמָאתָיִם. עא וַאֲשֶׁר נָתְנוּ שְׁאֵרִית הָעָם זָהָב דַּרְכְּמוֹנִים שְׁתֵּי רִבּוֹא וְכֶסֶף מָנִים אַלְפָּיִם, וְכָתְנֹת כֹּהֲנִים שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה. {פ}
עב וַיֵּשְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים וּמִן הָעָם וְהַנְּתִינִים וְכָל יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם, וַיִּגַּע הגיע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם באו מעריהם לירושלים לקראת חגי תשרי.