העולים מגלים את חג הסוכות

בימי עזרא ונחמיה, בראש השנה, קראו בתורה וגילו בה את המצוה לשבת בסוכות:

(נחמיה ח יד): "וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי"

הפסוק שהתגלה הוא הפסוק:

(ויקרא כג מב): "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת"

האם בני ישראל שכחו את המצוה כשהיו בגלות? האם הם לא למדו תורה?

1. ייתכן שבני ישראל השתמשו בספר התורה כסגולה, כדי לברר מה היא המצוה שהכי חשוב להשקיע בה עכשיו. הם פתחו את התורה והיא נפתחה בדיוק בפסוק הזה, ולכן החליטו שיש להשקיע במיוחד דווקא במצוה זו, ואכן קיימו אותה בהתהלבות שלא היתה כמוה מימי יהושע בן נון ראו בפסוק יז.

2. ייתכן שבהיותם בגלות בבל, לא קידשו את החודש, ולא היו להם ימים טובים כלל. לכן שכחו כל הדבר של סוכות, ואיך חוגגים אותו  (באראפארקער בשם שאלות ותשובות נפש חיה, בפורום עצור כאן חושבים ) .

חמשת המינים בימי נחמיה

בימי עזרא ונחמיה חגגו בני ישראל את חג הסוכות, ובין השאר: (נחמיה ח טו): "ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר: 'צאו ההר, והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת , לעשת סכת ככתוב".

עץ שמן הוא עץ אורן .

הדס הוא השיח שנקרא בימינו "הדס שוטה" (הדס פשוט), והעלים שלו מסודרים בזוגות  (ע"פ רב חסדא, תלמוד בבלי, סוכה יב.) ;

עץ עבות הוא השיח שנקרא בימינו "הדס משולש", והעלים שלו מסודרים בשלשות, דבר שנותן לו מראה עבה יותר.

למה שימשו חמשת המינים בימי נחמיה?

1. חמשת המינים שימשו לבניית הסוכה, ובייחוד לעשיית הסכך  (ע"פ תלמוד בבלי, סוכה לז. ) . ישנן כמה ראיות לכך:

• בפסוק כתוב בפירוש: "והביאו... לעשות סוכות ככתוב".
• הפסוק מדגיש שיש לקחת את העלים - " עלי זית ועלי עץ שמן..." ולא מדבר על ענפים, כיון שהסיכוך והצל נעשה ע"י העלים, אם יורידו את העלים מהענפים לא יהיה צל (אלא אם כן ישימו הרבה ענפים), הענפים רק מחזיקים את העלים שלא יפלו.

מדוע נזכרו דווקא חמשת מינים אלו?

אם אין קשר בין חמשת המינים הללו לבין ארבעת המינים שנזכרו בתורה, מדוע הביאו דווקא חמישה מינים אלו, ולמה היה חשוב לציין את שמותם?

1. ייתכן שאלו המינים שעליהם מתאימים ביותר לסיכוך, והמנהיגים פשוט נתנו לאנשים עצה טובה, אלו עלים לקחת.

2. חז"ל למדו מכאן, שמותר לסכך את הסוכה בכל מין צמח, ולא רק בארבעת המינים שנזכרו בתורה, והכריעו כך בויכוח בין רבי מאיר לבין רבי יהודה: ""בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ... - סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב; והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין?! אמרו לו:... בעזרא אומר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב!...""  (תלמוד בבלי, סוכה לז.). אם כך, ייתכן שהמנהיגים רצו להבהיר לבני ישראל, שמותר להם לקחת עלים מכל עץ שהם מוצאים על ההר, ולא דווקא מהמינים הכתובים בתורה.

3. " "הם מצווים להביא מיני עצים הקשורים לשתי מערכות. ארבעת המינים בחג הסוכות שמצוותם היא במשך כל שבעת ימי חג הסוכות, בהקפה סביב המזבח, ושבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל מהם מביאים ביכורים, אותם מניפים על המזבח. ביכורים זוהי מצוה התלויה בארץ, ואת הפירות יש להביא לבית המקדש ולהניף על המזבח. כיון שמדובר בחודש השביעי, עזרא מצוה אותם להביא עלים מעץ התמר ומעץ הזית , משני המינים האחרונים שמבין שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל - " ארץ זית שמן ודבש " (דברים ח, ח), שראשית גדילתם וצמיחתם היא באותה עת. הזיתים עצמם עדיין לא בשלים לביכורים בחודש תשרי, הם מתבשלים לקראת חודש חשון-כסלו, והם המין האחרון מהם מביאים ביכורים עד חנוכה (ביכורים פ"א מ"ו). אך ניתן להביא ענפים ועלים מהם על מנת לסכך בהם. לעומת זאת התמרים בשלים, וניתן גם להביא מהם ביכורים בתקופה זו. כמו כן בעצי התמר ניתן לסכך, והלולב עצמו נלקח מעץ התמר. עזרא קורא להם להביא עצים ממינים שונים. הוא איננו קורא להם להביא כעת פירות ביכורים, ובוודאי שלא מתמרים, שהרי " אין מביאים ביכורים מתמרים שבהרים " (ביכורים פ"א מ"ג). הוא קורא לבנות את הסוכות ממינים הקשורים לארבעת המינים שעיקר הבאתם במשך שבעת ימי החג הוא למזבח לפני ה', וכן ממינים הקשורים לשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל המובאים למקדש כביכורים...:

• ארבעת המינים ללולב נוהגים גם בחוץ לארץ, אך עיקר גידולם ורעננותם בתקופה זו הוא בארץ ישראל (רמב"ם מורה נבוכים ג, מג). הם ניטלים במדינה יום אחד, ובמקדש שבעה ימים, ובהם מקיפים את המזבח.
• שבעת המינים לביכורים נוהגים רק בארץ ישראל, והם מובאים לבית המקדש ומונפים על המזבח.
• סוכה נוהגת בארץ ובחוץ לארץ במשך שבעה ימי החג, ואין שום ענין מיוחד בבניית סוכה בחצרות בית המקדש.

עזרא ונחמיה מחברים בין כל המערכות, כשהחוט המחבר הוא התמר :

• ליבו של עץ התמר הוא הלולב,
• מפירותיו מביאים ביכורים,
• ומענפיו מסככים את הסוכה,

ואת הכל הם מחברים בחגיגה הגדולה שהם עושים בסוכות הפרטיות, בסוכות הציבוריות ובסוכות של גבוה, בחצר המקדש. כדברי המדרש (בראשית רבה מא, א): " תמרה זו אין בה פסולת - תמריה לאכילה, לולביה להלל, חריות לסיכוך ". התמר הוא העץ היחידי המוזכר בפסוק ללא שם נרדף...." "  (הרב יהודה זולדן, אמונת עתיך 19 ) .

עזרא ונחמיה מחברים את הסוכות למקדש

חג הסוכות בימי נחמיה מתואר במילים:

(נחמיה ח טז): "ויצאו העם ויביאו, ויעשו להם סכות: איש על גגו, ובחצרתיהם, ובחצרות בית האלהים, וברחוב שער המים, וברחוב שער אפרים"

עזרא ונחמיה מחברים את כלל המצוות לבית המקדש, ובפרט את מצוות הסוכה. את הסוכה מצווה כל אדם לבנות בחצרו ובגגו , אך הם מוסיפים ובונים סוכות במקומות נוספים. ברשות הרבים - " ברחוב שער המים וברחוב שער אפרים ", סוכות ציבוריות שישרתו את עולי הרגלים העולים לבית המקדש. בחצר המקדש - " ובחצרות בית האלוהים ", סוכות מיוחדות לכהנים וללויים המשרתים בבית המקדש  (שו"ת בית מרדכי לרב מרדכי פוגלמן, סימן פג, הועתק מתוך מאמר של הרב יהודה זולדן, אמונת עתיך 19 ) .

סוכות בחצרות המקדש?

נישטאיך מפורום "עצור כאן חושבים" כתב סקירה הלכתית מפורטת על בניית סוכות "בחצרות בית הא-להים  ( http://hydepark.hevre.co.il/topic1.asp?topic_id=1622250 ) :

היכן היו "חצרות בית האלוהים", ומדוע בנו שם סוכות?

הביטוי " בחצרות בית אלוהינו " מופיע בתהלים פרק קלה, כ" בחצרות אלוהינו " בתהלים פרק צב, בעוד ש" חצרות בית ה' " מופיע בתנ"ך במספר מקומות, ובכולן פירושם "חצרות בית המקדש". האם גם כאן פירושו, שהם בנו סוכות בבית המקדש, ואם התשובה היא חיובית, השאלה היא עבור מי?

במקומו של " חצרות בית האלוהים ", נחלקו הגאונים רב נטורנאי ורב האי. הם התייחסו לשאלת החצרות, כשהם ענו לשאלות על החיוב לבנות סוכות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות  (ראו את דבריהם ב"אוצר הגאונים", חלק התשובות לסוכה דף כ"ז סימנים נא-נב) .

1. לדברי רב נטורנאי, אין חובה לבנות סוכה בבית כנסת, וכי החובה לבנות סוכה היא רק בבית, מפני שהסוכה באה למלא את מקום הבית, אבל בתי כנסיות ובתי מדרשות אינם מיוחדים אלא לתפילה ותורה, אם כי כאשר הם בונים את הסוכה עבור אורחים ועוברים ושבים " "יפה הם עושים" ", אך בני העיר אינם יוצאים בה ואין צריך לברך עליה, " "וזה שמביאין ראיה מן הכתובים איש על גגו ובחצרותיהם ובמצרות בית האלוהים, מעשה בירושלים היה שהיו עולים לרגל..." ".

• יש להעיר לדבריו, שבית הכנסת נקרא " "ביתא דרבנן" ", (מגילה דף כח עמוד ב), וחכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולישון שם מדוחק  (רמב"ם פי"א מהלכות תפלה הלכה ו, שו"ע או"ח סימן קנא סעיף א) .
• לפי דבריו "חצרות בית ה'", מתייחס לירושלים, והסוכות היו עבור עולי הרגל.

2. ואילו כשרב האי נשאל על החיוב לבנות סוכה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הוא השיב: " "... ובבגדד עושין בבתי כנסיות שלהן סוכות, וכן מנהג ישראל, ואפילו במקדש כתוב: איש על גגו ובחצרותיהם ובחצרות בית האלהים" ". הרי שהוא הבין שגם במקדש בנו סוכות, מבלי להסביר עבור מי היו הסוכות שבמקדש, והיכן היו החצרות.

3. ואילו הרוקח (סימן ריט בד"ה הסכות בגימטריא), מתייחס לשתי שאלות אלו: מקום בניית סוכות "חצרות בית האלוהים" ועבור מי הם נבנו: " "בסכות תשבו ולא בסוכה שבתוך הבית, כמו שכתוב בעזרא: "ויעשו להם סכות איש על גגו"-ולא תחת גגו, מי שאין לו חצר. "ובחצרותיהם"-מי שיש לו דיורים מרובים, "*ובחצרות בית אלוהים*", והלא אין ישיבה בעזרה  (ראו יומא כה, א)]? ושם כתיב וישבו בסכות? אלא בעזרת נשים  (ששם מותרת הישיבה, ראה סוטה דף מ עמוד ב) , וגם, חצרות  (כדי להסביר את לשון הכתוב "בחצרות"-לשון רבים) היו בירושלים, שהבאים לבית האלוהים, אוכלים שם שלמיהם" ". לדבריו, החצרות היו בעזרת הנשים ובירושלים, עבור עולי הרגל שאכלו שם את שלמיהם.

לכאורה, אכילת בשר פטורה מסוכה?

לשאלה זו כבר התייחס ה"בית יצחק", (רבי יצחק יהודה שמעלקיש, אב"ד פרימישלא), או"ח סימן ה, שטען, היות ויש מצווה באכילת הקדשים, הרי המצווה הופכת את האכילה ה"עראית", לאכילת קבע.

הוא מציין לדברי השבלי הלקט (סימן שמז), בהלכה העוסקת ב"סוכת בית הכנסת", המביא את תשובת מורו רבי אביגדור, שנשאל: אם ראוי לגעור באנשים שלא עשו סוכה בבתיהן, והם נכסים לסוכת בית הכנסת, ומברכין "לישב בסוכה", ויושבין שם ישיבה מועטת ויוצאים מיד, מפני שייתכן שהם מברכין ברכה לבטלה, בתשובתו טען רבי אביגדור, שאין לגעור בהם, מפני שאותה ישיבה מועטת לא גרעה מטיול, כל שכן אם ידברו קצת דברי תורה, " "ואכילת ארעי ביו"ט, ואפילו שתיה חשובה כקבע ..." ".

ואם כן, גם אכילת הקדשים שהיא מצווה, חשובה כאכילת קבע, וחייבת בסוכה.

האם מותר לבנות בחצר המקדש?

בנית הסוכות במקדש מעוררת את השאלה: והרי אסור לבנות במקדש או אף בהר הבית, שמלבד האיסור להוסיף על בנין בית המקדש עצמו, הלכה הנלמדת מהכתוב "מיד ה' עלי השכיל" (דה"א כח,יט, וראו סוכה נא, ע"ב לגבי בניית הגזוזטרא בעזרת הנשים לשמחת בית השואבה), ישנם האומרים, שכל בניה אסורה בכל הר הבית.

אף שעל הפסוק "לא תטע לך כל עץ אצל מזבח ה' אלוהיך", (דברים ט"ז פסוק כא), פירש רש"י: " "אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית" ", אין כך דעת הכל, ובדבר זה חלוקים הרמב"ם והראב"ד.

שעל דברי הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"א ה"ט): " "אין בונים בו /במקדש/ עץ בולט כלל, אלא או באבנים..." ",

כתב הראב"ד: " "והלא לשבת כהן גדול של עץ היתה, ובשמחת בית השואבה הקיפו כל העזרה גזוזטרא, אלא לא אסרה כל עץ אלא אצל מזבח, והוא מזרח משער ניקנור ולפנים, אבל בעזרת נשים ובהר הבית מותר" ".

גם בסוף הלכות עכו"ם, כשהרמב"ם כתב: " "אסור לעשות אכסדראות של עץ במקדש" ".

השיג על דבריו הראב"ד, וכתב: " "בימה של עץ שעושין למלך בשעת הקהל, לשעתה היתה, וכן גזוזטרא שהקיפו בעזרת נשים, בשמחת בית השואבה לשעתה היתה" ".

אם נאמר שגם דעת הראב"ד היא, שהיו סוכות במקדש, יהיה עלינו לומר שההיתר לבנייתן היה או מפני שהן היו בעזרת הנשים ובהר הבית, או מפני שהן היו רק בניות ארעיות-רק לימי הסוכות, כהסבריו השונים להיתר בניית בימת המלך בשעת הקהל, ובניית גזוזטראות שמחת בית השואבה בשתי ההשגות, שבאחת היה הסברו, מפני שהם נבנו בעזרת הנשים (וכדברי הרוקח המפורשים שהובאו לעיל), ובשניה, מפני שהן היו בניות ארעית,

ייתכן שדעת הרמב"ם היא כדעת רב נטורנאי, שלא בנו סוכות במקדש, או מפני שאסור לבנות בהר הבית, או בגלל שלא היתה האפשרות לבנות סוכות כשרות לישיבה בהר הבית, מפני שהוא כתב: " "הר הבית והוא הר המוריה... כולו היה מקורה..." "  (בית הבחירה פ"ה ה"א) , והרי סוכה צריכה להיות כיפת השמים, וסוכה שהיא תחת גג בית היא סוכה פסולה (ראו רמב"ם פ"ה מהלכות סוכה, ושו"ע א"ח סימן תרכ"ה).

מקורו של הרמב"ם הוא הירושלמי (תענית פ"ג ה"ט), שלשונו: " "הדא אמרה, הר הבית מקורה היה" ". הרמב"ם הבין את הירושלמי כאומר ש"כולו היה מקורה", אך ישנם אחרים (תפארת יישראל, מדות פ"ב הלכה א), הטוען שמירושלמי זה אין ראיה שכולו היה מקורה, ולדבריו, עזרת הנשים לא היתה מקורה, וייתכן ששם היו הסוכות.

עבור מי היו הסוכות במקדש?

במסכת ערכין דף ג עמוד ב למדנו: " "הכל חייבי ן בסוכה: כהנים, לוים וישראלים. פשיטא, אי הני לא מחייבי, מי מחייבי? - כהנים איצטריכא ליה, סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב 'בסכת תשבו' (ויקרא כ"ג, מב) ואמר מר תשבו כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו, והני כהנים הואיל ובני עבודה נינהו, לא לחייבו. קא משמע לן נהי דפטירי בשעת עבודה, בלא שעת עבודה חיובי מחייבו, מידי דהוה אהולכי דרכים, דאמר מר הולכי דרכים ביום, פטורין מן הסוכה ביום וחייבים בלילה" ". הרי לנו שכהנים בשעת עבודה פטורים מן הסוכה.

וממדבש הוסיף ( שם ): על בניית סוכה במקדש, ראה: מגילת המקדש (=של כת מדבר יהודה), מהדורת י' ידין, ירושלים תשל"ז, ב, מב: 10-17, עמ' 126-127: " "ועל גג השלישית  (=של הלשכות בחצר החיצונה סביב הר הבית) תעשה עמודים ומקורים בקורות מעמוד אל עמוד מקום לסוכות גבהים שמונה אמות, והיו הסוכות נעשות עליהמה בכול שנה ושנה בחג הסוכות, לזקני העדה לנשיאים ולראשי בתי האבות לבני ישראל ולשרי האלפים ולשרי המאיות אשר יהיו עולים ויושבים שמה, על {ע}העלות את עולת המועד אשר לחג הסוכות שנה בשנה, בין שער לשער יהיו" ".

(נחמיה ח יז): "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד."

מדוע בני ישראל לא קיימו את מצוות הסוכות מאז יהושע בן נון ועד ימי נחמיה, במשך כמעט 1000 שנה?

בימי השופטים עוד אפשר להבין את זה, כי כידוע בימי השופטים בנ"י לא היו כל-כך צדיקים - הם עבדו עבודה-זרה, ובקושי היה אפשר לשכנע אותם להסיר את האלילים ולעבוד את ה'. כך שקיום מצוות עשה כגון סוכות לא בא בכלל בחשבון. אבל מה על ימי דוד, שלמה ושאר מלכי ישראל הצדיקים? כמה מלכים כרתו ברית בין העם לבין ה' - האם הם לא יכלו גם לחנך את העם לקיים את מצוות הסוכות? ואם אכן לא קיימו את המצוה, מדוע כל הנביאים שהיו באותן שנים לא הוכיחו אותם על כך?

1. ראשוניות

חכמי התלמוד התייחסו לשאלה זו: (ערכין לב ב): "אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא, מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה". כך הוא בסדר עולם (פרק ל), ובירושלמי שביעית (פ"ו ה"א).

שתי התקופות, תקופת יהושע ותקופת עזרא, הן תקופות של התחלה חדשה - בני ישראל נכנסים לארץ, משתלטים עליה ומתחילים לקיים בה את המצוות התלויות בארץ. התחושה של ראשוניות יוצרת אוירה מיוחדת ושמחה מיוחדת, המשפיעות על כל המצוות שמקיימים, גם על מצוות הסוכה.

לפי זה, יש לפרש את הפסוק "מימי יהושע לא עשו בני ישראל סוכות באותה התלהבות של מי שמקיים מצוה בפעם הראשונה".

דומה לזה כתב רלב"ג: "להיות לב כל הבאים שם טוב עם השם, ולקרא יום ביום בספר תורת האלוהים, וידמה שכן עשו בימי יהושע בן נון, לקרות גם כן בספר תורת האלוהים, או שיהיה שם אמרו, כי לא עשו כן לעשות הסוכות ולב כולם לה'", ודומה לזה מצודת דוד.

בהסבר דרשת חז"ל עסק בהרחבה הגר"ש גורן בספרו תורת השבת והמועד, עמ' 219-222.

2. ברשות הרבים

ניתן לפרש את הפסוק על פי הלכות בניית סוכה:

הרמ"א כותב באורח חיים סימן תרל"ז שאין לעשות סוכה ברשות הרבים. וכיון שירושלים לא נתחלקה לשבטים אלא היתה שייכת לכל עם ישראל, מעולם לא קיימו מצוות סוכה בירושלים. וכשעזרא עלה לארץ הוא קידש את הארץ מחדש ועשה תנאי ב"ד שיוכלו לבנות סוכות ברשות הרבים, (תוספתא מסכת ב"ק פרק ו) שהוא כולל את כל ירושלים שהיתה שייכת לכולם, ואת כל רשות הרבים בכל מקום בארץ.

ומה שכתוב כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא הכוונה שלא עשו סוכות ברשות הרבים (=ירושלים ורה"ר בכל ערי ישראל) מזמן יהושע בן נון.

 על-פי מלבי"ם. וכן כתב גם בשו"ת שואל ומשיב מדעת עצמו. הראי"ה קוק היה נוהג לחזור על הסבר זה - ראו מועדי הראיה עמ' צז.

3. בניה פרטית

יש דברים שקשה להבין מתוך התיאוריה - צריך לנסות כדי להבין. כדי להבין את הפסוק שמדבר על סוכות, צריך לנסות בפועל לקיים את מצוות חג הסוכות במלואן.

בסוכות צריך לא רק לבנות סוכות אלא גם לעלות לרגל לבית-המקדש. כשעולים לרגל, מאד קשה לסחוב את הציוד הדרוש לבניית סוכה, וגם לבנות את הסוכה בירושלים עצמה זה לא קל ודורש הרבה זמן (נסו ותיווכחו!).

מנהיגי ישראל בוודאי רצו להקל על בני ישראל העולים לרגל, ולכן התפתח מנהג שלפיו השופט או המלך בונה סוכות לכל העולים לרגל, כך שכאשר אדם מגיע לירושלים הוא כבר מוצא סוכה מוכנה. לכן, בכל תקופת השופטים והמלכים, לא בנו בני-ישראל סוכות, כי לא היה צורך בכך - הם ישבו בסוכות שבנו בשבילם בירושלים.

בימי יהושע היו כל ישראל במחנה מסביב לאוהל-מועד, העלייה לרגל הייתה קצרה ונוחה, ולכן הם יכלו לבנות לעצמם סוכות ליד הבית; אך מימי יהושע והלאה לא בנו סוכות והשתמשו בסוכות שבנו המנהיגים.

רק בימי נחמיה, בפעם הראשונה מאז יהושע, שוב נוצר מצב שבו כל ישראל גרים באזור מצומצם, בסמוך לבית המקדש, ולכן לא היה צורך לבנות סוכות ציבוריות, אלא כל אחד ואחד בנה לעצמו סוכה.

העיסוק של כל אחד ואחד במצוות החג, אחרי דורות רבים שבהם סמכו על המנהיגים שיכינו את הסוכות בשבילם, גרמה להם "שמחה גדולה מאד" .

ניתן להבין את העניין טוב יותר על-ידי השוואתו למצוות הקריאה בתורה בימינו: בימינו, רוב האנשים אינם בקיאים בקריאת התורה בטעמים, ולכן מקובל שיש "בעל קריאה" שקורא בתורה עבורם. אבל, אם יום אחד יהיה מצב שכל ישראל בקיאים בקריאת התורה, וכולם יעשו זאת - זה יהיה יום שמח מאד, ויוכלו להגיד עליו ש"מתקופת ... לא היה כדבר הזה בישראל".

 על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

4. חיבור כל מערכות המצוות

עזרא ונחמיה מחברים את כלל המצוות לבית המקדש. המצוות שנוהגות בגוף, והמצוות התלויות בארץ עם המצוות הנוהגות במקדש. הם עושים זאת בשני מעגלים:

• מעגל ראשון - הסוכה. את הסוכה מצווה כל אדם לבנות בחצרו ובגגו, אך הם מוסיפים ובונים סוכות במקומות נוספים. ברשות הרבים - "ברחוב שער המים וברחוב שער אפרים", סוכות ציבוריות שישרתו את עולי הרגלים העולים לבית המקדש. בחצר המקדש - "ובחצרות בית האלוהים" (נחמיה ח, טז), סוכות מיוחדות לכהנים וללויים המשרתים בבית המקדש (שו"ת בית מרדכי לרב מרדכי פוגלמן, סימן פג).
• מעגל שני - ארבעה ושבעה מינים. הם מביאים מיני עצים שונים, כדי לקיים בהם מצוות ארבעת המינים ומצוות סוכה, לדברי רב חסדא בגמרא בסוכה (יב ע"א); או כדי לקיים רק את מצוות סוכה, בסכך ובדפנות, לדברי ר' יהודה ור' מאיר בגמרא בסוכה (לז ע"א).

... במשך כל השנים מאז שנצטוינו במצוות לולב וסוכה קיים עם ישראל את המצוות הללו. אלא שחיבור כזה בין כלל מערכת המצוות לבין בית המקדש, אכן לא נעשה מימות יהושע בן-נון.

עם ישראל נכנס לארץ עם יהושע בן-נון:

• ומקים את המשכן בגלגל.
• שם מצווה אותם הקב"ה למול את העם, אשר לא נימולו במדבר. מצוות ברית מילה היא מצווה הנוהגת בגוף, והיא איננה מהמצוות התלויות בארץ ובוודאי לא במקדש. ולמרות זאת ברית המילה היא המצוה הראשונה שמקיים עם ישראל בארץ, ובמקום המשכן, ערב אכילת קרבן פסח אותו לא יכול לאכול מי שהוא ערל. "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה" (יהושע ה, ט). מקום משכנו הראשון של המשכן בארץ, נקרא על שם המצוה הראשונה שהם קיימו בארץ, ובמקום הזה בדווקא. יהושע מחבר מצוה התלויה בגוף, ובמקרה זה כפשוטו, עם המשכן.
• הוא אינו מחבר למשכן גם מצוות התלויות בארץ, מפני שעדיין הם לא התחייבו בהם. הם נמצאים בארץ יום או יומים בלבד. אכן חז"ל דרשו על פסוק זה: "מקיש ביאתם בימי יהושע לביאתם בימי עזרא, שקדשו שמיטים ויובלות וקדשו ערי חומה" (ערכין לב ע"ב), וכוונתם לציין דוגמאות בולטות מכלל המצוות התלויות בארץ כמו שמיטה ויובל, שמעמדם שוה בימי יהושע ובימי עזרא, אך באותו מעמד החיבור שעשה עזרא היה גדול אף מזה של יהושע. הוא מחבר מצוות התלויות בגוף כמו סוכה ולולב, עם מצוה התלויה בארץ - הביכורים, עם הקרבת קרבנות חג הסוכות בבית המקדש.

 ע"פ הרב יהודה זולדן, מתוך אמונת עתיך 19.

5. כולם יחד

הדבר המוזר הוא שכתוב שהם עשו סוכות וישבו בהם "כי לא עשו עד אותו היום כן בנ"י". לא ברור למה באים לתת טעם. בפשטות הסיבה שהם עשו את הסוכות או ישבו בהם היא כי הם לא עשו עד עכשיו כן. ונראה שהם התרגשו מהעובדה שעד אותו יום לא עשו סוכות ולכן הם עשו סוכות. זה המניע.

מה מיוחד שלא עשו? נראה שהמיוחד ש כל הקהל עשו. ולפני זה היו רק חלק - או כי היו רשעים חלקם ולא באו, או שהיו המון פטורים ולא כל הישוב היה במקום, אבל פה רק עלו וכל היהודים שהיו בארץ יכלו לעשות ביחד סוכות ולכן התרכזו בירושלים לעשות את הסוכות יחדיו.

 על-פי תגובה של נתנאל viva@012.net.il שפורסמה לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-31.

הגר"ש גורן (תורת השבת והמועד עמ' 228-229) כותב הסבר ששמע מהראי"ה קוק זצ"ל, לפיו ההדגשה בפסוקים היא על ההכנות הרבות לקראת קיום המצוה ברוב עם. הדברים מתאימים לדברי הכוזרי (ג, סג) שכוונת המקרא להפליג בשבח היום ההוא, שהמוני העם בשומעם את הדברים הזדרזו לעשות את הסוכות.

דברים נוספים בשם הראי"ה קוק זצ"ל ראה בשמועות ראי"ה, הוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה, פרשת בהר תרפ"ט, עמ' 19-20.

6. תשובות נוספות

עיינו בהרחבה בנושא זה בדברי הרב גרוזמן על המועדים שמשם משמע שבאמת רק מנהיגי ישראל קיימו את מצוות ישיבה בסוכה.

ראו גם מאמרו של הרב גורן זצ"ל במועדי השנה (תשנ"ז) ושם הוא מביא גם את תשובת הרב קוק זצ"ל.

 על-פי תגובה של אליאב ויזל שפורסמה לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-23

ראו דיון בנושא בפורום עצור כאן חושבים.