ביאור:נחמיה ח

קיצור דרך: a35b08

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג       (מהדורות נוספות של נחמיה ח)

---

עזרא ונחמיה מקריאים מספר התורה לעם וחוגגים את ראש השנה וסוכות

עזרא קורא בתורה, ציור קיר בבית הכנסת דורה אירופוס

א וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב הרחבה אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם, וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל. ב וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ גם ילדים וגרים, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תשרי (ראש השנה). ג וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם מִן הָאוֹר מהבוקר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם, נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים. וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה. ד וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ במה גבוה כמגדל אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר, וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ יחד עם עזרא היו שבעה אנשים בצד ימין, וּמִשְּׂמֹאלוֹ היו גם כן שבעה אנשים שהם פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה וְחָשֻׁם וְחַשְׁבַּדָּנָה זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם. {פ}
ה וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם, כִּי מֵעַל במקום גבוה (שכולם יוכלו לראות) כָּל הָעָם הָיָה, וּכְפִתְחוֹ וכאשר החזיק את הספר פתוח עָמְדוּ כָל הָעָם. ו וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת יְהוָה הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם: "אָמֵן! אָמֵן!" בְּמֹעַל בהרמת (מלשון למעלה) - סוג של הצדעה יְדֵיהֶם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ לַיהוָה אַפַּיִם אָרְצָה. ז וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה, יָמִין, עַקּוּב, שַׁבְּתַי, הוֹדִיָּה, מַעֲשֵׂיָה, קְלִיטָא, עֲזַרְיָה, יוֹזָבָד, חָנָן, פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת הָעָם הם הלויים המסבירים לעם לַתּוֹרָה את דברי התורה, וְהָעָם עַל עָמְדָם עומדים על עומדם, במקומם. ח וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר, בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים, מְפֹרָשׁ תרגמו את התורה שבכתב לארמית לאלה שלא מבינים, וְשׂוֹם שֶׂכֶל שמו שכל, הכניסו שכל, ביארו לחכמים את עומק הדברים ומשמעותם וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא פשט, וכן רמיזות לתושב"ע. {ס}
ט וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה, הוּא הַתִּרְשָׁתָא, וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם המבארים לעם לְכָל הָעָם: "הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ", כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בגלל שלמדו שיש דברים שלא הקפידו עליהם כראוי, או שהושפעו מדברי התוכחה שבתורה. י וַיֹּאמֶר לָהֶם: "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים מעדנים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים משקאות מתוקים, כגון יין וְשִׁלְחוּ מָנוֹת מתנות אוכל לְאֵין נָכוֹן לוֹ לעניים שאין להם אוכל, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ. וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת יְהוָה השמחה לכבוד ה' הִיא מָעֻזְּכֶם ההגנה שלכם". יא וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים משתיקים לְכָל הָעָם לֵאמֹר: "הַסּוּ שיתקו, אל תיבכו, כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ". יב וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם. {ס}
יג וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר, וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. יד וַיִּמְצְאוּ היו כנראה רבים ששכחו, ו"גילו" זאת כעת כָּתוּב בַּתּוֹרָה, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ יצא צו שישמיעו וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר: 'צְאוּ הָהָר להר הזיתים וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן כנראה אורן ירושלמי וַעֲלֵי הֲדַס הדס שוטה לסכך וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת הדס משולש, לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן: פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג מ), והרד"צ הופמן מסביר שאתרוג וערבות כבר היו להם'. {פ}
טז וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת, אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים, וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. יז וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת, כִּי לֹא עָשׂוּ חג סוכות בו כל העם השתתף מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַהוּא. וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. יח וַיִּקְרָא עזרא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם, מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת שמיני עצרת כַּמִּשְׁפָּט. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה..." (פסוק יד) - ראה הערה בנושא זה בתחתית הביאור על מלכים ב כב.