תרגום

אונקלוס:

ירושלמי - יונתן:

ירושלמי (קטעים):

"פרי עץ הדר" - (סוכה לד) עץ שטעם עצו ופריו שוה

"הדר" - הדר באילנו משנה לשנה וזהו אתרוג

"כפת תמרים" - חסר וי"ו למד שאינה אלא אחת

"וענף עץ עבת" - שענפיו קלועים כעבותות וכחבלים וזהו הדס העשוי כמין קליעה

"פרי עץ הדר" - שטעם עצו ופריו שוה הדר הדר באילנו משנה לשנה וזה אתרוג לשון רש"י והן אסמכתות שעשו רבותינו (ת"כ כאן סוכה לה) לקבלתם ור"א כתב והאמת אמרו כי אין פרי עץ יותר הדר ממנו ודרשו בו "הדר באילנו" אסמכתא והנכון בעיני כי האילן הנקרא בלשון ארמית אתרוג נקרא שמו בלשון הקודש הדר כי פירוש אתרוג חמדה כדמתרגמינן נחמד למראה (בראשית ב ט) דמרגג למיחזי לא תחמוד (דברים ה יח) לא תרוג ואמרינן מכל שפר ארג נכסין ולשון חמדה והדר שוים בטעם ונקרא העץ והפרי בשם אחד כי כן המנהג ברוב הפירות תאנה אגוז רמון זית וזולתם וכן זה שם העץ והפרי שניהם בארמית אתרוג ובלשון הקודש הדר ופשוטו של מקרא יאמר שנקח לנו פרי עץ הדר ונקח כפות תמרים וענף אחד מעץ עבות וענף אחד מערבי נחל והנה הם אחד מכל מין כי כפות תמרים מחובר אל ולקחתם לכם שהם הרבים כי הלכה היא כרבי עקיבא שאומר (סוכה לד) כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת ולכך תרגם אונקלוס בכולן בלשון רבים מחובר אל "ולקחתם לכם" שהם הרבים ובטעם המצוה הזאת אמרו (תענית ב) על דרך האגדות שהמינין הללו באין לרצות על המים ועל דרך האמת "פרי עץ הדר" הוא הפרי שבו רוב התאוה ובו חטא אדם הראשון שנאמר (בראשית ג ו) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל והנה החטא בו לבדו ואנחנו נרצה לפניו עם שאר המינים ו"כפות תמרים" הוא הראש הקו אמצעי כפול וגבוה על כולם "וענף עץ עבות" רמז לשלש ספירות בבד אחד כענין שנאמר מידי אביר יעקב (שם מט כד) "וערבי נחל" כענין שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות כי יתערבו מדת הדין במדת הרחמים מכאן תבין ותדע שאין האתרוג עמהם באגודה והוא מעכב בהם כי הוא כנגד העצרת שהוא רגל בפני עצמו ותשלומין דראשון והנה הם אחד בכח ולא בפועל וכבר פירשתי (פסוק לו) טעם זה והנה טעם כל הפרשה תחוגו את חג השם הגדול שבעת ימים שבמעשה בראשית ותסמכו להם השמיני עצרת כענין שנאמר למנצח על השמינית (תהלים ו א) וגם באותן השבעה תקחו בהם פרי עץ הדר והלולב באגודה ולכך הקדים האתרוג אבל בשמיני אינו צריך כי הוא עצמו הדר וזה טעם וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה שתחוגו שבעת הימים עם השנה ענין סבוב והקפה מלשון וחוג שמים (איוב כב יד) ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מד יג) וכן המון חוגג (תהלים מב ה) וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה אמרו בויקרא רבה (ל ט) פרי עץ הדר זה הקב"ה שנאמר (תהלים צו ו) הוד והדר לפניו כפות תמרים זה הקב"ה שנאמר (שם צב יג) צדיק כתמר יפרח וענף עץ עבות זה הקב"ה שנאמר (זכריה א ח) והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה וערבי נחל זה הקב"ה שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות ובמדרשו של רבי נחוניה בן הקנה מאי פרי עץ הדר כדמתרגמינן פירי אילנא אתרוגין ולולבין ומאי הדר היינו הדר הכל והיינו הדר שיר השירים דכתיב בהו (ו י) מי זאת הנשקפה כמו שחר וגו' ולמה נקרא שמו הדר אל תקרי הדר אלא הדר זה אתרוג שהוא נפרד מאגד הלולב ואין מצות לולב קיימת אלא בו והוא אגוד עם הכל שעם כל אחד הוא ועם כולם יחד הוא ומאי לולב כנגד חוט השדרה וענף עץ עבות שענפיו חופין את רובו משל לאדם שבזרועותיו יגן על ראשו ענף לשמאל עבות לימין נמצא עץ באמצע ולמה נאמר בו "עץ" שהוא שורש האילן ומאי ערבי נחל על שם המקום שהם קבועים בו ששמו נחל דכתיב (קהלת א ז) כל הנחלים הולכים אל הים וגו' ומאי ניהו ים הוי אומר זה אתרוג ומנא לן דכל מדה ומדה מכל אלו השבעה איקרי נחל שנאמר (במדבר כא יט) וממתנה נחליאל אל תקרי נחליאל אלא נחלי אל וכו' והמדרש הזה על דעת שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד והיא הלכה לדברי הגאונים והראשונים כולם

ארבעת המינים - להודות לה' על צמחי הארץ

אחת ממצוות חג הסוכות היא לקחת ארבעה מיני צמחים ולשמוח עמם לפני ה':

(ויקרא כג מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים , וענף עץ עבת וערבי נחל , ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"

דיני ארבעת המינים מפורטים בכמה מקומות, ראו למשל:

• משנה ותלמוד, מסכת סוכה, פרק שלישי.

• רמב"ם, הלכות לולב פרק ז.

• טור בית-יוסף ושולחן-ערוך, אורח חיים סימן תרמה.

• ראו גם: מאמרים באתר דעת.

במאמר זה נסביר בקצרה את הפסוק.

מה הם ארבעת המינים?

על-פי חז"ל,

• פרי עץ הדר הוא אתרוג, שהוא פרי מהודר; זו הסיבה שהאתרוג וכל קרובי משפחתו הבוטניים מכונים עד היום הזה בשם "הדרים".
• כפת תמרים הוא לולב, הענף האמצעי של דקל תמרים.
• ענף עץ עבות הוא הדס משולש, הדס שהעלים שלו מסודרים בשלשות, מה שנותן לו מראה עבה ומהודר.
• וערבי נחל הם ענפים של עץ הערבה, עץ כפוף שגדל במקומות רבים ובפרט ליד נחלים.

למה משמשים ארבעת המינים?

התורה לא כותבת שיש לעשות משהו מסויים עם ארבעה מינים אלו - רק לקחת אותם ו לשמוח לפני ה' ; זה מתאים למנהג היהודי המקובל בימינו, לקחת את ארבעת המינים בפני עצמם ולרקוד איתם תוך כדי שירת ה"הלל" לה'.

בימי עזרא ונחמיה חגגו את חג הסוכות, ובין השאר:

נחמיה ח טו: "ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר: 'צאו ההר, והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת , לעשת סכת ככתוב" (פירוט). הם לקחו חמישה מינים, ששניים מהם נזכרים גם בפסוק שלנו, והשתמשו בהם כדי לעשות סוכות, כדי לבנות את הסוכות (למשל כדי לעשות מהם סכך). יש שהסיקו מכאן, שגם ארבעת המינים שנזכרו בפסוקנו משמשים לעשיית סוכות בלבד, כלומר, אין צורך ליטול אותם בפני עצמם אלא רק להשתמש בהם לבניית הסוכה.  כך כתב אבן עזרא בשם הצדוקים, וכך נוהגים השומרונים עד היום - הם מסככים את סוכותיהם, בין השאר, בפירות מהודרים,

אולם, ראיה זו אינה מבוססת, שכן ישנם כמה הבדלים מהותיים בין הפסוקים:

• בפסוק בספר נחמיה לא נזכרו פרי עץ הדר וערבי נחל, ונזכרו לפחות שני מינים אחרים שאינם נמצאים בפסוקנו - עץ שמן, עץ זית.

• בספר נחמיה מודגשים העלים , ובפסוק שלנו מודגשים הענף או הכפה ;

מכאן שאין קשר בין הפסוקים - הפסוק בספר נחמיה מדבר על סיכוך, שעבורו מתאים יותר להשתמש בעלים, והפסוק שלנו מדבר על לקיחה בידיים, שעבורה מתאים יותר להשתמש בענף.

• בספר נחמיה נאמר שלקחו את המינים "לעשות סוכות" ובפסוק שלנו נאמר שיש לקחת את המינים "לשמוח לפני ה'".

מדוע דווקא ארבעה מינים אלו?

1. נראה שלקיחת ארבעת המינים מביעה הודיה לה' על כך שנתן לנו ארץ טובה עם צמחיה עשירה (ראו גם הצד הפולחני והצד החקלאי של חג הסוכות). כל אחד מארבעת המינים מציין איזור גיאוגרפי בארץ ישראל:

האתרוג נפוץ בשפלת החוף,

הלולב נפוץ בבקעת הירדן,

ההדס נפוץ בהרים ,

והערבה נפוצה בנחלים.

ע"פ הראי"ה קוק, ארבעת המינים הם חוט מקשר בין המצוות התלויות בגוף לבין המצוות התלויות בארץ: ""המצות שנוכל לחשבן לאמצעיות בין שתי המערכות, המצות התלויות בארץ ושאינן תלויות בארץ, הן מצות שהן חובת הגוף מצד עצמן, אבל הן קשורות לארץ ישראל בתוכנן הגלוי. באלה המצות מתרכזים שני הכוחות, הכח של המצוות התלויות בארץ והכח של מצות שהן חובת הגוף. המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבעת המינים. ...חג הסוכות בכללו הוא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה, עד שלמדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות"  (הראי"ה קוק זצ"ל, הקדמה לספר 'עץ הדר השלם', עמ' ה).

וראו גם רמב"ם, מורה נבוכים ג מג.

חכמי ישראל מצאו רמזים נוספים בארבעת המינים:

2. לקיחת המינים מסמלת את אחדות עם ישראל. כל אחד מהם הוא משל לקבוצה בעם ישראל:

האתרוג שיש לו ריח וטעם הוא משל לאנשים שלומדים תורה ומקיימים מצוות;

התמר שיש לו רק טעם הוא משל לאנשים שרק מקיימים מצוות;

ההדס שיש לו רק ריח הוא משל לאנשים שרק לומדים תורה,

והערבה שאין לה טעם וריח היא משל לאנשים שלא לומדים תורה ולא מקיימים מצוות;

והתורה מנחה אותנו לאחד את כולם באגודה אחת לפני ה'.

3. כל אחד מהם הוא משל לחלק מגוף האדם:

האתרוג דומה ללב,

הלולב דומה לחוט השדרה,

ההדס דומה ל...,

ועלי הערבה דומים לשפתיים;

והם מסמלים שהאדם צריך לשמוח לפני ה' עם כל חלקי גופו: "כל עצמותי תאמרנה: ה' מי כמוך!".

ראו גם:

• מדוע חוגגים את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן?
• דיון ישן על ארבעת המינים בתורה ובימי נחמיה / פורום דרישת האלהים