קטגוריה:משלי כג ט

ההמלצה "באזני כסיל אל תדבר" מתייחסת לכמה סוגים של דיבורים:

1. דברי תוכחה: "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע"" (כך פירש את הפסוק רבי אילעא משום ר' אלעזר בר שמעון, בבלי יבמות סה:).

2. סודות התורה: "וכשיגלה הקב"ה את עיני האדם, ויראה לו מה שהראה, ראוי לו לגנזם... ואם ירמוז מהם במעט, ירמוז למי שיש לו שכל שלם ונודעה אמיתתו... אין ראוי לאיש חכם לגלות מה שידע מן הסודות, אלא למי שהוא גדול ממנו, או כמוהו; שאם יגלה אותו לכסיל, אף-על-פי שלא יגנהו, לא ייטב בעיניו. ועל כן אמר החכם, באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מליך." (רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה).

3. הוכחות שכליות בויכוחים: "והנה, המושכל והמשכיל והשכל שלשה עדים נאמנים על זה... ו... אני איני מדבר בזה עם זה מי שצריך ערבים על אמתת השכל, ולא עם מי שצריך לבקש מופת על מציאותו, כי הוא לא מקבל שום מופת... אבל כל דמיון וכל הרגש שיהיה לו קצת מחשבה, מדומה אצלו בו אצלו תכלית האמת, וזולתו אצלו כלו הוא שקר גמור או בלתי מושג כלל; ואם-כן, עליו הכתוב אומר באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך, ואני איני מדבר באזניו, רק אני מדבר עם בעל שכל, אשר ידעתי שיהיה קל עליו להבין כל מופת בשכלו, וכשישמע דבר מושכל מופתי יעיין בו בטוב שכלו, וישא ויתן בינו ובין עצמו עליו עד שיוציאנו לפעל אמתי, ויאמת האמת, וישאר חקוק ורשום בלבו ומושג ומושכל תמיד, עד שכל חכמי עולם לא היו יכולים להסירו מלבו, כי התאמת במופתים" (הרב אברהם אבולעפיה, ספר החשק).

1. למרות האמור בפסוק זה, עדיין ישנה חובה לחנך ולהשפיע גם על הכסילים, (משלי ח ה): "הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב"*, אלא שיש לדעת איך לדבר אליהם כך שיקשיבו:

• לדבר מהר, כך שלא ישתעממו, (משלי כט כ): "חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ"*
• לדבר בבטחון עצמי רב ומוגזם, כך שיושפעו מבחינה רגשית, (משלי כו יב): "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ"*
• להוביל אותם ולגרום להם לעשות את מה שרוצים שהם יעשו, בלי לבזבז מילים, (משלי כו ג): "שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים"*
• להראות להם עד כמה ההתנהגות שלהם מביאה עליהם קלון, בושה וכלימה, (משלי ג לה): "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן"*.
• וכשצריך להעניש, לפעמים אין ברירה אלא להשתמש בעונשים גופניים, (משלי יט כט): "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים".

2. הפסוק שלנו מתייחס לאדם שרוצה לדבר עם כסיל מיוזמתו, למשל כדי לחנך אותו; אבל אם הכסיל בא וטוען טענות, יש מקרים שבהם צריך לענות לו, כדי שלא יהיה חכם בעיניו. ראו (משלי כו ה): "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו"*.

3. ישנם אנשים נוספים שאינם מושפעים מדיבורים בשכל טוב:

• (משלי יג טו): "שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן"*.
• (משלי כט יט): "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד, כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה"*
• (משלי יט כט): "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים"*.

4. שמעתי אימרה אנגלית המעבירה רעיון דומה לפסוקנו: "You cannot reason people out of a position they did not reason themselves into" (לא ידוע לי המקור).