כן הלחם שאכלת ממנו יקשה לו להתערב במעיך, ויבקש לצאת דרך ההיא, "ותשחית דבריך הנעימים" שתדבר עמו על שלחנו. והנה ידמה, והוא הנכון, שקרא "רע עין" מי שיש לו עיון רע וכוזב בדעות, ולזה אמר שלא יתאווה למטעמותיו, כי אין מדרך הכילי שיעשה מטעמים. ואמר זה כי הנחותיו בהתחלות ובשרשים ערבות מאד לאיש שיערב לו ההנאות בהנאות הגוף כמו שזכרנו במה שקדם והוא מבואר שלב המזון הזה אינו עמך כי הוא כלו כזבים והבלים והוא יסבב שמה שאכלת פתך אכלת מפתך הטוב תקיאנה ותשחית דבריך הנעימים אשר גדלת על האמנתם ואמר שלחם האיש הרע העיון הוא כמו שער ופתח בנפשו שצריך שיעמוד פתוח תמיד כי מה שאחר ההתחלות ההם להיותו חולק על אלו ההתחלות והשרשים יצטרך שישיבהו תמיד אל ההתחלות ההם וידחקו להניח ענינו באופן שלא יחלוק על מה שהטביעהו והפך זה הוא בשרשים ובהתחלות אמתיות כי מה שאחר ההתחלות יעיד על אמות ההתחלות ולזה אמר כי ההתחלה הכוזבת והיא לחם רע עין היא כמו שער ופתח והנה הוא יאמר לך אכול ושתה בקניניך ההתחלה הזאת והיא תישירך אל מה שאחר ההתחלה ולב זאת ההתחלה אינו עמך להישירך אל מה שאחר ההתחלה:
"תקיאנה" - הוא החזרת המאכל לחוץ, וכן (ישעיהו כח): "קיא צואה".
מצודת דוד
"פתך" - הפת שנתן לך, אשר אכלת, סופה תקיאנה מגופך, כי הביט עליך בעין רעה בעת אכלך, והנה שחת דבריך הנעימים אשר דברת עמו רכות והחזקות טובה וחנות על האכילה, כי למפרע היו בחנם, הואיל ותקיא המאכל.
