ביאור:משלי כג לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כג לה: "'הִכּוּנִי? בַל חָלִיתִי! הֲלָמוּנִי? בַּל יָדָעְתִּי! מָתַי אָקִיץ - אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד!'"

תרגום מצודות: - עודך מתנמנם, יהיו שפתיך דובבות על המשכב לאמר 'מה בכך שהכוני בעת השכרות? הלא לא חליתי; ומה בכך שהלמו אותי בהכאות? הלא לא הרגשתי; ולזאת מתי אקיץ (אתעורר) מהתנומה, אוסיף שוב לבקש את היין!'. ולזה היזהר בה מאוד, כי קשה לפרוש ממנה.

תרגום ויקיטקסט: - וכך אומר השיכור: 'את כל המכות שהיכו אותי בחיים, לא חליתי (אני לא מרגיש); את כל המהלומות שספגתי בחיים, אני כבר לא יודע (לא זוכר), אני מנותק מהמציאות המרה, והכל בזכות היין! מתי שאקיץ (אתעורר) מהשיכרות, ואזכר שוב בכל המכות והמהלומות, אוסיף לשתות, אבקש עוד יין.

/ - בסוף, מרוב שיכרות, תיפול ותיפצע, ואז תאמר: 'למה אני פצוע? האם היכו אותי? בכלל לא חליתי (הרגשתי כאב)! האם הלמו בי? בכלל לא ידעתי! מתי שאקיץ (אתעורר) מהשיכרות, אני אוסיף ואבקש (אחפש) את זה שפצע אותי!'.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כג לה.


דקויות[עריכה]

חליתי[עריכה]

חלה = הרגיש כאב (רש"י, רלב"ג, מלבי"ם), כמו ב(ירמיהו ה ג): "הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ, כִּלִּיתָם - מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר; חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע, מֵאֲנוּ לָשׁוּב". וכן בלשון התלמוד: "לא חל ולא מרגיש" (בבלי יומא כב: ועוד; ע"פ דעת-מקרא).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/23-35