קטגוריה:משלי ו ז

מידה ראשונה שאפשר ללמוד מהנמלה היא לקחת אחריות אישית על המעשים, ולא לחכות להוראות מהמנהיגים. אחריות בשני תחומים:

1. עשיית מעשים טובים - אגירת מזון מהקיץ לחורף (פסוק 8);

2. אי-עשיית מעשים רעים - זהירות מן הגזל: "ראה דרך ארץ שיש בה, שבורחת מן הגזל...""מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה. באה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה... אף על פי שאין עליה אחראי... אתם, שמיניתי לכם שופטים ושוטרים, על אחת כמה וכמה שצריכים אתם לשמוע להם ולהיזהר מן הגזל" (רבי שמעון בן חלפתא חוקר הנמלים, דברים רבה ה ב).

במושבות של נמלים אמנם ישנה נמלה אחת שנחשבת ל"מלכה", אך היא אינה עוסקת בניהול, אלא רק יושבת בקן, אוכלת ומטילה ביצים. הנמלים הפועלות מסתובבות בחוץ בלי אף קצין שוטר או מושל שאומר להן מה לעשות, ובכל זאת הן משתפות פעולה ומכינות את עצמן לחורף.

גם האזרח העצל אמור להתבונן בנמלה וללמוד ממנה שלא לחכות לממשלה, אלא לפעול בעצמו על-מנת לשפר את עצמו ואת סביבתו.

בתקופת המקרא התנהל ויכוח ממושך בשאלה, אם יש למנות בישראל מושל או מלך. כשבני ישראל ביקשו מגדעון שימשול בהם, הוא התנגד ואמר, (שופטים ח כג): "לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם, ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם!"; וכשביקשו משמואל שימנה להם מלך, הוא מתח עליהם ביקורת, (שמואל א יב יב): "וַתֹּאמְרוּ לִי 'לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ' - וה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם!"*.

הנמלה, "אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל", מוכיחה שאפשר להסתדר מצויין גם בלי מושל, כדברי גדעון.

הארבה, (משלי ל כז): "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה - וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ", מוכיח שאפשר להסתדר מצויין גם בלי מלך, כדברי שמואל.

אם נמלה וארבה משיגים הישגים מדהימים בלי מושל ומלך - קל וחומר אנחנו, בני האדם!