משנה עוקצין ג
עוקצין פרק ג', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת עוקצין • פרק שלישי ("יש צריכין") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י • משנה יא • משנה יב •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה, מחשבה והכשר, מחשבה ולא הכשר, לא הכשר ולא מחשבה.
כל האוכלים המיוחדים לאדם, צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה.
החותך מן האדם, ומן הבהמה, ומן החיה, ומן העופות, מנבלת העוף הטמא, והחלב בכפרים, ושאר כל ירקות שדה חוץ משמרקעים ופטריות, רבי יהודה אומר חוץ מכרישי שדה והרגילה ונץ החלב, רבי שמעון אומר חוץ מן העכביות, רבי יוסי אומר חוץ מן הכלוסין, הרי אלו צריכין מחשבה והכשר.
נבלת בהמה טמאה בכל מקום, ונבלת העוף הטהור בכפרים, צריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר.
נבלת בהמה טהורה בכל מקום, ונבלת העוף הטהור והחלב בשווקים, אינן צריכין מחשבה ולא הכשר.
רבי שמעון אומר, אף הגמל והארנבת והשפן והחזיר.
השבת, משנתן טעמו בקדרה, אין בו משום תרומה, ואינו מטמא טומאת אכלים.
לולבי זרדים ושל עדל ועלי הלוף השוטה, אינן מיטמאין טמאת אוכלים עד שימתוקו.
רבי שמעון אומר, אף של פקועות כיוצא בהם.
הקושט, והחמס, וראשי בשמים, התיאה, והחלתית, והפלפלין, וחלות חריע, נלקחים בכסף מעשר, ואינן מטמאין טומאת אוכלין, דברי רבי עקיבא.
אמר לו רבי יוחנן בן נורי, אם נלקחים בכסף מעשר, מפני מה אינן מטמאין טומאת אוכלים.
ואם אינן מטמאין טומאת אוכלים, אף הם לא ילקחו בכסף מעשר.
הפגין והבוסר, רבי עקיבא מטמא טומאת אוכלין.
רבי יוחנן בן נורי אומר, משיבואו לעונת המעשרות.
פריצי זיתים וענבים, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.
הקצח, בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין.
וכן למעשרות.
הקור, הרי הוא כעץ לכל דבר, אלא שהוא נלקח בכסף מעשר.
כפניות, אוכלין, ופטורות מן המעשרות.
דגים מאימתי מקבלין טומאה, בית שמאי אומרים, משיצודו.
ובית הלל אומרים, משימותו.
רבי עקיבא אומר, אם יכולין לחיות.
יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה, רבי יהודה מטהר.
וחכמים אומרים, אם יכול לחיות.
תבואה שנעקרה ומעורה אפילו בשרש קטן, טהורה.
חלב בהמה טהורה, אינו מיטמא טומאת נבלות, לפיכך הוא צריך הכשר.
חלב בהמה טמאה, מטמא טומאת נבלות, לפיכך אינו צריך הכשר.
דגים טמאים וחגבים טמאים, צריכין מחשבה בכפרים.
כורת דבורים, רבי אליעזר אומר, הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת, חייב חטאת.
וחכמים אומרים, אינה כקרקע, ואין כותבים עליה פרוזבול, ומקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת, פטור.
חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים, משיחרחר.
בית הלל אומרים, משירסק.
אמר רבי יהושע בן לוי:
- עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות,
- שנאמר (משלי ח כא):
- "להנחיל אוהבי – י"ש, ואוצרותיהם אמלא".
*אמר רבי שמעון בן חלפתא:
- לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום,
- שנאמר (תהלים כט יא):
- "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
נוסח הרמב"ם
(א) יש צריכין הכשר, ואין צריכין מחשבה,
- מחשבה, והכשר,
- מחשבה, ולא הכשר,
- לא הכשר, ולא מחשבה.
- כל האוכלין המיוחדין לאדם -
- צריכין הכשר, ואינן צריכין מחשבה.
(ב) החותך מן האדם,
- ומן הבהמה, ומן החיה, ומן העופות,
- ומנבילת העוף הטמא, והחלב בכפרים,
- ושאר כל ירקות השדה,
- ושמרקעין, ופטריות -
- רבי יהודה אומר: חוץ מכרישי שדה, והרגילה, ונץ החלב.
- רבי שמעון אומר: חוץ מן העכביות.
- רבי יוסי אומר: חוץ מן הבלוסין.
- הרי אלו צריכין מחשבה והכשר.
(ג) נבילת בהמה - טמאה בכל מקום,
- נבילת העוף הטהור - בכפרים,
- צריכין מחשבה, ואינן צריכין הכשר.
- נבילת בהמה טהורה - בכל מקום,
- ונבילת העוף הטהור, והחלב - בשווקים,
- אינן צריכין לא מחשבה, ולא הכשר.
- רבי שמעון אומר: אף הגמל, והארנבת, והשפן, והחזיר.
- נבילת העוף הטהור - בכפרים,
(ד) השבת -
- משנתנה טעמה בקדירה - אין בה משום תרומה,
- ואינה מיטמאת טומאת אוכלין.
- משנתנה טעמה בקדירה - אין בה משום תרומה,
- לולבי זרדים, ושל עדל, ועלי הלוף השוטה -
- אינן מיטמאין טומאת אוכלין - עד שימתוקו.
- רבי שמעון אומר: אף של פקועות, כיוצא בהן.
- אינן מיטמאין טומאת אוכלין - עד שימתוקו.
(ה) הקושט, והחמס, וראשי בשמים,
- התייה, והחלתית, והפלפלים, וחלות חריע -
- נלקחים בכסף מעשר, ואינן מיטמאין טומאת אוכלין - דברי רבי עקיבה.
- אמר רבי יוחנן בן נורי:
- אם נלקחים בכסף מעשר - מפני מה אינן מיטמאין טומאת אוכלין?
- אם אינן מיטמאין טומאת אוכלין - אף הן לא ילקחו בכסף מעשר.
- התייה, והחלתית, והפלפלים, וחלות חריע -
(ו) הפגים, והבוסר -
- רבי עקיבה - מטמא טומאת אוכלין.
- רבי יוחנן בן נורי אומר: משיבואו לעונת המעשרות.
- פריצי זיתים, וענבים -
- בית שמאי - מטמאין.
- ובית הלל - מטהרין.
- הקצח -
- בית שמאי - מטהרין.
- ובית הלל - מטמאין.
- וכן למעשרות.
(ז) הקור - כעץ לכל דבר,
- אלא שהוא נלקח בכסף מעשר.
- כפניות - כאוכלין,
- ופטורות מן המעשרות.
(ח) דגים - מאמתי מקבלין טומאה?
- בית שמאי אומרין: משיצודו.
- ובית הלל אומרין: משימותו.
- רבי עקיבה אומר: אם יכולין לחיות.
- יחור של תאנה שנפשח, ומעורה בקליפה -
- רבי יהודה - מטהר.
- וחכמים אומרין: אם יכול לחיות.
- תבואה שנעקרה, ומעורה אפילו בשורש קטן - טהורה.
(ט) חלב בהמה טהורה - אינו מיטמא טומאת נבילות,
- לפיכך הוא צריך הכשר.
- חלב בהמה טמאה - מיטמא טומאת נבילה,
- לפיכך אינו צריך הכשר.
- דגים טמאים, וחגבים טמאים - צריכין מחשבה בכפרים.
(י) כוורת דבורים -
- רבי אליעזר אומר:
- הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול,
- ואינה מקבלת טומאה במקומה,
- והרודה ממנה בשבת - חייב חטאת.
- וחכמים אומרין:
- אינה כקרקע, ואין כותבין עליה פרוזבול,
- ומקבלת טומאה במקומה,
- והרודה ממנה בשבת - פטור.
- רבי אליעזר אומר:
(יא) חלות דבש - מאמתי מיטמאות משום משקה?
- בית שמאי אומרין: משיחרחר.
- בית הלל אומרין: משירסק.
(יב) אמר רבי יהושע בן לוי:
- עתיד הקדוש ברוך הוא, להנחיל לכל צדיק וצדיק - שלש מאות ועשרה עולמות,
- שנאמר: "להנחיל אוהבי יש, ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח כא).
- עתיד הקדוש ברוך הוא, להנחיל לכל צדיק וצדיק - שלש מאות ועשרה עולמות,
- אמר רבי שמעון בן חלפתא:
- אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה - אלא שלום,
- שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט יא).
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה עוקצין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב