משנה עוקצין ג דפוסים
משנה עוקצין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה, מחשבה והכשר, מחשבה ולא הכשר, לא הכשר ולא מחשבה.
כל האוכלים המיוחדים לאדם, צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה.
משנה ב[עריכה]
החותך מן האדם, ומן הבהמה, ומן החיה, ומן העופות, מנבלת העוף הטמא, והחלב בכפרים, ושאר כל ירקות שדה חוץ משמרקעים ופטריות, רבי יהודה אומר חוץ מכרישי שדה והרגילה ונץ החלב, רבי שמעון אומר חוץ מן העכביות, רבי יוסי אומר חוץ מן הכלוסין, הרי אלו צריכין מחשבה והכשר.
משנה ג[עריכה]
נבלת בהמה טמאה בכל מקום, ונבלת העוף הטהור בכפרים, צריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר.
נבלת בהמה טהורה בכל מקום, ונבלת העוף הטהור והחלב בשווקים, אינן צריכין מחשבה ולא הכשר.
רבי שמעון אומר, אף הגמל והארנבת והשפן והחזיר.
משנה ד[עריכה]
השבת, משנתן טעמו בקדרה, אין בו משום תרומה, ואינו מטמא טומאת אכלים.
לולבי זרדים ושל עדל ועלי הלוף השוטה, אינן מיטמאין טמאת אוכלים עד שימתוקו.
רבי שמעון אומר, אף של פקועות כיוצא בהם.
משנה ה[עריכה]
הקושט, והחמס, וראשי בשמים, התיאה, והחלתית, והפלפלין, וחלות חריע, נלקחים בכסף מעשר, ואינן מטמאין טומאת אוכלין, דברי רבי עקיבא.
אמר לו רבי יוחנן בן נורי, אם נלקחים בכסף מעשר, מפני מה אינן מטמאין טומאת אוכלים.
ואם אינן מטמאין טומאת אוכלים, אף הם לא ילקחו בכסף מעשר.
משנה ו[עריכה]
הפגין והבוסר, רבי עקיבא מטמא טומאת אוכלין.
רבי יוחנן בן נורי אומר, משיבואו לעונת המעשרות.
פריצי זיתים וענבים, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.
הקצח, בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין.
וכן למעשרות.
משנה ז[עריכה]
הקור, הרי הוא כעץ לכל דבר, אלא שהוא נלקח בכסף מעשר.
כפניות, אוכלין, ופטורות מן המעשרות.
משנה ח[עריכה]
דגים מאימתי מקבלין טומאה, בית שמאי אומרים, משיצודו.
ובית הלל אומרים, משימותו.
רבי עקיבא אומר, אם יכולין לחיות.
יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה, רבי יהודה מטהר.
וחכמים אומרים, אם יכול לחיות.
תבואה שנעקרה ומעורה אפילו בשרש קטן, טהורה.
משנה ט[עריכה]
חלב בהמה טהורה, אינו מיטמא טומאת נבלות, לפיכך הוא צריך הכשר.
חלב בהמה טמאה, מטמא טומאת נבלות, לפיכך אינו צריך הכשר.
דגים טמאים וחגבים טמאים, צריכין מחשבה בכפרים.
משנה י[עריכה]
כורת דבורים, רבי אליעזר אומר, הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת, חייב חטאת.
וחכמים אומרים, אינה כקרקע, ואין כותבים עליה פרוזבול, ומקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת, פטור.
משנה יא[עריכה]
חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים, משיחרחר.
בית הלל אומרים, משירסק.
משנה יב[עריכה]
אמר רבי יהושע בן לוי:
- עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות,
- שנאמר (משלי ח כא):
- "להנחיל אוהבי – י"ש, ואוצרותיהם אמלא".
אמר רבי שמעון בן חלפתא:
- לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום,
- שנאמר (תהלים כט יא):
- "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
משנה עוקצין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב