משנה עוקצין ג י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת עוקצין · פרק ג · משנה י | >>
כורת דבורים, רבי אליעזר אומר, הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טומאה במקומהיב, והרודה ממנה בשבת, חייב חטאת.
וחכמים אומרים, אינה כקרקע, ואין כותבים עליה פרוזבול, ומקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת, פטור.
משנה מנוקדת
כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא כַּקַּרְקַע, וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוֹל, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת, חַיָּב חַטָּאת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָהּ כַּקַּרְקַע, וְאֵין כּוֹתְבִים עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל, וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת, פָּטוּר.
נוסח הרמב"ם
כוורת דבורים -
- רבי אליעזר אומר:
- הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול,
- ואינה מקבלת טומאה במקומה,
- והרודה ממנה בשבת - חייב חטאת.
- וחכמים אומרין:
- אינה כקרקע, ואין כותבין עליה פרוזבול,
- ומקבלת טומאה במקומה,
- והרודה ממנה בשבת - פטור.
- רבי אליעזר אומר:
פירוש הרמב"ם
זאת ההלכה כבר קדמה היא ופירושה בסוף שביעית:
פירוש רבינו שמשון
הרי היא כקרקע. בפ' המוכר את הספינה (דף פ:) א"ר אלעזר מ"ט דרבי אליעזר דכתיב ויטבול אותה ביערת הדבש וכי מה ענין יער אצל דבש אלא מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת:
וכותבין עליה פרוזבול. בפרק בתרא דשביעית תנן פרוזבול אינו משמט והוא שטר שכותבין בית דין למלוה שמסר להם כל חוב שיש לו כדתנן התם שזהו גופו של פרוזבול ותנן התם דאין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע כלומר כשיש קרקע ללוה ואם יש לו כורת דבורים כותבים פרוזבול למלוה ועיקר הדבר מפורש בגיטין פרק השולח (דף לו.):
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כוורת דבורים וכו' - אם היא מחוברת בטיט, הכל מודים שהיא כקרקע. ואם היתה מונחת על גבי יתידות, הכל מודים שהיא ככלים. לא נחלקו אלא שמונחת על גבי קרקע ואינה מחוברת בטיט:
ר' אליעזר אומר הרי היא כקרקע - ונקנית בכסף, בשטר, ובחזקה, כקרקע:
וכותבין עליה פרוזבול - שטר שכותבים בית דין למלוה שמסר להם כל חוב שיש לו, שלא תהא שביעית משמטתו. ואין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע, כלומר כשיש ללוה קרקע. ואם יש לו כוורת דבורים, כמו שיש לו קרקע דמי, וכותבין עליה פרוזבול למלוה:
ואינה מקבלת טומאה במקומה - דהוי כמחובר שאינו מקבל טומאה:
והרודה - מחלות דבש שבתוכה בשבת, חייב חטאת, כתולש ממקום חבור. דכתיב (שמואל א יד) ויטבול אותה ביערת הדבש יג, וכי מה ענין יער אצל דבש, אלא מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת:
פירוש תוספות יום טוב
כורת דבורים. כבר שנויה בסוף שביעית. ע"ש. וראיתי עכשיו עוד דברים ראוים להוסיף בה:
ואינה מקבלת טומאה במקומה. וא"ת מה טעם נקט גבי טומאה במקומה דאין חילוק בין במקומה. בין שלא במקומה. דהא לאו מחוברת היא. ואומר רבינו תם דשלא במקומה מקבלת טומאה. כיון דמטלטלים אותה ממקום למקום. ודמי לשאר כלים שבבית. וגזרו בה רבנן טומאה. דילמא אתי לאיחלופי. תוס' פ"ד דב"ב דף ס"ו:
והרודה ממנה בשבת. כתב הר"ב דכתיב ויטבול וגו' ביהונתן כתיב. ובדבש במקום גידולו מיירי. הרשב"ם שם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) ואם תאמר למה נקט גבי טומאה במקומה, דאין חילוק בין במקומה בין שלא במקומה, דהא לאו מחוברת היא. ואומר ר"ת, דשלא במקומה מקבלת טומאה כיון דמטלטלים אותה ממקום למקום ודמי לשאר כלים שבבית, וגזרו בה רבנן טומאה דילמא אתי לאחלופי. תוס':
(יג) (על הברטנורא) ביהונתן כתיב. ובדבש במקום גידולו מיירי. רשב"ם:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כוורת דבורים: שנויה בסוף שביעית והתם תני לה משום פרוזבול והכא תני לה משום דין קבלת טומאה. ועיין במ"ש שם: וכתוב בנמוקי יוסף פ' איזהו נשך דף צ"ז דעל שם שהדבש עשוי כעין חלות ודבוקות מדופן אל דופן קרי ליה בכמה דוכתי רדיי' רדיית הפת מדובקת בתנור ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
כורת דבורים: במחובר לקרקע בטיט. כ"ע לא פליגי דדינו כמחובר. ובמונח ע"ג יתדות. כ"ע לא פליגי דדינו כתלוש. כי פליגי במונח ע"ג קרקע. ואינו מחובר בה בטיט:
רא"א הרי היא כקרקע: לכל מילי. לקנותה בכסף ושטר וחזקה. ולקנות אגבה מטלטלין. והמוכר כל קרקעותיו או הקדישן או נתנן. גם זו בכלל. והוא הדין לענין שאר מילי:
וכותבין עליה פרוזבול: דפרוזבול אינו נכתב רק כשיש קרקע ללוה [כשביעית פ"י מ"ו]. דכשאין לו קרקע. לא תקנו שיועיל פרוזבול. דכל ענין פרוזבול תקנתא דרבנן הוא. שלא ימנעו מלהלוות זה לזה. מחשש שיפסיד חובו [כגיטין ל"ז א']. והרי אינו מצוי שילוה לאדם שאין לו קרקע. מדאינו בטוח חובו. ולהכי מדאינו מצוי שאעפ"כ ילוה לו. מילתא דלא שכיחא לא עבדו רבנן תקנתא. כך פירש רשב"ם בשם זקנו רש"י ז"ל [ב"ב ס"ו א']. וכך כתב גם הרא"ש כאן. אמנם הרשב"ם [שם] פי' מדעת עצמו. דמשום הכי אין פרוזבול נכתב רק ע"ג קרקע. משום דכל היתר פרוזבול הוא. מדכתב המלוה לב"ד מוסרני לכם חובי. הו"ל כגבוי. ולא קרינן ביה לא יגוש. א"כ ה"מ כשיש להלוה קרקע שלא יכול להבריחו הוה ליה שפיר כאילו כבר גבוהו ב"ד. משא"כ במטלטלין:
ואינה מקבלת טומא' במקומה: ר"ל דוקא בעומדת במקומה שיחד לה שתעמוד שם בקביעות אינה מקבלת טומאה. בין היא בין הדבש שבתוכה. הא כשאינה עומדת במקומה המיוחד לה. גזרו בה רבנן טומאה. מדדמי לשאר כלי בית המטלטלין. ויקילו גם בהן. הא באינך מילי דנקט תנא אפילו בשאר דוכתי דינה כקרקע. מדליכא למגזר בה מידי [כך נ"ל דעת התוספות [ב"ב ס"ו א']. אבל לרשב"ם שם. גם לשאר מילי דינה כמטולטל כשאינה עומדת במקום המיוחד לה. ורק בטומאה נקט מקומה. משום הדבש. דסד"א דגם כשטלטל הכוורת עם הדבש שבתוכו. או כשהוציא הדכש מהכוורת לא יקבל הדבש טומאת אוכלין וכמ"ד דצריך מחשבה לאכלו קודם שיקבל טומאה [כב"ב דף פ' ע"ב]. קמ"ל במקומה דהא שלא במקומה גם הדבש מקבל טומאה אף שלא חישב עליו]:
והרודה ממנה בשבת: אם תלש חלת דבש מתוכה בשבת:
חייב חטאת: דכמחובר בקרקע דמי. ונ"ל דמה"ט כ"ש כשהעתיק כל הכוורת ממקומה דחייב חטאת לר"א. אלא נקט רודה לרבותא. דסד"א דוקא בעוקר הכוורת דקביע. אבל הדבש סד"א מדתרתי לריעותא שאינו דבוק בקרקע. וגם לא קביע שהרי לבסוף יטלנו משם. לא חשוב כמחובר קמ"ל. [ונ"ל דלהכי איצטריך לכולהו. ולא הסתפק במאי דקאמר הרי היא כקרקע. מדסד"א דדוקא לענין דין עצמה שתהא נקנית בכסף שטר וחזקה דינה כקרקע. אבל לענין מילי אחרינהו לכתוב עליה פרוזבול. לא. ואי אשמעינן הנהו תרתי. סד"א דה"מ ממונא. די"ל דאף דמדאורייתא אין דינה כקרקע. עכ"פ הפקר ב"ד הפקר [כיבמות פ"ט ב']. אבל בטומאה דהוא איסורא. מממונא לא ילפינו [ברכות י"ט ב']. ואי אשמעינן טומאה. הוה אמינא דוקא בטומאה תקנו שיהיה דינה כקרקע ואין מקבלת טומאה. דאפושי טומאה לא מפשינן. אבל לענין חיוב חטאת בשבת. שנקל להביא חולין בעזרה לא. קמ"ל דלר"א לכולהו מילי דינה כקרקע מדאורייתא]:
ומקבלת טומאה במקומה: אפילו במקומה. מיהו מדדין הדבש שם כמאכל [וכמשנה דלקמן]. נראה לי דצריך הכשר מים מקודם:
והרודה ממנה: ונ"ל דה"ה בעוקר כל הכוורת לרבנן פטור. רק איידי דר"א נקט רודה לרבותא. וכלעיל סי' ס'. נקטו אינהו נמי רודה. וס"ל לרבנן דלכל מילי דינה כתלוש. וגם הדבש שבתוכה מקבל טומאה. ולא בעי מחשבה. וקיימא לן כחכמים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת