משנה שביעית ו
שביעית פרק ו', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר זרעים • מסכת שביעית • פרק שישי ("שלש ארצות") • >>
פרקי מסכת שביעית: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
שלש ארצות לשביעית.
כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד.
וכל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל, אבל לא נעבד.
מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד.
עושין בתלוש בסוריא, אבל לא במחובר.
דשין וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין.
כלל אמר רבי עקיבא, כל שכיוצא בו מותר בארץ ישראל, עושין אותו בסוריא.
בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו, אם היו העלין שלהם שחורין, אסורין.
הוריקו, הרי אלו מותרין.
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אם יכולין להיתלש בעלין שלהן, אסורין.
וכנגד כן, מוצאי שביעית, מותרין.
מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית? משיעשה כיוצא בו.
עשה הבכיר, התר האפיל.
רבי, התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד.
אין מוציאין שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ.
אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ.
אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ.
אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ.
- כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַד כְּזִיב,
- לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד.
- וְכָל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם, מִכְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אֲמָנָה,
- נֶאֱכָל, אֲבָל לֹא נֶעֱבָד.
- מִן הַנָּהָר וּמֵאֲמָנָה וְלִפְנִים,
- נֶאֱכָל וְנֶעֱבָד.
- אֲבָל לֹא בִּמְחֻבָּר.
- דָּשִׁין וְזוֹרִין וְדוֹרְכִין וּמְעַמְּרִין,
- אֲבָל לֹא קוֹצְרִין ולֹא בּוֹצְרִין וְלֹא מוֹסְקִין.
- כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- כָּל שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ מֻתָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּסוּרְיָא.
- אִם הָיוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶם שְׁחוֹרִין, אֲסוּרִין.
- הוֹרִיקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.
- רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר:
- אִם יְכוֹלִין לְהִתָּלֵשׁ בֶּעָלִין שֶׁלָּהֶן, אֲסוּרִין.
- וּכְנֶגֶד כֵּן, מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מֻתָּרִין.
- עָשָׁה הַבַּכִּיר, הֻתַּר הָאָפִיל.
- רַבִּי הִתִּיר לִקַּח יָרָק בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיָּד.
- אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ שֶׁמּוֹצִיאִין לְסוּרְיָא, וְאֵין מוֹצִיאִין לְחוּצָה לָאָרֶץ.
- אָמַר רַבִּי שִמְעוֹן:
שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ שֶׁמְּבִיאִין מִסּוּרְיָא, וְאֵין מְבִיאִין מֵחוּצָה לָאָרֶץ.
נוסח הרמב"ם
(א) שלש ארצות - לשביעית.
- כל שהחזיקו עולי בבל,
- מארץ ישראל ועד כזיב - לא נאכל, ולא נעבד.
- וכל שהחזיקו עולי מצרים,
- מכזיב ועד הנהר ועד אמנם - נאכל, אבל לא נעבד.
- מן הנהר ועד אמנם ולפנים - נאכל, ונעבד.
- כל שהחזיקו עולי בבל,
(ב) עושין בתלוש - בסוריה,
- אבל לא - במחובר.
- דשין, זורין, דורכין, ומעמרין,
- אבל - לא קוצרין, ולא בוצרין, ולא מוסקין.
- כלל אמר רבי עקיבה:
- כל שכיוצא בו מותר בארץ,
- עושין אותו - בסוריה.
- כל שכיוצא בו מותר בארץ,
(ג) בצלים שירדו עליהם גשמים, וצמחו -
- אם היו העלין שלהן שחורים - אסורים.
- הוריקו - הרי אלו מותרין.
- רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר:
- אם היו יכולין להיתלש - העלין שלהן אסורין.
- כנגד כן, מוצאי שביעית - מותרין.
(ד) מאמתי, מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית? -
- משיעשה - כיוצא בו.
- עשה - הבכיר,
- הותר - האפיל.
- רבי התיר,
- ליקח ירק במוצאי שביעית - מיד.
(ה) אין מוציאין, מן שריפה, ופירות שביעית -
- מהארץ - לחוצה לארץ.
- אמר רבי שמעון: שמעתי בפירוש,
- שמוציאין - לסוריה,
- ואין מוציאין - לחוצה לארץ.
(ו) אין מביאין תרומה -
- מחוצה לארץ - לארץ.
- אמר רבי שמעון: שמעתי בפירוש,
- שמביאין - מסוריה,
- ואין מביאין - מחוצה לארץ.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה שביעית, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב