משנה שביעית ו דפוסים
משנה שביעית, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
שלש ארצות לשביעית.
כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד.
וכל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל, אבל לא נעבד.
מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד.
משנה ב[עריכה]
עושין בתלוש בסוריא, אבל לא במחובר.
דשין וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין.
כלל אמר רבי עקיבא, כל שכיוצא בו מותר בארץ ישראל, עושין אותו בסוריא.
משנה ג[עריכה]
בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו, אם היו העלין שלהם שחורין, אסורין.
הוריקו, הרי אלו מותרין.
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אם יכולין להיתלש בעלין שלהן, אסורין.
וכנגד כן, מוצאי שביעית, מותרין.
משנה ד[עריכה]
מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית? משיעשה כיוצא בו.
עשה הבכיר, התר האפיל.
רבי, התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד.
משנה ה[עריכה]
אין מוציאין שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ.
אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ.
משנה ו[עריכה]
אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ.
אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ.
משנה שביעית, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב