מצודות על ישעיהו י
<< · מצודות על ישעיהו · י · >>
פסוק א
מצודת ציון
"החוקקים" - ענין כתיבה
מצודת דוד
"ומכתבים" - הדיינין עצמם המצוים לסופריהם לכתוב המה יצוו לכתוב דברי עמל
"הוי" - יש להתאונן על החוקקים הם סופרי הדיינים על כי המה חוקקים און ר"ל כותבים דבר שאינו הגון וכשרפסוק ב
מצודת דוד
"להיות" - עי"ז תהיינה האלמנות שללם רצה לומר הרי כאלו הם בוזזים ושוללים את האלמנות והיתומים
"ולגזול" - להעביר משפט האמת מן עניים
"להטות" - מכתבם יהיה סיבה להטות את הדלים מן הדין הראוי להםפסוק ג
מצודת ציון
"פקודה" - ענין זכרון כמו ותפקוד עלי עון האשה (שמואל ב ג)
"ולשואה" - ענין חושך כמו אמש שואה (איוב ל)
"על מי" - כמו אל מי
"ואנה" - איה
"כבודכם" - כן יקרא העושר וכן עשה את כל הכבוד הזה (בראשית לא)
מצודת דוד
"ואנה תעזבו" - כשתלכו בגולה אנה תעזבו ההון אשר אספתם בגזל הלא לא ישאר לא בן ולא בת
"לעזרה" - לעזור לכם
"ולשואה" - לעת תבוא עליכם החושך ממרחק וזהו מלך אשור
"ומה תעשו" - כאומר אם אין כח ביד האלמנות והיתומים אבל מה תשיבו להמקום ב"ה בעת יפקוד עליכם העון הזהפסוק ד
מצודת ציון
"בלתי" - ענינו כמו לא
"תחת" - במקום כמו שבו איש תחתיו (שמות יח)
מצודת דוד
"ועוד ידו נטויה" - להכות בהם בהיותם בארץ אויביהם
"ותחת" - ובאותו מקום יפלו הרוגים
"בלתי כרע" - במקום אשר לא כרע כריעת המרבץ שם באותו המקום יהיה אסיר רצה לומר חוץ מארצכם תאסרופסוק ו
מצודת דוד
"ולשומו מרמס" - לרמסו ברגל כטיט המושלך בחוצות
"עברתי" - מה שאני מלא עליו עברה וזעם
"בגוי חנף" - הם ישראל המחניפים ליצרם למלאות שאלתו ופתויופסוק ז
מצודת ציון
"ידמה" - מלשון דמיון ומחשבה
מצודת דוד
"ולהכרית" - חושב להכרית הכל לבל ישאיר אף מעט
"כי להשמיד בלבבו" - כי חושב בלבבו להשמיד הכל ואף ירושלים כאלו נעשה הנצחון בכח זרועו
"ולבבו וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"והוא" - אבל סנחריב מלך אשור לא ידמה כן כמו שהיא שגזרה היא מלפניפסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
"אם לא וגו'" - האם לא כמו שכבשתי את ארפד אשר היא משלטנות חמת האם לא כמו שכבשתי את דמשק כן אכבש את שומרון
"הלא ככרכמיש" - הלא כמו שכבשתי את כרכמיש כן כבשתי את כלנופסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת דוד
"ולאליליה" - כי גם האלילים שבר ולקח עמו לאשור
"הלא כאשר וגו'" - אחר שיכבוש שמרון בבואו על ירושלים יאמר הלא כאשר וגו'פסוק יב
מצודת ציון
"יבצע" - ענין השלמה כמו וידיו תבצענה (זכריה ד)
"אפקוד" - ענין השגחה כמו פקדו נא וראו (שמואל א יד)
מצודת דוד
"ועל תפארת" - על התפארות גאותו
"אפקוד" - אז אשגיח על מה שהפרה והרבה גודל לבב
"כי יבצע" - כאשר ישלים ה' את מעשהו להביא חיל סנחריב על ציון וירושליםפסוק יג
מצודת ציון
"ועתודותיהם" - אוצרותיהם המזומן לעת הצורך והוא מלשון התעתדו לגלים (איוב טז)שהוא ענין הזמנה
"שושתי" - כמו שוסתי בסמ"ך והוא ענין בזה ושלל כמו שוסים את הגרנות (שמואל א כג)
"כביר" - ענין חוזק כמו כביר כח לב (איוב לו)
מצודת דוד
"ואוריד" - הורדתי היושבים במקום חוזק וחוזר על תחלת המקרא שאומר את כל אלה עשה בכח הזרוע ובחכמה נפלאה
"ועתודותיהם שושתי" - שללתי אוצרותיהם
"עשיתי" - כל מה שעשיתי בדבר הנצחון עשיתי בכח ידי ובחכמתי כי אני נבון
"ואסיר" - כי לכל עם יש גבול לארצו כפי התפשטות המלכות באמרם עד כאן גבול מלכות זו וע"כ וגו' וכיון שכבש הכל הסיר הגבולים כי נחשב הכל כמלכות אחתפסוק יד
מצודת ציון
"כקן" - הוא מדור העופות כמו ודרור קן לה (תהלים פד)
"לחיל" - ענין צבא העם
"ופוצה" - ענין פתיחה כמו פציתי פי (שופטים יא)
"ומצפצף" - כן נקרא השמעת קול העופות
מצודת דוד
"ולא היה נודד כנף" - לפי שדמה הגולים לקן צפור ולביצים עזובות אמר לשון הנופל בעופות שמנדנדים בכנפיהם ופותחים פיהם ומצפצפים בחושבם שבזה ינצלו ור"ל שלא עמד מי למולו למחות בידו
"וכאסוף וגו'" - אספתי אני את כל אנשי הארץ כמו המאסף בצים שעזבם אמם והלכה לה
"ותמצא כקן ידי" - ר"ל השיגה ידי לצבא העמים כמו שיד כל משגת קן צפור המופקרפסוק טו
מצודת ציון
"הגרזן" - שם הכלי שחוטבים בו העצים כמו ונדחה ידו בגרזן (דברים יט)
"החוצב" - ענין חטיבה ובקיעה ודומה לו וגם יקב חצב בו (לעיל ה)
"המשור" - שם כלי מלא פגימות עשויה לחתוך בה העצים וכן וישר במגרה (דברי הימים א' כ)
"מניפו" - מלשון הנפה והרמה
"כהרים" - מלשון הרמה והגבהה
"את מרימיו" - עם מרימיו
מצודת דוד
"כהרים מטה" - כאלו המטה הרים וגו' וכפל הדבר במ"ש
"לא עץ" - הנה באמת לא העץ הוא המרים כי אם האדם הוא המרים ור"ל הנה כן לא אשור הוא בעל הנצחון כי אם המקום שהמשילו
"אם יתגדל וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"כהניף שבט" - כאילו השבט עם מרימיו הניף את השבט רצה לומר כאילו כח שניהם עשתה את ההנפה
"היתפאר" - אמר הנביא וכי מהראוי שיתפאר הגרזן על החוצב בו לומר אני החוצב ולא אתה ר"ל הלא אשור אינו אלא כגרזן ביד האל ולא בכוחו יגברפסוק טז
מצודת ציון
"במשמניו" - מלשון שמן
"רזון" - הוא ענין כחשות
"ותחת" - במקום
"יקד" - ענין הבער כמו על מוקדה (ויקרא ו)
מצודת דוד
"ותחת כבודו" - ובמקום שהיה מתכבד בעצמו לתלות הדבר בכח זרועו במקום זה יהיה ללעג וקלס כי תבער הבערה כתבערת אש רצה לומר כל אנשיו ימותו על ידי המלאך המכה בהם כאלו נשרפו באש וכן נאמר בו והיתה לשרפה מאכולת אש (לעיל ט)
"לכן" - בעבור גודל לבבו
"במשמניו רזון" - ירזה את השמנים שבעמו רצה לומר יאבדו מן העולםפסוק יז
מצודת ציון
"שיתו ושמירו" - מיני קוצים
מצודת דוד
"שיתו ושמירו" - הם השלטונים והסגנים וקראם כן לפי שבהם היה מכאיב העמים כבקוץ מכאיב
"וקדושו" - הוא האל קדוש ישראל וכפל הדבר במ"ש
"והיה אור ישראל" - האל המאיר לישראלפסוק יח
מצודת ציון
"וכרמלו" - שם כרמל הונח למקום שדות וכרמים וכמ"ש והיה מדבר לכרמל (לקמן לב)
"כמסוס נוסס" - שם התולעת האוכל וטוחן את העץ נקרא נוסס ודומה לו וכצמר יאכל סס (לקמן נא) והנטחן עצמה נקראה מסוס
מצודת דוד
"והיה" - העם ההוא יהיה כהנטחן מן התולעת אשר יטחן בפיו את העצים דק דק ולפי שהמשילם לעצי היער אמר לשון הנופל בהשחתת העצים
"מנפש וגו'" - כי ישרוף גופם ונפשם
"וכרמלו" - ר"ל בעלי העושר ככרמל הזה שהוא מלא ברכת ה' שדות וכרמים
"וכבוד יערו" - מרבית אנשיו כעצי היער אשר היה מתכבד בהםפסוק יט
מצודת דוד
"ונער" - אף הנער לא ילאה לכתבם ולפרטם כי מעטים יהיו
"מספר יהיו" - יהיו מעט מתי מספר
"ושאר" - שאר העץ הנשאר ביערו ר"ל הנשאר במחנהופסוק כ
מצודת דוד
"באמת" - בכל לבב
"ביום ההוא" - כשיראה גדול הנס הזה
"על מכהו" - על מצרים שהם היו תחילת המציקים להםפסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת ציון
"חרוץ" - גזור וחתוך כמו כן משפטך אתה חרצת (מלכים א' כ)
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת ציון
"ונחרצה" - נגזרה ונחתכה
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת דוד
"בדרך" - כענין שעשה במצרים שהכאיבו לישראל ואיימו עליהם ולא כלו אותם
"לכן" - לפי שידעתי אשר חזקיה וסיעתו המה ישובו אלי
"בשבט יככה" - ר"ל לא יעשה בך כלה רק יכה אותך בשבט המכאיב וישא עליך מטהו לאיים ולהפחידפסוק כה
מצודת ציון
"מזער" - ענינו כמו מעט וכן זעיר שם (לקמן כח) וכפל בשמות נרדפים להמעטת הזמן
"תבליתם" - ענינו דבר מגונה שאין ראוי לעשותה כמו תבל הוא (ויקרא כ)
מצודת דוד
"ואפי" - חמתי תשוב על התבל שעשו הם החרופין והגדופין אשר גדפו נערי מלך אשור ורצה לומר החמה תחול עליהם לגמול התבל
"וכלה זעם" - הזעם שלי הנתון ביד אשור להיות לו למטה כמ"ש למעלה ומטה הוא בידם זעמי הנה במעט זמן יכלה הזעםפסוק כו
מצודת ציון
"ועורר" - מלשון התעוררות
"שוט" - ענינו כמו שבט וכן שוט לסוס (משלי כו)
"ונשאו" - מלשון משא וטלטול
"בדרך" - בענין
מצודת דוד
"ונשאו" - יטלטלנו מן העולם כדרך שנשא את מצרים
"ומטהו" - חוזר על מלת ועורר לומר שיעורר עליו מטהו אשר היה על הים בפרעו ובחילו
"ועורר" - ה' יעורר עליו שוט המכה דוגמת מכת מדין בימי גדעון שנפלו בלילה אחד והמלכים שברחו נהרגו עורב בצור עורב וכן כולם כמ"ש בשופטים ולקצר לא זכר אלא אחד מהם ורצה לומר כמוהם יהיה סנחריב אחר שישוב לארצו ימות שם בחרבפסוק כז
מצודת ציון
"סבלו" - ענין משא כבד כמו נושא סבל (מלכים א' ה)
"שכמך" - כתפך
"ועולו" - הוא המושם בצואר הבהמה כשהיא חורשת
"וחובל" - ענין השחתה כמו וחבל את מעשה ידיך (קהלת ה)
מצודת דוד
"וחבל עול" - הוא מאמר הלציי על כי הדרך אשר שומן הצואר נשחת מפני העול אמר שיהיה בהפך שתשחת העול מפני השומן ר"ל סנחרב המטיל העול יאבד על ידי חזקיה
"ועולו" - העול שנתן על צוארך יוסר וכפל הדבר במ"ש
"סבלו" - המשא שהעמיס סנחריב על שכם ישראל יוסר אזפסוק כח
מצודת ציון
"למכמש" - במכמש ובא הלמ"ד במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט) ומשפטו בכסא וכמוהו רבים
"יפקיד" - מלשון פקדון וגניזה
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת ציון
"נסה" - ענין בריחה
מצודת דוד
"חרדה" - אז אנשי הרמה חרדה אחזתם ואנשי גבעת שאול נסו מפחד
"לנו" - במלון בטוחים מבלי פחד ולא חנו בשדה כדרך אנשי המלחמה
"גבע" - בעיר גבע
"עברו" - אנשיו עברו מעבר הירדןפסוק ל
מצודת ציון
"צהלי" - ענין השמעת קול גדול וכן צהלו מים (לקמן כד)
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת ציון
"העיזו" - ענין אסיפה כמו שלח העז (שמות ט)
מצודת דוד
"העיזו" - נאספו יחד לברוח
"נדדה" - עדת מדמנה נדדה ממקומה וברחהפסוק לב
מצודת ציון
"ינפף" - ענין הרמה
מצודת דוד
"הר וגו' גבעת וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ינופף" - כשראה את ירושלים היה מניף ידו עליה בדרך בזיון ולעג כאומר הלא בנקל אכבשנה
"עוד היום" - כ"כ מיהר בהליכתו למען יעמוד בנוב בעוד יום כי משם יכול הרואה לראות את ירושליםפסוק לג
מצודת ציון
"מסעף" - ענין ענפים כמו וכלה סעיפיה (לקמן כז) ור"ל יסיר הסעיפים וכן ויסקלהו (לעיל ה) ורצה לומר הסיר האבנים
"פארה" - גם הוא ענין ענף כמו ותארכנה פארותיו (יחזקאל לא)ועם כי אמר מסעף אמר גם פארה לתוספת באור וכן רתקו בזקים (נחום ג)
"במערצה" - כן שם הכלי המשחית ומשבר והוא מלשון בקומו לערוץ הארץ (לעיל ב)
"ורמי הקומה" - ענינם רוממות וגבהות
"גדועים" - ענין כריתה כמו שקמים גדעו (לעיל ט)
מצודת דוד
"ורמי הקומה" - האילנות גבהי הקומה נעשה כרותים ר"ל מתו הגבורים
"הנה האדון" - כאומר אבל לא היה כמו שחשב כי הנה האדון ה' כרת ענפיו בכלי המשחית רצה לומר שלח המלאך והכה בהםפסוק לד
מצודת ציון
"ונקף" - ענין כריתה כמו כנוקף זית (לקמן יז)
"סבכי" - ענין התאחזות כמו עד סירים סבוכים (נחום א)
"והלבנון" - כן שם יער בא"י
מצודת דוד
"והלבנון" - עצי הלבנון יפלו על ידי אדיר וחזק והוא המלאך וכפל הדבר במ"ש לחוזק הענין ולתפארת המליצה
"ונקף" - הענפים המסובכים זה בזה יוכרתו בברזל ר"ל חילו הרב יומתו על ידי המלאך
<< · מצודות על ישעיהו · י · >>