מ"ג משלי טו ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּ֣ית צַ֭דִּיק חֹ֣סֶן רָ֑ב
וּבִתְבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע נֶעְכָּֽרֶת׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ותרגום (יואל א יז): "ממגורות" - "חסניא", כמו (ישעיהו כג יח): "לא יחסן".
פירוש: בבית צדיק אוצר רב מלא תבואות.
"ובתבואת רשע נעכרת" - יש תבואה נעכרת, כענין (ירמיהו יב יג): "זרעו חטים וקוצים...".רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חוסן" - ענין חוזק, כמו (עמוס ב): "וחסון הוא כאלונים".
"ובתבואת" - מלשון ביאה.
"נעכרת" - מלשון עכירה ובלבול, כמו (בראשית לד): "עכרתם אותי".
מצודת דוד
"חוסן רב" - מחוזק הוא מאד, ולא יחרב.
"ובתבואות" - בעת בוא בו הרשע, נשחת הבית ההוא.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ועניין הפסוק הוא היפך הכתוב למעלה (משלי יד יח): "נחלו פתאים איוולת וערומים יכתירו דעת". דהיינו:
- נגד מה שאמר למעלה שהנחלה היא בית, כמו שנאמר (משלי יט יד): "בית והון נחלת אבות", ו(משלי יד א): "חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו", לכן אמר "נחלו פתאים אולת", שהנחלה של פתאים היא אולת ההורסת ביתו.
- "וערומים יכתירו דעת" - אכל ערומים רואים שיהיה להם גם העטרין, היפך ה"פתאים", שהנחלה של ה"פתאים" גם היא "איוולת". והן תרין האחסנתין שלו.
אבל לצדיק,
- הבית הוא "חוסן רב" שלו. והן חכמה ובינה, כמו שנאמר (משלי כד ג): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן".
- והעטרין הוא הדעת, כמו שנאמר "וערומים יכתירו דעת". ואמר ש"בתבואת רשע נעכרת", כי הדעת ממלא כל הבית, כמו שנאמר (משלי כד ד): "ובדעת חדרים ימלאר כל הון יקר ונעים". וכאשר מתערב התבואות של הרשע, "נעכרת" כל היקר והנעים.
ועוד:
- "בית צדיק חוסן רב" - כמו בית דוד, [שלא כל] מלכי בית דוד היו צדיקים, ואעפ"כ עמד ביתם זמן רב, והכל בזכות דוד.
- "ובתבואת רשע נעכרת" - וכאשר נתערב בהם התבואות של הרשע, והיא עתליה המרשעת, "נעכרת" כל הבית, כי הרגה כל מלכי בית דוד.