ביאור:דניאל ח
קיצור דרך: a3408
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב (מהדורות נוספות של דניאל ח)
"וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" - אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל |
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ, חָזוֹן נִרְאָה אֵלַי, אֲנִי דָנִיֵּאל, אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי בַּתְּחִלָּה בשנה אחת לבלשאצר בפרק הקודם. ב וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן, וַיְהִי בִּרְאֹתִי, וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה במחוז עילם אשר בארץ מדי, וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי במראה החזון עַל אוּבַל יובל, נהר אוּלָי שם הנהר. ג וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַיִל משל למלכות פרס ומדי אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל, וְלוֹ קְרָנָיִם מלכים מפרס ומדי, וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת, וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן הַשֵּׁנִית מלכי פרס יהיו שלשה: כורש, אחשורוש ודריוש הפרסי, וממלכי מדי יהיה רק אחד: דריוש המדי וְהַגְּבֹהָה עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה מלכי פרס ימלכו באחרונה אחרי דריוש המדי. ד רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ את מלכות בבל יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ, וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל נעשה גדול וחזק, ומלך על העולם. ה וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין מתבונן להבין מה שראיתי וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים שעיר עיזים, תיש, נמשל ל:אלכסנדר הגדול, מלכות יון - ר' פסוק כא בָּא מִן הַמַּעֲרָב, עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֵין ונראה כאילו שאינו נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ, וְהַצָּפִיר קֶרֶן חָזוּת קרן גדולה שנחזת (נראית) למרחוק בֵּין עֵינָיו. ו וַיָּבֹא עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל, וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ בכעס שהתפרץ בכל כוחו (אלכסנדר מוקדון יגבר על מלכות פרס). ז וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו נלחם אתו במרירות, וַיַּךְ אֶת הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת שְׁתֵּי קְרָנָיו, וְלֹא הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ וְלֹא הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ.
ח וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל נעשה גדול וחזק עַד מְאֹד, וּכְעָצְמוֹ אבל כשהיה עצום, במיטב שנותיו נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אלכסנדר מת בחצי ימיו (בגיל 32) וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת מראה למרחוק של אַרְבַּע קרניים תַּחְתֶּיהָ מלכות אלכסנדר נחלקה לארבע מלכויות שאחת מהם היתה הממלכה הסלאוקית ששלטה בסוריה ובסביבתה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. ט וּמִן ומצאצאי הָאַחַת מֵהֶם הממלכה הסלאוקית יָצָא קֶרֶן אנטיוכוס הרביעי המכונה אנטיוכוס הרשע אַחַת מִצְּעִירָה צעיר מאחיו הגדול, ולקח את המלוכה לא כדין, וַתִּגְדַּל יֶתֶר ביותר אֶל הַנֶּגֶב למצרים שבדרום. אלא שנהדף ע"י הרומאים וְאֶל הַמִּזְרָח פרס וְאֶל הַצֶּבִי ארץ שכולם חפצים בה, ארץ ישראל. י וַתִּגְדַּל אנטיוכוס התגבר בגזירות נגד הדת עַד צְבָא הַשָּׁמָיִם ישראל שמשולים לצבא השמים, לכוכבים, וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים מצבא הכוכבים, מעם ישראל וַתִּרְמְסֵם הרגה אותם והחריבה את ירושלים. יא וְעַד וכל זה היה עד ש- שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל מתיתיהו כהן גדול נעשה שר צבא והתגבר על אנטיוכוס, וּמִמֶּנּוּ על ידו (הרים) הוּרַם הַתָּמִיד חזרו להקריב את התמיד שבוטל וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ ומתיתיהו ובניו החשמונאים שלטו עד שהגיע מלכות רומי והשליכה והחריבה את בית המקדש. יב וְצָבָא ועם ישראל שמשולים לצבא השמים תִּנָּתֵן בידי הרומאים עַל הַתָּמִיד עם הקרבת התמיד, שהרומאים יבטלו את התמיד בְּפָשַׁע בגלל הפשעים שישראל עשו בבית שני, וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת והרומאים השליכו את תורת ישראל אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה לאורך זמן (לא כמו מלכות יון שנפלה מהר).
יג וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מלאך מְדַבֵּר, וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי לפלוני הַמְדַבֵּר את פסוקים יא-יב: "עַד מָתַי יתארך הֶחָזוֹן שדברת הַתָּמִיד על הסרת קורבן התמיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם והפשע הגורם לשיממון (העבודה הזה שנעשתה בבית המקדש במקום התמיד)? תֵּת וְקֹדֶשׁ ועד מתי ינתן בית המקדש וְצָבָא ועם ישראל יהיו ל- מִרְמָס?". יד וַיֹּאמֶר אֵלַי: "עַד עֶרֶב בֹּקֶר הזמן של הערב (הגלות) עד שיגיע הבוקר (הגאולה) יהיה עד אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת יחידות זמן כלשהן, וְנִצְדַּק ואז יצדיקו את קֹדֶשׁ קדושת ישראל ובית המקדש (ישראל יחזרו מהגלות)".
טו וַיְהִי בִּרְאֹתִי, אֲנִי דָנִיֵּאל, אֶת הֶחָזוֹן, וָאֲבַקְשָׁה בִינָה להבין את מראות החיות שראיתי בחזיון, וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה גָבֶר דמות כמראה איש (הוא המלאך גבריאל כפי שכתוב בפסוק הבא). טז וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי מתוך הנהר אולי, וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: "גַּבְרִיאֵל אתה המלאך גבריאל הָבֵן לְהַלָּז לזה (לדניאל) אֶת הַמַּרְאֶה". יז וַיָּבֹא אֵצֶל עָמְדִי היכן שאני עומד וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי נחרדתי וָאֶפְּלָה עַל פָּנָי, וַיֹּאמֶר אֵלַי: "הָבֵן בֶּן אָדָם כִּי לְעֶת קֵץ למועד שנקבע לעוד הרבה זמן הֶחָזוֹן". יח וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי נִרְדַּמְתִּי התעלפתי עַל פָּנַי אָרְצָה, וַיִּגַּע בִּי וַיַּעֲמִידֵנִי עַל עָמְדִי. יט וַיֹּאמֶר: "הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם בסוף ימי הגלות, כִּי לְמוֹעֵד קֵץ שאכן לגלות נקבע קץ. כ הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם - מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס. כא וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר - מֶלֶךְ יָוָן ממלכת יון עוד לא היתה קיימת בימי דניאל, אבל כנראה שהיה עם כזה שהרי כבר הוזכר בבראשית י ב, וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין עֵינָיו - הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אלכסנדר מוקדון.
חלוקת האימפריה של אלכסנדר מוקדון לפני קרב איפסוס (301 לפנה"ס) |
כב
וְהַנִּשְׁבֶּרֶת וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ - אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי מהעם שלו, מהיוונים יַעֲמֹדְנָה, וְלֹא בְכֹחוֹ הם לא יהיו חזקים כמו אלכסנדר.
כג
וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים כשיגיע הזמן כשיתמו (יסתיימו) פושעי ישראל, יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז פָּנִים אנטיוכוס אפיפנס (או טיטוס לפי רש"י ורמב"ן) וּמֵבִין חִידוֹת מאד חכם.
כד
וְעָצַם כֹּחוֹ ויתגבר בכוחו וְלֹא בְכֹחוֹ לא בכח הזרוע אלא בזכות דיבורו החלקלק, וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית הוא יהרוס באופן מופלא וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה, וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים אומות העולם וְעַם קְדֹשִׁים עם ישראל.
כה
וְעַל שִׂכְלוֹ על ידי שהוא משכיל וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ במרמה שבידו לרמות את כולם, וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל יתגאה, וּבְשַׁלְוָה בהפתעה יַשְׁחִית רַבִּים, וְעַל שַׂר שָׂרִים הקב"ה שהוא שר על כל השרים יַעֲמֹד יגדף, וּבְאֶפֶס יָד בלא כח של יד אדם יִשָּׁבֵר יפול (לפי חז"ל טיטוס מת בגלל יתוש שנקר את מוחו).
כו
וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר בפסוק יד, "אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת" אֱמֶת הוּא, וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן אל תפרש אותו לעם כִּי לְיָמִים רַבִּים ואם תפרש להם והם יבינו שהגאולה האחרונה תהיה רק עוד הרבה זמן הם יתיאשו".
כז
וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי נחלשתי (משמוע הפורענות שתבוא על ישראל וְנֶחֱלֵיתִי יָמִים ימים רבים, וָאָקוּם וָאֶעֱשֶׂה אֶת מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ, וָאֶשְׁתּוֹמֵם הייתי מבוהל עַל הַמַּרְאֶה וְאֵין מֵבִין שאין להבינו.
{פ}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ" (פסוק א) - והרי בלשאצר מלך רק שנתיים? אין הכוונה שנתיים בדיוק, אלא הוא מלך שנתיים ונהרג בתחילת שנה שלישית.
- "וּמִן הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן אַחַת מִצְּעִירָה" (פסוק ט) - רש"י מסביר "וּמִן הָאַחַת מֵהֶם" ומאחת מאלו המלכויות "יָצָא קֶרֶן אַחַת מִצְּעִירָה" מלכות טיטוס יוצאת ממנו. ודבריו צ"ע שהרי טיטוס בא מהרומאים ולא יצא ממלכות יון. ובפנים הסברנו כמו המלבי"ם.
- להרחבה לגבי השיטות השונות בהבנת הפרק ר' כאן
- ממלכת אלכסנדר מוקדון פוצלה בתחילה (320 לפנה"ס) ל-5 מלכויות (תלמי, אנטיגונוס, סלאוקוס, ליסימאכוס, קסנדרוס; ועוד אדם בשם אאומנס שמרד בהם וחוסל ע"י אנטיגונוס). לאחר מכן (301 לפנה"ס) מלכות אנטיגונוס נפלה בידי ה-4 ולבסוף (281 לפנה"ס) סלאוקוס כבש את מלכות ליסימאכוס ונשארו 3 ממלכות שבהן נשארה שושלת קבועה (מוקדון עברה לשליטת אנטיגונוס גונאטס, נכדו של אנטיגונוס הנ"ל). לא ברור מהן 4 הממלכות שאליהן מתייחס הפסוק. יתכן שהכוונה לספור גם את בקטריה שמרדה בממלכה הסלאוקית ונהייתה עצמאית מאוחר יותר והייתה בחלק המזרחי של ממלכת סלאוקוס. אם כן, זה מסביר גם מיהו המלך בצד מזרח אם סלאוקוס (לפי פרק י"א) היה מלך הצפון.