קטגוריה:דניאל ח יב
נוסח המקרא
וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה
וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה.
וְצָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע וְתַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה׃
וְ/צָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַ/תָּמִ֖יד בְּ/פָ֑שַׁע וְ/תַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָ/ה וְ/עָשְׂתָ֖ה וְ/הִצְלִֽיחָה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"וצבא" - זמן כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז)
"ותשלך אמת ארצה" - תורת אמת השפילהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וצבא" - זמן קצוב כמו הלא צבא לאנוש (איוב ז')
מצודת דוד
"וצבא" - זמן קצוב תנתן על התמיד להיות מסולק בעבור הפשע הנתון תחתיו בירושלים (העכו"ם תקרא פשע כי מפשעת אנשים)
"ותשלך" - תשפיל תורת אמת עד לארץ
"ועשתה" - תעשה כל חפצה ותצליח
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
וְצָבָא ועם ישראל שמשולים לצבא השמים תִּנָּתֵן בידי הרומיים עַל הַתָּמִיד עם הקרבת התמיד. שהרומיים יבטלו את התמיד בְּפָשַׁע בגלל הפשעים שישראל עשו בבית שני וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת והרומיים השליכו את תורת ישראל אַרְצָה שיהיו ככל האומות על ידי גזירות ושמדות וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה הרבה זמן. לא כמו יון שנפלה מהר.
הפסוק כאן במראה השני של דניאל מקצר בספור החיה הרביעית שהם הרומיים. במראה הרביעי של דניאל בפרק י"א הפסוקים מאריכים יותר, ומשלימים את המראה הזה. אלו הם הפסוקים:
לא וּזְרֹעִים יותר חזקים מִמֶּנּוּ מאנטיוכוס הרשע יַעֲמֹדוּ טיטוס וחייליו. הרבה שנים אחר כך, בזמן חורבן בית שני, וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז החזק וְהֵסִירוּ בטלו את קרבן הַתָּמִיד וְנָתְנוּ אדריאנוס שהיה קיסר 40 שנה אחרי טיטוס שם עבודה זרה במקדש הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם שהיא משוקצת ונאלמת דום, שלא יכולה לדבר. לב וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית לרשעי ישראל שמפירים את הברית עם ה' יַחֲנִיף טיטוס יחניף בַּחֲלַקּוֹת בחנופה. הוא שכנע אותם שיכרתו אתו ברית, ואחר כך הפר את הברית, וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו אלו החכמים של אותו דור, רבי יוחנן בן זכאי וחבריו יַחֲזִקוּ בדברי ברית ה' וְעָשׂוּ דברים כדי להציל את התורה, ע"י הבקשה שבקש מאספסיאנוס אביו של טיטוס שהתחיל את המצור על ירושלים עם בנו שישאיר את יבנה וחכמיה. לג וּמַשְׂכִּילֵי עָם חכמי ישראל יָבִינוּ לָרַבִּים ידאגו שרבים מהעם יחזיקו באמונתם, וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב ומפריצי העם נהרגו הרבה בחרב אחרי החורבן וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים תקופה ארוכה. לד וּבְהִכָּשְׁלָם בימי בר כוכבא שמרד באדריאנוס ובסוף נכשל יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעט אע"פ שהם הפסידו ונהרגו, ה' דאג שלא יכלו לגמרי, וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם למורדים רַבִּים מהעם בַּחֲלַקְלַקּוֹת בדברי פתוי שהמורדים שכנעו אותם שיצטרפו למרד. לה וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים חכמי ישראל כגון רבי עקיבא שהסכים לבר כוכבא יִכָּשְׁלוּ יטעו בהסכמה למרד (כיון שעם ישראל היה צריך להיות נכנע לרומאים). והטעות היתה מכוונת מה' כדי לִצְרוֹף להסיר את הפסולת של רשעי ישראל מהטוב בָּהֶם ע"י המלחמות ההם שהם נהרגו וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עוונותיהם. והברור הזה יהיה תמיד עַד עֵת קֵץ עד שיגיע הקץ יהיו לפעמים גזירות על עם ישראל וימותו רבים כדי לצרפם ולבררם, כִּי עוֹד הרבה זמן עד שנגיע לַמּוֹעֵד הגאולה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ח יב"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.