רש"י על דניאל ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דניאל · ח · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשנת שלש" - אחרי המראה הראשון אחר שנראה אלי בתחילה החלום האמור למעלה שנראה לו בשנת אחד לבלשצר

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על אובל אולי" - על הנהר ששמו אולי

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולו קרנים" - רמז למלכות פרס ומדי

"והאחת גבוה מן השנית" - רמז למלכות פרס שגדולה ממלכות מדי שמלכות מדי לא היתה אלא שנה אחת שנאמר (לקמן ט') בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי ושנינו בסדר עולם לא מצינו שנה למדי בכתובים אלא זו בלבד

"והגבוהה עולה באחרונה" - רמז הוא שתקדים מלכות מדי למלכות פרס

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הייתי מבין" - הייתי מסתכל בו

"צפיר" - שעיר

"ואין נוגע בארץ" - דומה היה כמדלג באויר

"קרן חזות" - קרן גדול למראה העין

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתמרמר אליו" - וילחם אליו הוא לשון כעס מר

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חזות ארבע" - מראה ארבע קרנים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומן האחת מהם" - ומאחת מאלו המלכיות

"יצא קרן אחת" - מלכות טיטוס יוצאת ממנו

"מצעירה" - מלכות מוצערת ונבזית כמו שקראו למעלה קרן אחת מצעירה והוא על ענין שנאמר בזוי אתה מאד (עובדיה א)

"ותגדל יתר" - ותגדל מאד

"אל הנגב" - הוא מצרים שהיא בדרומה של ארץ ישראל

"ואל הצבי" - ארץ ישראל שנקראת ארץ צבי כענין שנאמר נחלת צבי צבאות גוים (ירמיהו ג)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד צבא השמים" - הם ישראל שנמשלו לכוכבים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועד שר הצבא" - הוא בית המקדש שהוא ביתו של הקב"ה שר הצבא כלפי הקב"ה חרף

"וממנו הורם התמיד" - ועל ידי גדודיו וחילותיו ששלח לירושלים בטל התמיד ששלח שם נירון קיסר שר צבאו כמ"ש רז"ל במס' גטין ובגוריון

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצבא תנתן על התמיד בפשע" - וזמן מועד נתן להיות התמיד מסולק בשביל פשע שומם היא ע"ג כלומר שתהא ע"ג נתנת בירושלים תמורת התמיד וכן היא קרויה בספר הזה בכמה מקומות שנאמר עד מתי החזון התמיד והפשע שומם ואומר מעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם

"וצבא" - זמן כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז)

"ותשלך אמת ארצה" - תורת אמת השפילה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחד קדוש" - אחד מן המלאכים

"ויאמר אותו המלאך לפלמוני" - הרי תיבה זו כשתים לפלוני אלמוני ותרגם יונתן בן עוזיאל בספר שמואל כסי וטמיר כמו כי יפלא ממך דבר אלמוני אלמון מבלי שם שלא פי' לו מהו ומה שמו

"לפלמוני המדבר" - למלאך שהיה מדבר וגוזר גזירות וצבא המועד תנתן על התמיד בפשע

"עד מתי החזון" - הזה אשר על התמיד להיות מסולק והפשע השומם יהיה נתון תחתיו פשע שומם ע"ג שהיא כאבן דומם

"שומם" - ל' אלם ומשותק כמו אשתומם כשעה חדא (לעיל ג) ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם כמו אלם (יחזקאל ג)

"תת וקדש וצבא מרמס" - לתת את מכון המקדש ואת צבא השמים אשר הפיל לארץ מרמס לרגליו כמו שכתוב למעלה ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים

"וקדש וצבא" - וי"ו יתירה והרבה כאלה במקרא נרדם ורכב וסוס (תהלים עו) ואף בלשון בני אדם יש מדברים כן

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד ערב בקר אלפים וג' מאות" - ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה לדבר וכבר עבר ופתר עוד עד ערב בקר עד שיבוא אותו הערב שנאמר בו והיה לעת ערב והיה אור ובטוחים אנו כי דבר אלהינו יקום לעולם לא יופר ואני אומר כי הערב והבוקר האמור כאן גמטריא הוא ויש סמך לדבר משני טעמים האחד שיהא חשבון זה מכוון עם חשבון אחר שבסוף הספר והב' שאמר גבריאל לדנייאל למטה בענין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת היא ואם לא רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא והחוזה נצטוה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בל' סתום וחתום ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבור קץ הדורש נודע כי טעה במדרשיו והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת יש לפתור ערב ובקר בגי' ה' מאות ושבעים וארבע ועוד אלפים ושלש מאות הרי אלפים וח' מאות וע"ד

"ונצדק קדש" - יכופר עון ישראל לבטל גזרות מדרסן ומרפסן מאז גלו גלות ראשונה למצרים עד יגאלו ויושיעו תשועת עולמים במלך משיחנו וחשבון זה כלה לסוף אל"ף ור"ץ מיום הוסר התמיד והוא שנאמר בסוף הספר ומעת הוסר התמיד כדי לתת שיקוץ שומ' ימים אלף ור"ץ יהיה ולא יותר שיבא המלך משיחנו ויסיר שקוץ השומם והתמיד הוסר ו' שנים לפני החורבן ב"ש והעמיד צלם בהיכל ויום י"ז בתמוז היה ששרף אפוסטמוס את התורה ובטל את התמיד והעמיד צלם בהיכל כמו ששנינו במסכת תענית ושש שנים שכתבתי אין בידי ראיה מפורשת אך יש ראיה ששבוע שלם לא בטל התמיד לפני החורבן שכן ניבא דנייאל על טיטוס (לקמן ט') וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה כלומר מקצת השבוע שלפני החורבן יבטלו הקרבנות כך מפורש למטה בענין נחזור על הראשונות כיצד מכוון חשבון ערב ובקר אלפים ושלש מאות מיום רדת ישראל למצרים להיות כלה לסוף אלף ור"ן ליום שהוסר התמיד ר"י היו במצרים ד' מאות ושמונים מיום צאתם עד ויבן הבית ד' מאות וי' היה הבית וע' שנה גלות בבל וד' מאות וכ' בית שני תן עליהם אלף ור"ץ של קץ הימים הרי אלפים וח' מאות צא מהן ו' שנים שהוסר התמיד לפני החורבן שלא מנה הכתוב אלף ור"ץ אלא למעת הוסר התמיד הרי לך חשבון ערב ובוקר ואלפים וג' מאות עוד נוסף בחשבון אשרי המחכה ויגיע לקץ הימים מ"ה שנה יתרים על אלף ור"ץ יש לומר על חשבון הראשון יצא המלך המשיח ויחזור ויתכסה מהם אותם מ"ה שנים ורבי אליעזר הקליר יסד (בסילוק יוצר של פרשת החודש) ביסוד שירו שבועים ששה הרי מ"ב וי"ל הג' שנים שלא באו לחשבון שבוע לא מנה ואני מצאתי כך במדרש רות שעתיד מלך המשיח להתכסות מ"ה שנים לאחר שיגלה ומביא ראיה מן המקראות הללו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואבקשה בינה" - הייתי מתאוה שיבינו לי מן השמים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בין אולי" - בתוך הנהר

"ויקרא" - האדם

"ויאמר" - למלאך אחד גבריאל

"הבן להלז את המראה" - פרש לזה את החזון

"להלז" - לשון חשיבות כמו שקראו חמודות כל מקום שנאמר הלז בעל צורה הוא ומכאן למדו באגדה יצחק נדמה לאביו בצלם ובדמות שנקרא האיש הלז בפ' ויהי כי זקן יצחק ויהי יוסף יפה תואר זהו הנוי המנוי בה' דברים שהאב זוכה לבנו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעת קץ" - הימים רבים יהיה החזון הזה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נרדמתי" - ל' תנומה ושממון

"על עמדי" - על מעמד רגלי

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי למועד קץ" - כי הוא לזמן קץ ימים רבים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלכי מדי ופרס" - שתי עכו"ם מולכות כמו שפירשתי למעלה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המלך הראשון" - הוא אלכסנדרוס מוקדן שהרג את דריוש בן אסתר כמו שמצינו בספר יוסיפון

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנשברת" - שראית שנשברה

"ותעמודנה ארבע תחתיה" - כמו שכתוב בספור החלום למעלה ד' מלכיות אשר יעמודנה מאותו גוי שחלק אלכסנדרוס מוקדן מלכותו במותו לארבע ילדים ויוסף קראם בספרו ארבע ראשי נמר ולא בני המלך היו

"ולא בכחו" - ולא יהיו האחרונים ככח המלך הראשון כי חלשים ממנו יהיו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובאחרית מלכותם כהתם הפושעים" - כשיגיעו זמן שיתמו רשעי ישראל שבבית שני יעמוד מלך עז פנים הוא טיטוס

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועצם כחו" - ולא בגבורה כי אם בחלקלקות כמו שמפורש בסוף הספר

"ונפלאות ישחית" - ובהפלא ופלא ישחית עובדי כוכבים

"והצליח ועשה" - חפצו

"והשחית עצומים" - עכו"ם רבים

"ועם קדושים" - ישראל

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועל שכלו והצליח מרמה בידו" - ועל ידי שהוא משכיל בכל אשר יפנה ויצליח יחזיק במרמה שבידו

"ובלבבו יגדיל" - יתגאה

"ובשלוה ישחית רבים" - במרמה ובחלקלקות ישחית רבים היושבים אתו בברית ושלום

"ועל שר שרים יעמוד" - כלפי מעלה יטיח דברים זהו פי' החלום הכתוב למעלה (ועד שר הצבא הגדיל)

"ובאפס יד ישבר" - ובאין כח ישבר ע"י יתוש חלש שבבריות שנכנס בחוטמו כמו ששנינו במסכת גיטין

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומראה הערב והבקר" - אשר נאמר לך בחלום העליון אמת הוא

"ואתה סתום החזון" - אל תפרשהו וסתמהו בלבך כי לימים רבים יבא

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נהייתי" - לשון הוה ושבר כלומר נצטערתי על הפורענות הזה ונדכיתי

"את מלאכת המלך" - שהייתי ממונה על פקודת עבודת ממשלת מלכות בלשצר שמנהו נבוכדנצר אביו כמו שנאמר בתחילת הספר והשלטיה על כל מדינת בבל

"ואשתומם על המראה" - ואתבהל על החזון

"ואין מבין" - שאני משתומם כי הייתי לפני השרים מתחזק