ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ראש השנה/פרק שלישי

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שלישי – ראוהו בית דין[עריכה]

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה א[עריכה]

מתני’: ג_אראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה, הרי זה מעובר. ראוהו בית דין בלבד. יעמדו שנים ויעידו לפניהם ויאמרו מקודש מקודש. ראוהו שלשה והן בית דין. יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד, ויעידו בפניהן ויאמרו מקודש מקודש. שאין היחיד נאמן על ידי עצמו:

גמ’: תנן, ראוהו בית דין וכל ישראל. כיני מתניתא, או בית דין או כל ישראל. רבי זעירה רבי זעירא° ורבי אמי רבי אמי° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°

 

-----------------------------------דף טו[עריכה]

ירושלמי מאיר ראש השנה טו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף טו עמוד א] מעמעמין מאיימין על העדים על הנראה לעברו, ואין מעמעמין על שלא נראה לקדשו. רבי אבא רבי אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, ג_במעמעמין על שלא נראה לקדשו ואין מעמעמין על הנראה לעברו. שאם לא נראה לא מחזה כשקר שאחרים סוברים שאולי הם ראו אבל אם נראה מחזה כשקר שמסתמא גם אחרים ראו. מתניתא פליגא על רבי זעירה רבי זעירא° דתנן. ראוהו בית דין וכל ישראל. נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה, הרי זה מעובר . מפני שחשיכה, הא אם לא חשיכה לא. הדא אמרה אין מעמעמין על הנראה לעברו, אלא רק אם קרה אונס ולא הספיקו לקדש מתעבר, שאם היה מותר אפילו שלא באונס מה באה המשנה לחדש שבאונס מתעבר? מתניתא פליגא על רבי אבא רבי אבא° דתני יכול אם היה צריך שני ימים כגון שלא נראה הירח עד ל"ב נותנין לו שני ימים ויהיה החדש בן שלושים ואחד יום תלמוד לומר אתו. אין לו אלא יום אחד בלבד. ומתתעבר ומתקדש שלא על פי הראיה. מפני שלא נראתה הא אם נראתה לא מקדשים שלא על פי ראיה. הדא אמרה אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו. ואם כרבי אבא הרי יום קדם היו מאימים על העדים להעיד שראו ויקדשו את החדש ולא יגיעו ליום ל"ב מתניתא פליגא על רבי אבא רבי אבא° דתני . יכול כשם שמעברין את השנה מפני הצורך, כך יקדשו את החדש מפני הצורך? תלמוד לומר (שמות בא יב ב) החדש. אחר החדש מולד הלבנה הן הולכין. הדא אמרה אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו. מתני' פליגא על רבי אבא רבי אבא° דתני , יכול אם לא נראתה הלבנה לשני ימים שנתאחרה עד ל”ב כך יקדשו את החדש לשני ימים ויהיו ל”ב ימים בחדש? תלמוד לומר (ויקרא אמור כג ב) אלה מעדי ה’ אשר תקראו אתם במועדם, אותם שבזמנם הם מועדי, ולא שנראו שלא בזמנם, ומתתעבר שלא על פי הראיה. מפני שלא נראתה הא אם נראתה, לא מקדשים אלא על פי הראיה. הדא אמרה אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו שאם היה מותר לאיים על העדים לא היו מגיעים למצב כזה. הוו בעי מימר דלא פליגון. מה דאמר רבי זעירה רבי זעירא° שלא מאימין על שלא נראה לקדשו, בשאר כל החדשים. מה דאמר רבי אבא רבי אבא° שכן מאימין, על ניסן ועל תשרי. שלא יהיו מעוברים כדי שבני בבל לא יצטרכו לצום יומים ולא ידעו מתי לעשות פסח ושבועות °רבי רבי יהודה הנשיא אומר ראש חדש ניסן לא נתעבר מימיו שאדר הסמוך לניסן תמיד חסר. והא תנינן, עולת חדש בחדשו, חדש והבא קרבנות מתרומה חדשה, ותנן בראש חדש ניסן מביאים קטורת מתרומה חדשה אם בא חדש בזמנו. משמע שיש מציאות שלא בא בזמנו? אם בא, אך באמת מעולם לא בא. רב אמר אלול לא נתעבר מימיו. והא תנינן השוחט פרה בראש השנה של שמינית, אם היה החדש מעובר, משמט, משמע שיש מציאות שאלול מעובר? אם היה, אבל באמת מעולם לא היה, והא תניא, וכשקידשו את השנה באושא. ביום הראשון עבר °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ואמר מלכויות עם קדושת השם ולא תקע כדברי


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף טו עמוד ב] °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השני עבר °רבי חנינה בנו של רבי יוסי הגלילי רבי חנינה בנו של רבי יוסי הגלילי ואמר מלכויות עם קדושת היום ותקע כדברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כן היינו נוהגין ביבנה. והא תני בראשון ובשני, משמע שהיה ראש השנה יומים? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)° מהו בראשון ומהו בשני? שנה ראשונה ושנה השנייה, והא תני ביום הראשון וביום השני, משמע שעשו יומים? אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא°, אותה השנה נתקלקלה. קידשוהו קודם לזמנו, או לאחר עיבורו. יכול יהא מקודש? תלמוד לומר (ויקרא אמור כג ב) אלה מעדי ה’ אשר תקראו אתם. אותם שהם בזמנם, אלה הם מועדי. שלא בזמנם, אין אלה מועדי. לפני זמנו כ"ט יום, לאחר עיבורו ל"ב יום. ומניין ג_גשמעברין את השנה על הגליות שעלו ועדיין לא הגיע? תלמוד לומר (ויקרא אמור כג ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם וכ”ו אלה הם מועדי. עשה את המועדות שיעשו אותן כל ישראל. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, והן שהגיעו לנהר פרת. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אימי רבי אמי° אמרו בשם רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי°. ג_דקידשוהו ואחר כך נמצאו העדים זוממין, הרי זה מקודש. קם רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° עם רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° ואמר לו, אתה שמעתה מן אבוך הדא מילתה? אמר לו כך אמר אבא בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אין מדקדקין בעדות החדש אף אם נמצאו העדים שקרנים, גבי עגלה ערופה שנינו, בית דין שראו את ההורג, אפילו אמרו אם רואין אנו אותו אין אנו מכירין אותו, לא היו עורפין. דכתיב (דברים שופטים כא ז) ועינינו לא ראו, מכל מקום והרי ראו. ובית דין שראו את ההורג, אית תניי תני יעמדו שנים ויעידו לפניהן. אית תניי תני יעמדו כולן ויעידו במקום אחר דאין עד נעשה דיין, אמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי זעירה רבי זעירא°. כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקין בעדות החדש. דתנן, ראוהו שלשה והן בית דין, יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד, ויעידו בפניהן ויאמרו מקודש מקודש, ואם עד נעשה דין למה צריכים שנים להיות עדים והשאר דיינים? יצרפו רק אחד, ויקום חד ויעיד ויתיב אותו אחד אחר שהעיד ויצטרף כדיין, ויקום חד ויתיב חד. שנייה היא שלדעת כולם ג_האין העד שהעיד נעשה דיין. וכל המחלוקת אם עד שלא העיד יכול להיות דין. כהדא דרב חונה רב הונא° הוה ידע שהדי לחד בר נש. אזיל בעי מידון קומוי וכפר ביה שיקר כיוון שידע שאין עד נעשה דין ולכן אף שרב חונה רב הונא° יודע לו עדות אינו רשאי להעיד. אמר לו רבי שמואל רבי יצחק רבי שמואל רבי יצחק°. בגין דאת ידע דרב חונה רב הונא° בר נשא רבה דיין את כפר ביה, מה אילו ייזיל וישהד עלך קומי בית דין חורן? אמר לו רב חונה רב הונא°, ועבדין כן אף שכבר התחלתי לדון? אמר לו אין. ושרא רב חונה רב הונא° גרמיה מן ההוא דינא ואזל ואשהד עלוי קומי בית דין חורן. בעל דין שקרא ערר על חתימת ידי העדים וגם על חתימת ידי הדיינין בשטר מקויים שטען ששניהם מזויפים. רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב יהודה רב יהודה°

 

-----------------------------------דף טז[עריכה]

ירושלמי מאיר ראש השנה טז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף טז עמוד א] אם רצה לקיים בכתב ידי העדים, מקיים. בכתב ידי הדיינים מקיים. ואני אומר ג_ואפילו בעד אחד אפילו בדיין אחד מקיים. שיכול לקיים עד אחד ודיין אחד שעד ודין מצטרפים ביומוי דרבי אבהו רבי אבהו° אתון שלוחים שנשלחו על ידי בית דין להעיד שקדשו את החדש. בעיי מימר גואלינו שזה היה סימן מוסכם שבית דין שלח אותם, ואמרין גאולתינו וקבלון. בימוי דרבי ברכיה רבי ברכיה° אישתתקון נעשו אלמים אמר לון שמעתין דהתקדש ירחא? וארכינון בראשיהן וקבלון.

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה ב[עריכה]

מתני’: ג_זכל השופרות כשירין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר (יהושע ו', ה') והיה במשך בקרן היובל כשמעכם את קול השופר:

גמ’: הוון בעיי מימר דלא פליגין. ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאל רק כדי לדעת מה מקור דברי חכמים. אף לדינה מסכים שקרן פרה פסול שאין קטגור נעשה סנגור. אשכחת תני, °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא מכשיר בשל פרה וחכמים פוסלין. מאי טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? דכתיב והיה במשוך בקרן היובל שכל השופרות נקראו קרן. מאי טעמא דרבנן? כל השופרות נקראו קרן ונקראו שופר חוץ משל פרה שנקרא קרן ולא נקרא שופר, (תהלים ס"ט, ל"ב) והכתיב ותיטב ליי' משור פר שופר מקרין מפריס? מקרן כתיב בלשון יחיד. שרק על אותו פר של אדם הראשון נאמר שהיה שור גדול כפר, והייתה לו קרן אחת במצחו, אך שאר פרים לא. התיבון, הרי של יעל הרי אינו קרוי לא קרן ולא שופר? אלא מאי כדון ומה סברת חכמים ולמה אסרו קרן של פרה? כי הא דאמר רבי לוי רבי לוי° שנייא היא שאין קטיגור נעשה סניגור:

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה ג[עריכה]

מתני’: שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ג_חושתי חצוצרות מן הצדדין. שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר:

גמ’: תנן, שופר של ראש השנה של יעל פשוט, מאי טעמא ? אמר רבי יונה רבי יונה° כדי שיפשטו לבם בתשובה. תנן, ופיו מצופה זהב. ג_טציפהו זהב מבפנים פסול, מבחוץ כשר. ציפהו במקום הנחת פיו או שהיה קולו עבה מחמת הציפוי פסול. תנן, שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר : אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. הדא אמרה ג_יפשוטה ששמע מקצתה מן המתעסק ובמקצתה התכוון יצא שהרי ממה ששופר מאריך משמע שבחלק הראשון שגם החצוצרות תקעו לא יוצאים ששתי קולות לא נשמעים. והיי דא אמרה מהיכן עוד אפשר להוכיח שכך ההלכה? מן הא דתני, ג_יאתקע בראשונה ומשך בשנייה כשתים כגון שרצה לתקע תשר”ת תר”ת ואת התקיעה השניה של תשר”ת האריך מתוך כוונה שחציה ישמש כתקיעה ראשונה של תר”ת


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף טז עמוד ב] אין בידו אלא אחת. מכאן שיוצא אף שרק בחלק מהתקיעה התכוון. שהרי בחלק השני התכוון לתקיעה אחרת. רבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא° אמר בשם רבי זעירה רבי זעירא°, אפילו אחת אין בידו. למה ראשה גבי סופה מצטרף והרי התכוון לתקיעה של תש”ת ולא של תשר”ת, וסופה גבי ראשה מצטרף והרי התכוון לתקיעה לתשר”ת ולא לתש”ת. לא ראשה אית לה סוף כיוון שאת הסוף תקע לצורך השניה. ולא סופה אית לה ראש שהרי את הראש תקע לצורך ראשונה:

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ובתעניות של זכרים כפופין ופיו מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע. ג_יבשופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות.:

גמ’: תנן, ובתעניות של זכרים כפופין, מאי טעמא ? אמר רבי יונה רבי יונה°, כדי שיכופו את לבם בתפלה. קומי רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ג_יגתקעין בתעניתא. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי אם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° סובר שאף בזמן הזה תוקעים כמו שהיה במקדש ויתקעון קומיי בחצוצרתא? ולא שמיע דתני חצוצרות במקדש ואין חצוצרות בגבולין. דכתיב בחצוצרות וכל שופר הריעו לפני המלך ה’, לפני ה’ תוקעים בחצוצרות ולא בגבולין, ועוד אם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° סובר שנוהגים כמו בזמן המשנה ויתפללו לפניו עשרים וארבע? כהדא דרבי יוחנן רבי יוחנן° היה מתפלל בתשעה באב עשרים וארבע. ומפקד לתלמידוי לא תילפון מיני הדין עובדה. דצריכה ליה שהיה לו ספק האם תשעה באב אבל הוא ואין בו עשרים וארבע ברכות, או תענית ציבור הוא ויש בו עשרים וארבע ברכות, אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אינו תענית ציבור. רבי יונה רבי יונה° ורבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אבל הוא ואינו תענית ציבור. אמר רבי זעירה רבי זעירא°. מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמרה דאבל הוא, דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, יחיד בתשעה באב מתפלל ארבע תפילות שמתפללים גם תפילת נעילה. לא אמר אלא ארבע הא לענין כ"ד ברכות לא

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ג_ידשוה היובל לראש השנה לתקיעה בשופר פשוט ולמניין תקיעות דגמרינן שביעי שיהו כל תקיעות שביעי שוות ולברכות שבמוסף של יום הכיפורים ביובל, היו אומרים מלכויות זכרונות ושופרות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בראש השנה ג_טותוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים:

גמ’: כתיב (במדבר בהעלותך י י) וביום שמחתכם ובמועדכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרת על עלתכים ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני ה' אלקיכם אלו המלכיות (ויקרא אמור כג כד) בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה יהיה לכם אלו הזכרונות (ויקרא בהר כה ט) והעברת שופר תרועה בחדש השביעי, אלו השופרות. עד כדון ראש השנה. יובל מנין? כתיב (ויקרא בהר כה ט) והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכיפורים. שאין תלמוד לומר בחדש השביעי שהרי ידוע שיום הכיפורים חל בחודש השביעי, מה תלמוד לומר בחדש השביעי? אלא כל מה שאת עושה בראש השנה הוי עושה בעשור לחדש. שיהו כל תקיעות שביעי שוות מה כאן מלכיות זכרונות ושופרות, אף כאן מלכיות זכרונות ושופרות. מניין שפשוטה לפניה תלמוד לומר והעברת שופר והעברתה זו תקיעה בקול פשוט. ומניין שהיא פשוטה לאחריה תלמוד לומר (ויקרא בהר כה ט) תעבירו שופר והעברתה שופר תעבירו, שיהיה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה. עד כדון יובל. ראש השנה מנין ? דכתיב (ויקרא בהר כה ט) והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכיפורים. שאין תלמוד לומר בחדש השביעי שהרי ידוע שיום הכיפורים חל בחודש השביעי מה תלמוד לומר בחדש השביעי? אלא מה שאת עושה בחדש השביעי כבעשור לחדש שיהיו כל תקיעות שביעי שוות. מה כאן תוקע ומריע ותוקע, ג_טזאף כאן תוקע ומריע ותוקע. מניין שהן שלש של שלש שלש. שכל אחד שלוש קולות, שהרי תקיעה לפניה ואחריה? תלמוד לומר (במדבר פינחס כט א) יום תרועה (ויקרא אמור כג כד) זכרון תרועה (ויקרא בהר כה ט) שופר תרועה. עד כדון כ°רבי עקיבא רבי עקיבא שדורש כך, ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל שלא למד כך מנין? יליף גזרה שוה תרועה תרועה ממדבר, דתני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל כתיב בדגלים(במדבר בהעלותך י ה) ותקעתם תרועה. (במדבר בהעלותך י ו)ותקעתם תרועה שנית. (במדבר בהעלותך י ו) תרועה יתקעו למסעיהם.

 

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 ג_ו טור ושו"ע חו"מ סי' מ"ו סעיף ט"ז:

7 ג_ז מיי' פ"א מהל' שופר הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף א':

8 ג_ח מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ב':

9 ג_ט מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף ט"ז:

10 ג_י טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ז סעיף ג':

11 ג_יא מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תק"צ סעיף ו':


[ע"ב]

12 ג_יב מיי' פ"א מהל' תעניות הלכה ד', מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה י"ז:

13 ג_יג טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':

14 ג_יד מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה א', מיי' פ"י מהל' שמיטה ויובל הלכה י"א, מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ח':

15 ג_טו מיי' פ"א מהל' שופר הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף א':

16 ג_טז מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תק"צ סעיף א':


-----------------------------------דף יז[עריכה]

ירושלמי מאיר ראש השנה יז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יז עמוד א] אין תימר היא תקיעה היא תרועה? שצוותה תורה לתקועה תרועה, אי אפשר לומר כך דכתיב (במדבר בהעלותך י ז) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו. כתיב (ויקרא בהר כה י) ’‘‘והעברת שופר וקדשתם שנת החמישים שנה וקראתם דרור בכל הארץ יובל היא. יובל היא אף על פי שלא השמיטו ואף על פי שלא תקעו בשופר. יכול אף על פי שלא שילחו עבדים? תלמוד לומר היא. דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר, יובל אף על פי שלא השמיטו כספים ואף על פי שלא שילחו עבדים. יכול אף על פי שלא תקעו בשופר? תלמוד לומר היא. אמר °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא. מאחר שכתוב אחד תולה אותה לענין תקיעת שופר. וכתוב אחד תולה אותה לענין שילוח עבדים. מפני מה אני אומר יובל היא אף שלא בשילוח עבדים? שאפשר ליובל בלא שילוח עבדים כגון שלא היו עבדים, אבל אי אפשר ליובל שלא בתקיעת שופר. דבר אחר תקיעת שופר תלויה בבית דין, ושילוח עבדים תלוי בכל אדם. תני, יכול אף על פי שלא שילחו עבדים? תלמוד לומר היא, דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. ואתייא כהיא דאמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° כתיב (שמות וארא ו יג) וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל. על מה ציום? על פרשת שילוח עבדים. זה מראה על חשיבות של שיחרור עבדים שכבר במצרים קדם מתן תורה נצטוו על כך. ואתיא כהיא, דאמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, לא נענשו ישראל אלא על פרשת שילוח עבדים, הדא הוא דכתיב (ירמיהו ל"ד, י"ד) אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם ממצרים מבית עבדים לאמור מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי. והיכן מצאנו שציוום? דכתיב ויצוום אל בני ישראל. תני בשם °רבי נחמיה רבי נחמיה כתיב (משלי ל"א, י"ד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר כמו כאן שבתורה לא מפורש על מה נאמר ויצום אל בני ישראל, ובספר ירמיה התפרש שעל שילוח העבדים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, זו דברי °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי יסא רבי יסא. ג_יזאבל דברי חכמים קידוש בית דין ותקיעת שופר והשמט כספים שלושתן מעכבין. ניחא קדוש בית דין ותקיעת שופר אבל השמט כספים, לא בסוף היובל הן משמיטין? ואיך דבר שקורה בסוף קובע את ההתחלה. רבי זעירה רבי זעירא° שמע לה מן הדא (דניאל י', י"ב) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך. אף כאן כיוון שקיבלו על עצמם לשמט הרי היובל נוהג, תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בראש השנה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° טעמיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, כדי ליתן את המצוי איל על המצוי ראש השנה ואת שאינו מצוי יעל על שאינו מצוי יובל

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ג_יחשופר שנסדק ודיבקו פסול. ג_יטדיבק שיברי שופרות פסול. ניקב וסתמו אם עיכב את התקיעה פסול, ואם לאו כשר:

גמ’: למי נצרכה ל°רבי נתן רבי נתן שאף שסובר שבניקב וסתמו במינו כשר, מודה הוא שבנסדק כולו אף אם דבקו במינו פסול, תנן, דיבק שיברי שופרות פסול ניקב וסתמו אם עיכב את התקיעה פסול, ואם לאו כשר


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יז עמוד ב] עוד היא ד°רבי נתן רבי נתן. ניקב וסתמו. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° ד°רבי נתן רבי נתן היא. דתני, ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו, אם היה מעכב את התקיעה פסול אם לאו כשר. °רבי נתן רבי נתן אומר, ג_כבמינו כשר שלא במינו פסול. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כיני מתני' אם היה הנקב מעכב את התקיעה קדם שסתמו פסול, ואם לאו כשר אף שאחר הסתימה השתנה הקול. רבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא° אמר בשם רבי זעירה רבי זעירא° המחלוקת בין חכמים ל°רבי נתן רבי נתן ג_כאוהוא שסתמו. אבל אם לא סתמו אף שנשתנה קולו כשר, שכל הקולות כשירין בשופר. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר. אבא בר אבא אבא בר אבא° שאל ל°רבי רבי יהודה הנשיא, שופר קדוח שלא הוציא הזכרות אלא קדח בעצם מהו ?אמר לו ג_כבכזה תוקעין בעייני טב:

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה ז[עריכה]

מתני’: ג_כגהתוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם. אם קול שופר שמע יצא. אם קול הברה שמע לא יצא. וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה. ג_כדאם כוין לבו יצא, ואם לאו לא יצא. אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כוין לבו וזה לא כוין לבו:

גמ’: תנן, וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה, אם כוין לבו יצא, ואם לאו לא יצא, אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, לא אמר אלא וכן מי שהיה עובר . הא אם עמד, חזקה כוין. ג_כהנתן שופר בתוך שופר ותקע. אם קול הפנימי שמע יצא. אם קול חיצון שמע לא יצא. רבי אבינא רבי אבינא° בעי. הפכו שהפכו כבגד מהו? נישמעינה מן הדא דתני, גרדו מבפנים פסול. ג_כומבחוץ כשר. לא אמר אלא גרדו, הא אם ג_כזהפכו פסול. מה בין זה לזה? זה ביטל חללו, וזה לא ביטל חללו

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה ח[עריכה]

מתני’: כתיב (שמות בשלח יז יא) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו'. וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלן ומכונין ליבן לאביהן שבשמים, הן מתגברין. ואם לאו היה נופלין:

גמ’: רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר עמלק מכשף היה. מה היה עושה? היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא יום הלידה שהוא יום המזל שלהם, כיוון שלא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו. מה עשה משה? עירבב את המזלות. הדא הוא דכתיב (חבקוק ג', י"א) שמש ירח עמד זבולה וגו'. וכתיב (חבקוק ג', י') נתן תהום קולו רום ידיהו נשא, מרום ידיהו נשא

 

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 ג_יז מיי' פ"י מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג:

18 ג_יח מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף ח':

19 ג_יט מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף י':


[ע"ב]

20 ג_כ מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף ז':

21 ג_כא טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף ז':

22 ג_כב מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף ט"ו:

23 ג_כג מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ז סעיף א':

24 ג_כד מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ט סעיף ט':

25 ג_כה מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף כ':

26 ג_כו מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף י"ד:

27 ג_כז מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף י"ב:


-----------------------------------דף יח[עריכה]

ירושלמי מאיר ראש השנה יח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יח עמוד א] נתן תהום קולו, בזכות שישראל נותנים קולם בתפילה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר (דניאל ח', י"ב) וצבא תנתן על התמיד בפשע. בפשעה של תורה כאשר זונחים תורה מוטל על ישראל עול שיעבוד, דכתיב (דניאל ח', י"ב) ותשלך אמת ארצה עשתה והצליחה. אימתי שישראל משליכין דברי תורה לארץ, המלכות העובדי כוכבים ומזלות הזאת גוזרת ומצלחת. מאי טעמא? דכתיב ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה. ואין אמת אלא תורה, היך מה דאת אמר (משלי כ"ג, כ"ג) אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה. אמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° מדכתיב (הושע ח', ג') זנח ישראל טוב אויב ירדפו. ואין טוב אלא תורה היך מה דאת אמר (משלי ד', ב') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו:

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה ט[עריכה]

מתני’: כיוצא בו (במדבר חקת כא ח) ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס וגו'. וכי נחש ממית ומחיה? אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלן ומשעבדין את ליבן לאביהן שבשמים היו מתרפאין. ואם לאו היו נימוקין:

גמ’: אמר רבי יסא רבי אסי°. בארבעה מקומות נאמר עשה לך. בשלשה פירש ממה לעשות, ואחד לא פירש ממה לעשות (בראשית נח ו יד) עשה לך תיבת עצי גפר (במדבר בהעלותך י ב) עשה לך שתי חצוצרת כסף (יהושע ה', ב') עשה לך חרבות צורים (במדבר כ"א, ח') עשה לך שרף לא פירש. אמר משה, עיקרה שרף לא נחש הוא ושורש המילה נחשת זה נחש. לפיכך (במדבר חקת כא ט) ויעש משה נחש נחשת. מיכן היה °רבי מאיר רבי מאיר דורש שמות. חד בר נש הוה שמיה כידור אמר לון °רבי מאיר רבי מאיר הובא התרחקו לכון מיניה. בר נש ביש הוא (דברים האזינו לב כ) ’‘‘דכתיב כי דור תהפכת המה. אמר רבי לוי רבי לוי° בשם רבי חמא בר חנינא רבי חמא בר חנינא° כתיב (במדבר חקת כא ח) והיה כל הנשוך וראה אותו וחי. ויעש משה נחש נחשת וישימיהו על נס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי, והיה הנשוך אין כתיב כאן,אלא כל הנשוך. אפילו נשיכת כלב אפילו נשיכת נחש. כתוב אחד אומר וראה וכתוב אחד אומר והביט, דלא דמיא נשיכת כלב לנשיכת נחש, נשיכת כלב וראה שדי בראיה. נשיכת נחש והביט. אמר רבי יודה גוזריא רבי יודה גוזריא° בשם רבי אחא רב אחא°, נשיכת כלב שאינו ממינו וראה די שיראה. נשיכת נחש שהוא ממינו והביט, ורבנן אמרי נשיכת כלב שאינו מחלחל וראה, נשיכת נחש שהוא מחלחל והביט

ירושלמי ראש השנה, פרק ג, הלכה י[עריכה]

מתני’: ג_כחחרש שוטה וקטן אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. ג_כטזה הכלל. כל שאינו חייב בדבר, אינו מוציא את הרבים ידי חובתן:

גמ’: תני, אבל אמרו אשה מברכת ברכת המזון לבעלה עבד לרבו ג_לקטן לאביו. ניחא אשה מברכת לבעלה ועבד לרבו. אבל איך קטן מברך לאביו הרי מדובר בקטן שאינו מחויב בדבר דלא כן אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי יוסה בר נוחריי רבי יוסה בר נוחריי°, כל שאמרו בקטן כדי לחנכו? תיפתר בעונה אחריהן שחוזר על מה שאמרו. כהי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרים אותו, עונה אחריהם מה שהם אומרים. ותהא לו מאירה. דתבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר:

הדרן עלך פרק ראוהו בית דין

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_ראש_השנה/פרק_שלישי&oldid=2805963"