ירושלמי ראש השנה דף יח א
<< · ירושלמי ראש השנה · דף יח א · >>
משנה כיוצא בו (במדבר כא) ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס וגו' וכי נחש ממית ומחיה אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלן ומשעבדין את לבן לאביהן שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקין:
הלכה ט גמרא
[עריכה]מתניתין חרש שוטה וקטן אינו מוציא את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן:
גמרא תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה עבד לרבו קטן לאביו ניחא אשה מברכת לבעלה עבד לרבו. קטן לאביו לא כן א"ר אחא בשם ר' יוסה בר נוחריי כל שאמרו בקטן כדי לחנכו. תיפתר בעונה אחריהן. כדי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרים אותו. ועונה אחריהם מה שהם אומרים ותהא לו מאירה. תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר:מתניתין יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהו תוקעין בכ"מ שיש בו ב"ד אר"א לא התקין ריב"ז שיהו תוקעין אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כ"מ שיש בו ב"ד:
עין משפט
28 ג_כח מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ט סעיף ב':
29 ג_כט מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ט סעיף ב':
30 ג_ל מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ו סעיף ב':
1 ד_א טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ה':
2 ד_ב מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ח', מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ט':