קטגוריה:דניאל ח יב

וְצָבָא ועם ישראל שמשולים לצבא השמים תִּנָּתֵן בידי הרומיים עַל הַתָּמִיד עם הקרבת התמיד. שהרומיים יבטלו את התמיד בְּפָשַׁע בגלל הפשעים שישראל עשו בבית שני וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת והרומיים השליכו את תורת ישראל אַרְצָה שיהיו ככל האומות על ידי גזירות ושמדות וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה הרבה זמן. לא כמו יון שנפלה מהר.

הפסוק כאן במראה השני של דניאל מקצר בספור החיה הרביעית שהם הרומיים. במראה הרביעי של דניאל בפרק י"א הפסוקים מאריכים יותר, ומשלימים את המראה הזה. אלו הם הפסוקים:

לא וּזְרֹעִים יותר חזקים מִמֶּנּוּ מאנטיוכוס הרשע יַעֲמֹדוּ טיטוס וחייליו. הרבה שנים אחר כך, בזמן חורבן בית שני, וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז החזק וְהֵסִירוּ בטלו את קרבן הַתָּמִיד וְנָתְנוּ אדריאנוס שהיה קיסר 40 שנה אחרי טיטוס שם עבודה זרה במקדש הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם שהיא משוקצת ונאלמת דום, שלא יכולה לדבר. לב וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית לרשעי ישראל שמפירים את הברית עם ה' יַחֲנִיף טיטוס יחניף בַּחֲלַקּוֹת בחנופה. הוא שכנע אותם שיכרתו אתו ברית, ואחר כך הפר את הברית, וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו אלו החכמים של אותו דור, רבי יוחנן בן זכאי וחבריו יַחֲזִקוּ בדברי ברית ה' וְעָשׂוּ דברים כדי להציל את התורה, ע"י הבקשה שבקש מאספסיאנוס אביו של טיטוס שהתחיל את המצור על ירושלים עם בנו שישאיר את יבנה וחכמיה. לג וּמַשְׂכִּילֵי עָם חכמי ישראל יָבִינוּ לָרַבִּים ידאגו שרבים מהעם יחזיקו באמונתם, וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב ומפריצי העם נהרגו הרבה בחרב אחרי החורבן וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים תקופה ארוכה. לד וּבְהִכָּשְׁלָם בימי בר כוכבא שמרד באדריאנוס ובסוף נכשל יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעט אע"פ שהם הפסידו ונהרגו, ה' דאג שלא יכלו לגמרי, וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם למורדים רַבִּים מהעם בַּחֲלַקְלַקּוֹת בדברי פתוי שהמורדים שכנעו אותם שיצטרפו למרד. לה וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים חכמי ישראל כגון רבי עקיבא שהסכים לבר כוכבא יִכָּשְׁלוּ יטעו בהסכמה למרד (כיון שעם ישראל היה צריך להיות נכנע לרומאים). והטעות היתה מכוונת מה' כדי לִצְרוֹף להסיר את הפסולת של רשעי ישראל מהטוב בָּהֶם ע"י המלחמות ההם שהם נהרגו וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עוונותיהם. והברור הזה יהיה תמיד עַד עֵת קֵץ עד שיגיע הקץ יהיו לפעמים גזירות על עם ישראל וימותו רבים כדי לצרפם ולבררם, כִּי עוֹד הרבה זמן עד שנגיע לַמּוֹעֵד הגאולה.