הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

יד = בהשאלה: בליטה, צד, חלק, כוח

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: יד

א. איבר בגוף

יד נזכרה לראשונה בפרשת המבול, (בראשית ח ט): "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה".

גם השמאלית וגם הימנית נקראו יד, (בראשית כז כב): "וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ, וַיֹּאמֶר 'הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו'", (שופטים ז כ): "וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד שְׂמאוֹלָם בַּלַּפִּדִים וּבְיַד יְמִינָם הַשּׁוֹפָרוֹת לִתְקוֹעַ וַיִּקְרְאוּ חֶרֶב לה' וּלְגִדְעוֹן";

אולם כשרוצים להבדיל ביניהן, קוראים לשמאלית יד ולימנית ימין, (ישעיהו מח יג): "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם", (שופטים ה כו): "יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה, וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים".

יד נזכרה ביחס למצוות התפילין, (שמות יג ט): "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם"; וע"פ חז"ל הכוונה ליד שמאל: "על ידך זה שמאל. אתה אומר זה שמאל, או אינו אלא ימין? אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר: נאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואומר ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים - הא אינו יד בכל מקום אלא שמאל. ר' יונתן אומר, וקשרתם.. וכתבתם, מה כתיבה בימין, אף קשירה בימין. אבא יוסי אומר, מניין שהימין קרויה יד, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר כי ישית אביו יד ימינו. ומה תלמוד לומר על ידך, להביא את הגידם שיהא נותן בימין" ( מכילתא על שמות יג ט ) , "שם יד בכלל כולל שתי הידים... אולם כשנאמר בדיוק היא השמאל... ולפי זה בדיני המצות מסתמא נאמר בדיוק, זהו שאמרו שיש זכר לדבר" ( מלבי"ם שם סימן קיא ) .

המילה יד משמשת בהשאלה לכמה עניינים שונים:

ב. בליטה

היד בולטת ויוצאת מגוף האדם, ולכן משתמשים במילה "יד" לציון חלק בולט בכלי, כמו בימינו "ידית":

(שמות כו יז): "שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ..."
(מלכים א ז לב): "וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת ו ידות הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה"
(דברי הימים ב ט יח): "וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים ו ידות מִזֶּה וּמִזֶּה עַל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל ה ידות "

וגם לציון מצבה בולטת מן האדמה:

(שמואל א טו יב): "וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל"
שמואל ב יח יח: "וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בחיו[בְחַיָּיו] אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקָּרֵא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ וַיִּקְרָא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה"

ג. צד

היד נמצאת מצד הגוף ותופסת את רוב החלק הצדי של האדם, ולכן משתמשים במילה "יד" לציון צד, למשל:

(דברים ב לז): "רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ, כָּל יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר..."= הערים שנמצאות על החוף מצד הנחל.
(שמות ב ה): "וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר..."= על החוף מצד היאור.
(שמואל א יט ג): "וַאֲנִי אֵצֵא וְעָמַדְתִּי לְיַד אָבִי בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם, וַאֲנִי אֲדַבֵּר בְּךָ אֶל אָבִי וְרָאִיתִי מָה וְהִגַּדְתִּי לָךְ"= לצד אבי.
(שמואל ב יח ד): "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הַשַּׁעַר וְכָל הָעָם יָצְאוּ לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים"= לצד השער.
(יהושע ח כ): "וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ וָהֵנָּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה, וְלֹא הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס הֵנָּה וְהִנֵּה, וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר נֶהְפַּךְ אֶל הָרוֹדֵף"= לא מצאו צדדים לנוס אליהם (?).
הביטוי רחב/ת ידיים = שיש בו הרבה צדדים, הרבה מקום.

וגם מקום צדדי:

(דברים כג יג): "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ"= מקום צדדי מחוץ למחנה.
(מלכים ב יא טז): "וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם , וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַתּוּמַת שָׁם"= פינו לה מקום צדדי להגיע אל בית המלך (?).

ד. חלק

בהשאלה מן המשמעויות הללו, משתמשים במילה "יד" גם כדי לציין חלק אחד מתוך השלם - משום שהחלק בולט ויוצא מהשלם, או משום שלחלק יש מקום מיוחד בצד השלם, למשל:

(בראשית מג לד): "וַיִּשָּׂא מַשְׂאַת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם וַתֵּרֶב מַשְׂאֹת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ"
(שמואל ב יט מד): "וַיַּעַן אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי וְלֹא הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל"
(מלכים ב יא ז): "וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית ידוד אֶל הַמֶּלֶךְ"
(דניאל א כ): "וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ"
(נחמיה יא א): "וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת בֶּעָרִים"

ה. כוח עשיה ועבודה

היד היא האמצעי העיקרי שבעזרתו האדם עובד ופועל, ולכן המילה יד משמשת בהשאלה לציין את כוח העשיה והעבודה של האדם, למשל:

(דברים טו י): "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ ", וכן פסוקים נוספים עם הביטויים מעשה יד / משלח יד , המציינים עיסוק בעבודה או מסחר.
(ויקרא כה לה): "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ, וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ"- אדם שמטה ידו הוא אדם שאיבד את כוח העבודה שלו ( פירוט ).
(במדבר יא כג): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה ' הֲיַד ה' תִּקְצָר ?! עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא'", וכן פסוקים נוספים עם הביטוי קצר יד , המציין חוסר יכולת לעשות.

זוהי המשמעות העיקרית של המילה יד בספר משלי, המלמד אותנו להשתמש בחכמה וחריצות בכוח העבודה שלנו, ולעשות כמיטב יכולתנו בכל התחומים:

משלי ג כז: "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך[יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת" ( פירוט )
(משלי ו י): "מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב"( פירוט )
משלי ו טז: " "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה', וְשֶׁבַע [תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ: עֵינַיִם" "רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי" "
(משלי י ד): "רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה, וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר"( פירוט )
משלי יב יד: "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב, וּגְמוּל יְדֵי אָדָם ישוב[יָשִׁיב] לוֹ" ( פירוט )
(משלי יב כד): "יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס"( פירוט )
(משלי יג יא): "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה"( פירוט )
(משלי יד א): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ"( פירוט )
(משלי יז טז): "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה, וְלֶב אָיִן?"( פירוט )
(משלי יט כד): "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת, גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה"( פירוט )
(משלי כא כה): "תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ, כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת"
(משלי כד לג): "מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב"
(משלי כו טו): "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת, נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו"( פירוט )
(משלי ל כח): "שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ, וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ"( פירוט )
(משלי לא יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר, וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ"
(משלי לא כ): "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן"( פירוט )
(משלי לא לא): "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ , וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ"( פירוט )

(ראו עוד על יד בספר משלי ).

ו. שלטון

יד מסמלת גם את כוח השלטון של האדם על אנשים, חיות או חפצים, למשל:

בביטוי תחת יד-.
(בראשית ט ב): "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ"
(בראשית יד כ): "וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל"
(בראשית טז ו): "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ"
(בראשית לז כא): "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ"
(בראשית לט א): "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה"
(בראשית מח כב): "וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי"
(משלי ו ה): "הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד , וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ"( פירוט )
(משלי כא א): "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה', עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ"( פירוט )

ז. ביטויים נוספים

הביטוי הייחודי יד ליד מסמל את הצדק, העובר מיד ליד, מסמכות לסמכות, עד שבסופו של דבר הרע בא על עונשו:

(משלי יא כא): "יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט"( פירוט ).
(משלי טז ה): "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב, יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה"( פירוט )

היד יכולה לאטום את הפה, ולכן הביטוי יד לפה גם מסמל שתיקה:

(משלי ל לב): "אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא, וְאִם זַמּוֹתָ - יָד לְפֶה "( פירוט )
ואולי גם ב (משלי יח כא): "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן , וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ"( פירוט )

פסוקים נוספים:

(משלי א כד): "יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ, נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב"( פירוט )
(משלי ז כ): "צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ , לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ"( פירוט )
(משלי ח ג): "לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה"( פירוט )
(משלי כו ו): "מְקַצֶּה רַגְלַיִם, חָמָס שֹׁתֶה, שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל"( פירוט )
(משלי כו ט): "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים"( פירוט )

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יד - בהשאלה: בליטה, צד, חלק, כוח

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-08.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yd