ביאור:יד = כוח העשיה והעבודה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

יד היא האמצעי העיקרי שבעזרתו האדם עובד ופועל, ולכן המילה יד משמשת בהשאלה לציין את כוח העשיה והעבודה של האדם, למשל:

  • (דברים טו י): "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹֹ, וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לו, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ", וכן פסוקים נוספים עם הביטויים מעשה יד / משלח יד , המציינים עיסוק בעבודה או מסחר.
  • (ויקרא כה לה): "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ, וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ"- אדם שמטה ידו הוא אדם שאיבד את כוח העבודה שלו ( פירוט ).
  • (במדבר יא כג): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה ' הֲיַד ה' תִּקְצָר ?! עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא'", וכן פסוקים נוספים עם הביטוי קצר יד , המציין חוסר יכולת לעשות.

זוהי המשמעות העיקרית של המילה יד בספר משלי, המלמד אותנו להשתמש בחכמה וחריצות בכוח העבודה שלנו, ולעשות כמיטב יכולתנו בכל התחומים:

  • משלי ג כז: " "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך לַעֲשׂוֹת" " ( פירוט ).
  • (משלי ו י): "מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב"( פירוט ).
  • משלי ו טז: " "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה', וְשֶׁבַע [תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ: עֵינַיִם" "רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי" "
  • (משלי י ד): "רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה, וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר"( פירוט ).
  • משלי יב יד: " "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב, וּגְמוּל יְדֵי אָדָם ישוב לוֹ" " ( פירוט ).
  • (משלי יב כד): "יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס"( פירוט ).
  • (משלי יג יא): "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה"- מי שאוסף את הונו בהדרגה ובעבודה קשה, בסופו של דבר יהיה לו הרבה ( פירוט ).
  • (משלי יד א): "חכמות נשים בנתה ביתה, ואולת בידיה תהרסנו"( פירוט ).
  • (משלי יז טז): "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה, ולב אין?"( פירוט ).
  • (משלי יט כד): "טמן עצל ידו בצלחת, גם אל פיהו לא ישיבנה"- העצל מנסה להסתיר את כוח העבודה שלו ( פירוט ), ולכן (משלי כו טו): "טמן עצל ידו בצלחת, נלאה להשיבה אל פיו"- בסופו של דבר באמת יאבד את כוח העבודה שלו ( פירוט ).
  • (משלי כא כה): "תאות עצל תמיתנו, כי מאנו ידיו לעשות"
  • (משלי כד לג): "מעט שנות, מעט תנומות, מעט חבק ידים לשכב"
  • (משלי ל כח): "שממית בידים תתפש, והיא בהיכלי מלך"- השממית (העכבישה) היא אמנם קטנה, אבל היא עובדת קשה ומצליחה לבנות לה בית מפואר כמו היכל ( פירוט ).
  • משלי לא יט: " "ידיה שלחה בכישור," "וכפיה תמכו פלך. כפה פרשה" "לעני, וידיה שלחה לאביון" " - אשת חיל עובדת וגם עוזרת לנזקקים ( פירוט ).
  • (משלי לא לא): "תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה"( פירוט ).

יד מסמלת גם שלטון, כמו בפסוקים:

  • (בראשית ט ב): "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ"
  • (בראשית יד כ): "וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹֹֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל"

וכך גם בספר משלי, המלמד את האדם להשתחרר משיעבוד לאדם, ולהיות תחת שלטון ה' בלבד:

הביטוי הייחודי יד ליד מסמל את הצדק, העובר מיד ליד, מסמכות לסמכות, עד שבסופו של דבר הרע בא על עונשו:

היד יכולה לאטום את הפה, ולכן הביטוי יד לפה גם מסמל שתיקה:

פסוקים נוספים:

למילה יד ישנן משמעויות רבות נוספות, ראו יד .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-08-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/yd