קטגוריה:דניאל א כ
נוסח המקרא
וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו
וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ.
וְכֹ֗ל דְּבַר֙ חׇכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַֽיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַ֤ל כׇּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכׇל־מַלְכוּתֽוֹ׃
וְ/כֹ֗ל דְּבַר֙ חָכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵ/הֶ֖ם הַ/מֶּ֑לֶךְ וַֽ/יִּמְצָאֵ֞/ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַ֤ל כָּל־הַֽ/חַרְטֻמִּים֙ הָֽ/אַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּ/כָל־מַלְכוּתֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ידות" - חלקים כמו וארבע הידות (בראשית מז)
"החרטומים" - הם חכמי הטבע
"האשפים" - הם חכמי הרפואה
מצודת דוד
"חכמת בינה" - חכמת הבנת דבר מתוך דבר
"וימצאם" - מצא בהם עשר ידות יותר על כל החרטומים והאשפיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א כ.
וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים
וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה
"חָכְמַת בִּינָה" -
- "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ... וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִוא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כׇּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה ... אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם" (דברים ד ה-ז).
- "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה, רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא ב).
- "לָדַעַת חׇכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה" (ביאור:משלי א ב).
בביטוי "חָכְמַת בִּינָה" לא נאמר "חׇכְמָה וּבִינָה". כלומר הבינה היא לא בנוסף לחוכמה, אלא "חָכְמַת בִּינָה" רק מתארת ידע עמוק ומקיף של "בִּינָה".
לפי השימוש ניתן להבין שהשומר על החוקים והמשפטים של אלוהים נהנה מבינה, הבנה, ומוסר.
וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ
נראה שהמלך חקר אותם על מוסר, נאמנות, הקפדה על חוק המלך וחוקי אלוהים.
הוא רצה למצוא את מאגר הידע שלהם, שינחה אותם לפתור בעיות חדשות. האם הם יפעלו בצורה מוסרית וצודקת, עם רוח דעת ויראת אלוהים.
הוא הציג להם בעיות שקרו לו בעבר, או קרו לאחרים, או בעיות דמיוניות.
ייתכן שהוא השווה את תשובותיהם לתשובות שהוא קיבל בעבר למקרים שקרו לו, וכך הוא ראה שהם טובים יותר.
וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ
"עֶשֶׂר יָדוֹת" - עשר פעמים, פי עשר, יד אחת לאומת עשר ידים. יש מקרים נוספים: "וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת" (ביאור:בראשית מג לד).
קשה להאמין שהמלך היה עד כדי כך איש ישר והגון, וגם חרטומיו ואשפיו לא הבינו את חוקי אלוהים לעומקם, כך שהנערים האלה הרשימו את כולם בעומק מחשבתם ובדגמאות שהם הביאו - לחוקי יושר, צדק, ומוסר.
לא קל להיות מוסרי ונבון בצורה מוחלטת. לכל מעשה יש תוצאות לואי, טובות ורעות. אנשים הם שונים ולפעמים הם בוחרים להגיב בצורה רעה. גם אלוהים אינו סלחן מוחלט ומגיע הרגע ש"זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד" (ביאור:בראשית יח כ) הגיעה לאוזניו והעונש הוטל. אדם חכם רואה מספר רב של תוצאות לכל מעשה, שוקל כל תוצאה, מעריך את הנזק והתועלת, מתכנן את התגובות המתאימות, כמו במשחק שח (אנושי), ומגיש את המסקנות בצורה ברורה ומסודרת.
לא קל להחליט שאדם אחד יותר חכם מהשני פי עשר. זה נשמע יותר כביטוי, כעליונות גבוהה, אבל אף אחד לא יכול לקבוע אם זה פי 5 או פי 50. אדם יכול לענות פי עשר מהר יותר, או לדעת פי עשר יותר ספרים, או לדקלם פי עשר יותר מחזות ושירים. אבל בינה לא נמדדת בצורה מדויקת.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל א כ"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.