ביאור:דניאל א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דניאל א ג: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו, לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן הַפַּרְתְּמִים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א ג.


לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו[עריכה]

נבוכדנצר יצא לכבוש שטחים שמצרים כבשה. הוא בא לירושלים, ונראה שללא מלחמה יהויקים, שמונה למלך על ידי פרעה נְכֹה, נכנע לו.

סביר שיהויקים נשבע אמונים לנבוכדנצר מלך בבל, ושילם לו מס.

נבוכדנצר פקד על ראש/רב הסריסים להביא לו מספר נערים מיהודה. סברי שכך עשה נבוכדנצר לכל העמים. לא ברור אם אשפנז היה מפקד הצבא, או סריס בכיר בארמון המלך.

המילה סריס לא מחייבת שהאיש היה עבד מסורס שאינו יכול להביא ילדים.
נאמר על פוטיפר: "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית לז לו). ובהמשך נאמר: "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית מא מה), ומקובל שפוטי-פרע הוא פוטיפר שהועבר מתפקיד שר הטבחים/מפקד-הצבא לתפקיד כהן און, כדי שהוא ועבדו לשעבר (יוסף) לא יתאחדו למרוד בפרעה. מכאן ניתן להבין שסריס הוא איש חשוב הקרוב למלך, מסורס או לא. סביר שבהרמון הנשים העובדים היו מסורסים, כדי למנוע יחסי מין בין העובדים לנשות המלך.

לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן הַפַּרְתְּמִים[עריכה]

נבוכדנצר רצה שבני המלך ונכבדי עמו, יהיו אצלו בארמון.

הוא לקח אותם כבני ערובה כדי להכריח את אבותיהם להתנהג בכבוד עליו. הנערים האלו חונכו בתרבות בבל, והוכירו כבוד למלך שלא הרג אותם, וכך במידת הצורך המלך ימנה אחד מהנערים האלה למלך על מדינה מורדת. הנער יהיה מגזע המלכות והעם יקבל אותו כשליט שלהם, ולא כמושל זר.

נבוכדנצר האמין שתרבות בבל היא מפותחת יותר מתרבות העמים, והאמין שהוא יעניק לנערים חוכמה ומדע מעל הידע המקומי.
נראה שנבוכדנצר לא פגע בירושלים ביד קשה, והוא ראה את עצמו כשליט נאור, וציפה שאנשי העם הכבוש, יאהבו אותו ויכבדו אותו, על הברכה והבטחון שהוא הביא לארצם.

המילה "לְהָבִיא" היא צורה עדינה של המילה "לקחת", שרומזת על לקיחה בכוח ובאלימות. ניתן להבין שהסריס הזמין את משפחת המלוכה ומפקדי הצבא לתת לו נערים מתאימים. ובמידה והוא והם יהיו מרוצים הוא יביא את הנערים האלה לבבל. כמובן לכולם היה ברור שהוא חייב לחזור עם מספר נערים ואם לא יתנו לו בכבוד, הוא יקח בכוח. ייתכן שהנערים הסכימו ללכת לבבל אחרי שהסבירו להם מה המלך מיעד להם.

הַפַּרְתְּמִים[עריכה]

הַפַּרְתְּמִים לא היו מזרע המלוכה, הן הם מוזכרים בנפרד.
במגילת אסתר נאמר: "שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו" (ביאור:אסתר א ג). ניתן להבין שהַפַּרְתְּמִים הם לא "שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת", אלא שהם מפקדי הצבא.





שָׁ