ביאור:דניאל א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דניאל א יא: "וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א יא.


וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר[עריכה]

הַמֶּלְצַר[עריכה]

"הַמֶּלְצַר" - תואר בבלי שאינו ברור, ייתכן שמקורו אשורית (maṣ(ṣ)aru). משמעות של: אחראי, אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שומר (קונקורדנציה – מילון).

אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים[עריכה]

המלצר מונה על ידי שר הסריסים, אשר מונה על ידי המלך לתת מנות לנערים.
נראה שהמלצר הזה היה כפוף ישירות לשר הסריסים.
לא נראה שלמלצר הזה היתה גישה למלך, או שהוא חשש מהמלך ישירות.

הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל: דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה[עריכה]

לא ברור אם המלצר הזה היה אחראי על הרבה נערים, או רק על כל הנערים מיהודה, או שהוא היה אחראי רק על ארבעת הנערים המוזכרים בשם.

וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר[עריכה]

דניאל ביקש, ביחיד, משר הסריסים לאכול אוכל שאינו מתקלקל (מתגאל). שר הסריסים סרב, והסביר שאם דניאל יכפה על חבריו לאכול אוכל שונה מאשר השאריות משולחן המלך, החברים יהיו זועפים בנוכחות המלך, והמלך ידיח אותו מתפקידו או אפילו יהרוג אותו, ככתוב: "וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל א י).

נראה ששר הסריסים חשף את עצמו, וגילה לדניאל: שאם הנערים יראו פרצוף זועף, אפילו ללא סיבה, שר הסריסים יפגע, ואין באפשרותו למנוע זאת. הסרוב שלו כשלעצמו יכול לגרום שהם יראו זועפים. שר הסריסים היה במלכודת.

דניאל הבין את הבעיה של שר הסריסים. הוא הבין שהשר למעשה אישר לו לבקש אוכל שאינו מתגאל, רק שהוא רוצה שמשהו אחר יאשר, והוא יוכל להכחיש ולטעון שהוא לא אישר את זה.

כפי שנראה בהמשך, דנאיל ראה שהמלצר מקנא בנערים שמקבלים אוכל ויין משולחן המלך, וחמד את זה לעצמו.
לדניאל נוצרה הזדמנות לשחד את המלצר בסחר חליפין - אתה תתן לנו אוכל בריא וכשר, ואנחנו נתן לך את שיירי האוכל והיין.
סביר שהמלצר עבר על החוק, וכך הוא לא יוכל להתלונן או לדווח לשר הסריסים שהוא נותן לנערים מיהודה לאכול אוכל שונה.