ביאור:דניאל א א
דניאל א א: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א א.
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה
[עריכה]לאחר שפרעה נכה הרג את יאשיהו מלך יהודה, נכבדי יהודה מינו את "יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ" למלך יהודה. יהואחז מלך שלושה חודשים, ופרעה נכה אסר אותו, לקח אותו למצרים, מינה את אחיו "אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ" למלך יהודה ושינה את שמו ל"יְהוֹיָקִים".
לפי הכתוב כאן, יהויקים שילם מס עובד לפרעה נכה מלך מצרים במשך שלוש שנים, ואז נבוכדנצר מלך בבל, שכבש את ממלכת אשור, יצא להתקפה על מצרים ודחף אותם חזרה עד לדלתה של הנילוס במצרים, וכך נאמר: "בְּיָמָיו [של יהויקים] עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל [על ירושלים], וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד" (מלכים ב כד א).
וַיָּצַר עָלֶיהָ
[עריכה]"וַיָּצַר" - עשה מצור, סגר את העיר ומנע ממנה אספקת אוכל ומים. ייתכן מהשורש 'יצר' - ליצור גדר, לחסום את העיר, לנתק דרכי אספקה, או מהשורש 'צרה' - לעשות צרות.
במגילת אסתר כתבו אסתר ומרדכי "לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם" (ביאור:אסתר ח יא), אולם המילה "הַצָּרִים" היא רחבה יותר מאשר לעשות מצור. המילה כוללת כל מעשה שגורם צרות - מגדול על קטן: התקפה, הריגה, איום, הוצאת דיבה, לעג, עלבון, וכו.
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים
[עריכה]נבוכדנצר כבש את ירושלים פעמים.
לא יכול להיות שמדובר בכיבוש השני, כי אז נבוכדנצר כבש את ירושלים מיד בתחילת מלכות יהויקים, ומיד אחר כך יהויקים מרד, ואחרי שלוש שנים נבוכדנצר שלח את צבאו.
סביר שיהויקים עבד למצרים שלוש שנים, אז בא נבוכדנצר וכבש את ירושלים בשנה השלישית של יהויקים, ואז נלקחו הנערים לבבל (ביאור:דניאל א ג), שלוש שנים יהויקים עבד למלך בבל ואז הוא מרד, בערך בשנה השישית למלכותו, ואז באו גדודי הצבא של נבוכדנצר והענישו את ירושלים. אין תאור איך ההתקפה הזאת נגמרה ואת ההרס והקנס שהם כפו על יהויקים. נראה שיהויקים נכנע והמשיך לשלם מס לבבל 5 שנים, עד מותו בגיל 36, בשנת 11 למלכותו, ככתוב: "בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם" (מלכים ב כג לו), ויהויקים מת בירושלים ונקבר עם אבותיו, ככתוב: "וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם אֲבֹתָיו; וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו" (מלכים ב כד ו).