תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אליעזר בן יעקב (השני)
ר' אליעזר בן יעקב[עריכה]
השני היה תלמידו דר"ע כב"ר פ"סא-ג שקא חשיב ז' תלמידיו האחרונים ר"מ ור' יהודה - ורא"בי, וביבמות צג. אמרו ר"מ כרא"בי ורא"בי כר"ע. ומצינו אותם תמיד ביחד כירושלמי כחגיגה פ"ג ה"א כשנכנסו ז' זקנים לעבר השנה בבקעת רימון ר"מ - ורא"בי, וכן מצינו בשהש"ר פ"ב-ה בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא ר' יהודה ור' נחמיה, ר"מ - ורא"בי, וכל זה היה כמה שנים אחרי הריגת ר"ע וחביריו ואז הוקל מעט הגזירות ונתקבצו כל תלמידי ר"ע למק"א וזה היה עוד טרם שעלה רש"בג לנשיאות. ומצינו הרבה הלכות במשניות ובגמרא שנדע בבירור שהמה שייכים לרא"בי השני, כנגעים פ"י מ"ד, סוטה מה., ערכין יז: חולק עם ר' יהודה, ובפסחים ב: חולק עמו פ"אפ, ובכורים פ"א מ"ה, קידושין פ"ד מ"ז חולק עם ר' יוסי, ובקידושין כה: מחלוקת ר' יהודה, ר' יוסי ורא"בי, ובפסחים לב. חולק עם ר"א חסמא פא"פ, ובכתובות מח. חולק עם ר' אלעזר, ובסוטה לז. חולק עם ר' יאשיה, ובכלאים פ"ה מ"ט, עירובין רפ"ו, נדרים פ"ג מ"א ושם בגמרא כד. חולק עם ר' מאיר, ובר"ה ד: מחלוקת ר"ש, ר"מ ורא"בי בדין בל תאחר, ובשביעית ספ"ד, פסחים ב:, קידושין יז., חולין יח. מחלוקת ר"ש ורא"בי, ובתרומות פ"ג מ"ה חולקין ר"ש, ר"א חסמא ורא"בי, ופרה פ"ט מ"ב ר"ש ורא"בי אומרים, וב"מ סב., זבחים סה. ר' נחמיה ורא"בי אומרים, וכן בספרי חוקת ס"ח מצינו אותו ביחד עם ר"מ, ר' יהודה ור' יודי, וכן מאמרו באבות פ"ד מי"א נסדר אחר דברי ר"מ.
ומצאתי שגם עם רש"בג חולק, כי בכתובות פ"ה מ"ה מחלוקת ר' אליעזר עם רש"בג בענין מלאכות שהאשה עושה לבעלה ואמרו שם בגמרא סא: הלכה כר"א, והקשו שם בתוס' והא קי"ל בכ"מ ששנה רש"בג במשנתינו הלכה כמותו ותרצו שאין זה (רש"בג) אותו שהיה בימי ר' אליעזר (אך רש"בג הנהרג), וקשה מאוד להבין דבריהם הקדושים אם גם נאמר שזה רש"בג הוא הראשון עדיין יקשה שר"א לא היה גדול הדור בחיי רש"בג שיחלוק עליו, ומצאתי במתניתא דבני מערבא גרסא יקרה שגורס במשנה ר"א בן יעקב והשתא אתי שפיר מה שחולק עם רש"בג והוא רש"בג אבי רבי והיה מחבריו, וא"כ לא קשה קושיית התוס' איך פסקו כרא"בי הלא הלכה כרש"בג במשנתנו יען שמשנה רא"בי קב ונקי, וכפי מה שנבאר שהכלל הזה קאי גם על רא"בי השני.
ובעינן זה יש לנו לדבר בארוכה, כי לפום רהיטא לפי הכלל שנתן לנו שמעון ב"ע שמצא כתוב בירושלמי משנת רא"בי קב ונקי, א"כ בלי ספק קאי ארא"בי הראשון, וכדמצינו שאמרו בגמרא יבמות לז: שאמר ספק ממזר אסור בממזרת - אמרי משנת רא"בי ק"ונ וכן שם נט: אמר אם נשא אנוסת ומפותת חבירו הולד חלל, אמרו ע"ז שם ס. משנת רא"בי ק"ונ, וכן בכורות כג:.
והר"זפ בספרו דרכי המשנה צד 74 בהערה 6 יאמר:
| החריש לא אוכל דבר תמוה מעירובין רפ"ו כי שם מחלוקת ר"מ ורא"בי א"כ הוא רא"בי האחרון תלמידו דר"ע ואיך אמרו שם בגמרא והקי"ל משנת רא"בי קב ונקי? אשר לא נאמר ע"ז רא"בי? | ||
ובא אחריו המאסף לכל המחנות הר"אהו בד"ור ח"ב צד 38 בהערה 9, ושמח כמוצא שלל רב וז"ל:
| ובעלי הגמרא הבבלית החליפו זה בזה לפעמים. | ||
ומביא הגמרא עירובין סב: (ובדברים פשוטים שאביי שהקשה כן לרב יוסף טעה בין גברא לגברא) והוסיף עוד עצים על האח ואמר:
| בעירובין מא: נזכר רא"בי עם ר' נחמיה וע"כ ודאי שהוא השני, והתו"ס והרא"ש רצו לסמוך ע"ז הכלל להלכה, ובכלאים פ"ד מ"ח מיבא רא"בי בשם ר' חנינא בן חכניאי שהוא ודאי השני, וכן שם פ"ב מ"ט מוסב על ר"מ וחביריו, וכן פלפול בתו"יט ע"פ הכלל הנזכר וטעה, וכן שגה המגיד משנה ברמ"בם פ"ו הלכה כד משבת. | ||
עכ"ל.
אבל שמחתו מאפס ותוהו, כי מה שאמר שמעון בן עזאי שמצא מגילת יוחסין בירושלים הוא בל"ס קאי ארא"בי הראשון.
אבל יש לנו עוד גמרא מפורשת גיטין סז. מאיסי בן יהודה (שהיה בן דורם) שהיה מונה שבחן של חכמים, והמקור הוא מאבות דר"נ ספ"יח ושם בזה הלשון איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות לר"מ חכם וסופר, לר' יהודה חכם לכשירצה, לר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, לר' יוסי נמוקו עמו, לרי"נב, לרש"בג, לר"ש.
ובלי שם ספק שדבריו קאי על חכמי דורו או החכמים שזכה עוד לראותם כגרסת הגמרא, שאם נאמר שהוא מלקט דברי הקודמין לו א"כ למה לא הביא דברי רי"בז מאבות פ"ב מ"ח שקרא לר"א בן הורקנוס בור סוד, ור"א בן ערך כמעין המתגבר, אלא ודאי כמו שאמרנו שדברי אסי קאי על רא"בי השני והכלל קאי על שניהם על הראשון משמעון בן עזאי, ועל השני מדברי איסי בן יהודה, ובזה צדקו רבותינו בכל דבריהם.
ויש כמה הלכות שלא נוכל לברר מי אמרן אם רא"בי הראשון או השני, כמו כלאים פ"ה מ"ג, שבת פ"ח מ"ו, פ"טו מ"ב, עירובין פ"ח מ"י, מו"ק פ"א מ"ג, יבמות פ"יג מ"ג, נדרים פ"ג מ"א, פ"ה מ"א, מ"ב, (שסובר יש ברירה), מכות פ"ב מ"ב, כלים פ"כח מ"ט, נגעים רפ"ז פ"יא מ"יא, מכשירין פ"ו מ"ג.
ובברייתות שבת קמ:, יומא סח:, סוכה לב: מז:, ביצה ו:, יבמות צ:, נזיר נט., גיטין נא:, קידושין טו. כ., ב"ק מ. צד., ב"מ כט:, ב"ב קיח: קיט:, מכות י:, זבחים עט:, מנחות מג:, בכורות מד:, תמורה יב..
וכן מצינו כמה פעמים הלשון דבי רא"בי, או תני דבי רא"בי או דבי רא"בי תנא כברכות לב., עירובין נד., פסחים לה., יומה מח: נה., חגיגה יז:, נזיר מג:, סנהדרין צ: צב:, מנחות צג:, חולין קלב., וכאלו נראה שהמה השייכים לרא"בי השני יען שכל תלמידי דר"ע האחרונים חברו ברייתות ותוספתות, ולכן קרוב לומר שגם הוא חיבר כעין תוספ' דר' נחמיה ונשארו לנו לפילטה בגמרא. וכן מצינו במדרשים הרבה פעמים בשם תני רא"בי אומר. ומה שמצינו שבת קנ: ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום רא"בי הוא ר"ת ר"א בן ינאי.
מתולדותיו הפרטיות לא נודע כלום מכל מאמריו והלכותיו המרובין, ובמרדכי עירובין פ"ד סת"צז צביא שפי' רבינו חננאל מפי הקבלה דבק"ב דברים הלכה כמותו, וקרוב מאוד לומר שהפשט שיש ממנו ק"ב הלכות וזה קרוב אל האמת.
ונשאר לנו לבאר אך הלכה אחת מרא"בי שכל חכמי הדור הרעישו את עולמם בזה, כי ככתובות מו. סובר רא"בי ופרשו השמלה, שמלה ממש (וכן סובר סוטה מג. בית וכרם כמשמעו), וע"ז בא הגאון שי"ר בספרו דברי שלום ואמת ואחריו הרא"הו בח"א פ"יג צד 111 והחכם נערץ, שאיך אפשר לומר שהתנא הנאמר עליו משנתו קב ונקי יאמר כדעת הצדוקים כמו שמובא במגילת תענית פ"ד שהם דרשו ופרשו השמלה הדברים ככתבן.
וחוץ מדבריהן קשה באמת איך שהרמ"בם בה' נערה בתולה פ"ג ה"י פסק כר"אבי.
אבל באמת אין שום ריח קושיא וטעו בפשט הגמרא, וכבר הכה על קדקדם הגאון האדיר בעל דורות הראשונים בח"א צד רח' שמחלוקת רבנן ורא"בי הוא איך כונת התורה שאם הוציא ש"ר על בתולת ישראל לוקה, איך לוקה, ורבנן סברי שאפילו לא בעל אם אך הוציא ש"ר ג"כ לוקה ופרשו השמלה הכונה שיחוורו הדברים היטב, ורא"בי סובר שלוקה אך דוקא כשבעל כי כונת התורה ופרשו השמלה בע"כ כשבעל אז יש מה לפרוש, וגם אז דוקא ע"פ עדים כדין תורה, אבל אם הוציא ש"ר ונמצא שלא בעל כלל ועדיין היא בתולה אז אינו לוקה ואינו משלם, וכן הוא בפירוש בירושלמי כתובות פ"ד ה"ה, אבל פירוש הצדוקים הוא לגמרי להיפוך מדברי שניהם כדרכן לפרש דברי התורה כפשוטו ממש, וזה שאין צריך לזה לא עדים ולא שום דבר ואך השמלה תהיה העדות ביניהם עם מי הצדק, אם נמצא בתולים על השמלה אז הוא לוקה ומשלם, ואם לא היא נהרגת. ודבר זה הוא שקר גמור כי איך אפשר לומר שהשמלה תהיה העדות הלא אפשר שהביאה ממקום אחר וכדומה, ע"ש כדבריו היקרים שהאריך בטוב טעם ודעת.