קטגוריה:שמות א טו
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה.
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.
וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃
וַיֹּ֨אמֶר֙ וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אמֶר֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms מֶ֣לֶךְ מֶ֣לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsc מִצְרַ֔יִם מִצְרַ֔יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp לַֽמְיַלְּדֹ֖ת לַֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
מְיַלְּדֹ֖ת - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: l/3205
מורפ': HRd/Vprfpa הָֽעִבְרִיֹּ֑ת הָֽ - מילית, ה' הידיעה
עִבְרִיֹּ֑ת - שם עצם, ייחוס, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/5680
מורפ': HTd/Ngfpa אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr שֵׁ֤ם שֵׁ֤ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsc הָֽאַחַת֙ הָֽ - מילית, ה' הידיעה
אַחַת֙ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/259
מורפ': HTd/Acfsa שִׁפְרָ֔ה שִׁפְרָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8236
מורפ': HNp וְשֵׁ֥ם וְ - ו' החיבור
שֵׁ֥ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/8034
מורפ': HC/Ncmsc הַשֵּׁנִ֖ית הַ - מילית, ה' הידיעה
שֵּׁנִ֖ית - תואר, מספר סידורי, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8145
מורפ': HTd/Aofsa פּוּעָֽה פּוּעָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6326
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֨אמֶר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֶ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) מִצְרַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לַֽמְיַלְּדֹ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) שֵׁ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) הָֽאַחַת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
שִׁפְרָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְשֵׁ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) הַשֵּׁנִ֖ית טפחא (מלך, דרגא 2)
פּוּעָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת שהן מבנות ישראל (עבריות יילדו עבריות ומצריות יילדו מצריות), אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מַלְכָּא דְּמִצְרַיִם לְחָיָתָא יְהוּדַיָתָא דְּשׁוֹם חֲדָא שִׁפְרָה וְשׁוֹם תִּנְיֵיתָא פּוּעָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר פַּרְעה דָמָךְ הֲוָה חָמֵי בְּחֵילְמֵיהּ וְהָא כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם קַיְימָא בְּכַף מוֹדָנָא חֲדָא וְטַלְיָא בַּר אִימְרָתָא בְּכַף מוֹדָנָא חֲדָא וַהֲוַת כַּרְעָא כַּף מוֹדָנָא מְטַלְיָא בְּגַוָה מִן יַד שָׁדַר וּקְרָא כָּל חַרְשֵׁי מִצְרַיִם וְתָנֵי לְהוֹן יַת חוּלְמֵיהּ מִן יַד פַּתְחִין פּוּמְהוֹן יֵינִיס וְיִמְבְּרֵס רֵישֵׁי חַרְשַׁיָא וְאָמְרִין לְפַרְעה בִּיר חַד עָתִיד לְמֶהֱוֵי מִתְיְלִיד בִּכְנִישַׁתְהוֹן דְיִשְרָאֵל דְעַל יְדוֹ עֲתִידָא לִמְחַרְבָא כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם וּבְגִין כֵּן אִתְיַעַט פַּרְעה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְחַיָיתָא יְהוֹדַיְיתָא דִשְׁמָא דְחָדָא שִׁפְרָה הִיא יוֹכֶבֶד וּשְׁמָא דְתִּנְיֵיתָא פּוּעָה הִיא מִרְיָם בְּרַתָּה: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְיוֹלַדְתָּא עִיבְרַיְיתָא דִשְׁמָא דַחֲדָא שִׁפְרָה וְהִיא הֲוַת יוֹכֶבֶד וּשְׁמָא דְתִנְיֵיתָא פּוּעָה הִיא הֲוַת מִרְיָם: |
רש"י
"שפרה" - זו יוכבד על שם שמשפרת את הולד.
"פועה" - זו מרים על שם שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה.
"פועה" - לשון צעקה כמו (ישעיהו מב יד): "כיולדה אפעה".
[יז] שיש לשון קל. בלא דגש כמו 'מולידות':
[יח] ויש לשון כבד. בדגש כמו "המידות" (פסוק יז), שדגש יש בלמ"ד אות אמצעי מן השורש, וכן 'משר' יש דגש גם כן באמצע אות מן אותיות השורש:
[יט] שפרה זו יוכבד. יש לפרש מדכתיב בסוף הפרשה (פסוק כא) "ויעש להם בתים" והיינו בתי כהונה ולויה ומלכות כמו שפירש רש"י (שם), ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש (רש"י בראשית י, כה), ולא מצאנו זאת לשפרה ולפועה, אלא ש'שפרה היא יוכבד וכו. ועוד נראה לי שכתב "שם האחת שפרה ושם השנית פועה", מדכתיב "אחת" ו"שנית" - למה למכתב "שנית" לה, אלא על כרחך שהיו אמה ובתה, שנקראת הבת "שנית" לאם, ולא בא הכתוב לסתום רק לפרש, דאם לא כן לא ידעינן מי האם ומי הבת ומה מגיד הכתוב, ולא מצאנו אם ובת בכתוב רק יוכבד ומרים. וכן משמע הלשון שדרשו רז"ל (סוטה דף יא:) "שם האחת שפרה ושם השנית פועה" חד אמר זו אשה ובתה. ומדאמרו 'זו אשה ובתה' שמע מינה דמקרא מוכח שהוא אשה ובתה. וכן למאן דאמר 'זו כלה וחמותה' יוכבד ואלישבע, יש לדקדק גם כן מלשון "שם האחת ושם השנית". ואם תאמר למה לא הזכיר את שם יוכבד ושם מרים בפירוש, ויראה שאין הכתוב מזכיר שם יוכבד ומרים ואהרן עד אחר לידת משה (להלן ב, א), שהרי בפרשה שאחריה כתיב (להלן ב, א) "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" - לא רצה להזכיר שם האב ושם האם של משה עד לידת משה, לומר לך כי משה היה מתוקן לגאולה מו' ימי בראשית, ומאחר שמשה מתוקן לגאולה מששת ימי בראשית - לא היו אבותיו עיקר אצלו, ואילו נתן שם לאביו קודם לידת משה היה משמעות הענין שהעיקר היה האב, ובשביל עצמו ושמו המיוחד לו נתן לו הקב"ה משה, כמו כל אב שהוא בפרט סבה לבן, לכך לא הזכיר שמו, כי אצל לידת משה לא היה האב סבה מיוחדת רק כאשר הוא כסדר עולם וכמנהג שכל אדם מוליד בן, אבל סבה פרטית לא היה כאן. וכל שאר בנים - אם לא היה זה האב לא בא הבן לעולם, וזה אינו במשה, כי אף שהיה עמרם מוכן יותר למשה, על כל פנים מוכרח משה לבא לעולם, ולפיכך אינו מזכיר שם הפרטי קודם לידת משה, שלא תאמר כי נולד מעמרם בפרט, ואם לא היה עמרם לא היה נולד משה, שזה אינו, רק הוא כמו שאר אדם, ואם לא היה עמרם היה אחר, כי משה מתוקן מששת ימי בראשית. והבן עוד יותר מזה כי הוא ענין נפלא. ובספר גבורות ה' (פט"ז) הארכנו גם בזה, ודבר זה נכון:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שִׁפְרָה – זוֹ יוֹכֶבֶד, עַל שֵׁם שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד.
פּוּעָה – זוֹ מִרְיָם, עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעָה וּמְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד, כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְּפַיְּסוֹת תִּינוֹק הַבּוֹכֶה. פּוּעָה לְשׁוֹן צְעָקָה, כְּמוֹ (ישעיהו מב,יד): "כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה" (שמות רבה א,יג; סוטה י"א ע"א).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שהיתה עוסקת עם הנולד לכרות טבורו ולעשות צרכו, האחת נקראת שפרה והשנית פועה, ואין פירושו שלא היו רק שתי מילדות דהא היו עם רב ורק ר"ל שני מיני מילדות, או כראב"ע ששתים היו שרות על כולם וכן פירש הרי"א, ומ"ש ויאמר מלך מצרים ולא פירש מה אמר, מבואר שמוסב למעלה שאמר תחלה ויאמר אל עמו הנה עם ב"י רב ועצום
והתייעץ עמהם, ועתה אמר זאת אל המילדות והתייעץ גם עמהם מה לעשות פן ירבה, ואחר שהציע לפניהם דאגתו ויראתו, אז:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
למילדות העבריות וגו'. צריך לדעת מה אמר להם באמירה זו.
ואולי כי האמירה היא שקרא ואמר העבריות אשר שם האחת וגו' כי להיות שבאו לפניו הרבה ולא היה מכיר אלו המילדות לזה קרא בשמותם ליחד להם הדיבור לצד שהיו גדולות של כל המילדות ורצה להטיל הדבר עליהן כי כן דרך השררה.
עוד ירצה שהוא עשה אותן גדולות ושרות בקריאה זו על כל המילדות ואשר על כן פרט את שמותן, ולזה חזר לומר פעם אחרת: ויאמר: בילדכן וגו', פירוש, שהציווי לא לשתיהן לבד אלא לכל המילדות אלא שאלו יהיו עליהם שרות.
עוד ירמוז הכתוב לשון גדולה ורוממות על דרך (דברים, כו): "את ה' האמרת וה' האמירך", והכונה בזה להגיד שבאמצעות ענין זה גרם להם פרעה מעלה והתרוממות ל-ב' המילדות ועלו במעלה, כאמור בסמוך (פסוק כ'): "וייטב אלהים וגו' ויעש להם בתים" - בתי כהונה, בתי לויה, בתי מלכות, בתי נביאות[2] (סוטה דף יא:):בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- ^ 'ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים', רב ושמואל: חד אמר - בתי כהונה ולויה, וחד אמר - בתי מלכות. מאן דאמר בתי כהונה ולויה ; אהרן ומשה ומאן דאמר בתי מלכות - דוד, נמי ממרים קאתי דכתיב (דברי הימים א ב, יט): "ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור", וכתיב (שמואל א יז, יב) "ודוד בן איש אפרתי" וגו':
- ^ 'ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים', רב ושמואל: חד אמר - בתי כהונה ולויה, וחד אמר - בתי מלכות. מאן דאמר בתי כהונה ולויה ; אהרן ומשה ומאן דאמר בתי מלכות - דוד, נמי ממרים קאתי דכתיב (דברי הימים א ב, יט): "ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור", וכתיב (שמואל א יז, יב) "ודוד בן איש אפרתי" וגו':
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות א טו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.