אין לבלבל דף זה עם הדף "שמות כ ט", שתוכנו מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה, בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד[1].
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
אין לבלבל דף זה עם הדף "מ"ג שמות כ ט", שתוכנו מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה, בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד[2].
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו
[יח] להזהיר גדולים על הקטנים. ביבמות פרק חרש (קיד.) מוקי לה בקטן העושה על דעת אביו, אבל באינו עושה על דעת אביו - אין מוזהרין עליו, דקטן האוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו, כדאיתא הכל התם. ועיין בפרשת אמור (רש"י ויקרא כא, א) 'להזהיר קטנים על הגדולים':
על כן ברך ה' את יום השבת: שכשהגיע עת יום השבת כבר ברא הק' כל צורכי הבריות ומזונותם ונמצא השבת מבורך מכל טוב, ולכן ויקדשהו לשבות בו לעדות כמו ששבת הק' שברא תחילה את הכל ואחר כך שבת:
"ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" - אמר שיהיה יום השבת מבורך וקדוש כי צוה בזכירה לברך אותו ולהדרו וצוה בשביתה שיהיה לנו קדוש ולא נעשה בו מלאכה ור"א אמר כי ברך ה' היום הזה וקדשו שזימן אותו לקבל בו הנפש תוספת חכמה יותר מכל הימים ודרך האמת כתבתיו (בבראשית ב ב) בפסוק ויכלו ומשם תשכיל ותבין כי ששת ימים עשה ה' לא יחסר בי"ת אבל כי ששת ימים עשה ה' וביום השביעי שבת וינפש (להלן לא יז)
"שבת לה' אלהיך" כלומר ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולהתענג בו די העבודה לכבודו יתברך, כענין חמרא וריחני פקחוני (הוריות פרק כהן משיח):
" אתה ובנך ובתך" הקטנים העושים לדעת אביהם:
"כי ששת ימים וגו'" - מגיד שהים שקול כנגד כל מעשה בראשית:
"וינח ביום השביעי". וכי יש לפניו יגיעה? והלא כבר נאמר (ישעיה מ כח) "לא ייעף ולא ייגע" ואומר (ישעיה מ כט) "נותן ליעף כח", ואומר (תהלים לג ו) "בדבר ה' שמים נעשו". ומה תלמוד לומר "וינח"? אלא כביכול הכתיב על עצמו, שברא את עולמו בששה ימים ונח בשביעי.
והרי דברים קל וחומר: מי שאין לפניו יגיעה הכתיב על עצמו שברא עולמו בששה ונח בשביעי, אדם שנאמר בו (איוב ה ז) "אדם לעמל יולד" - על אחת כמה וכמה:
"על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו": ברכו במן וקדשו במן, דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבא אומר: ברכו במן וקדשו בברכה.
רבי יצחק אומר: ברכו במן וקדשו במקושש.
רבי שמעון בן יוחאי אומר: ברכו במן וקדשו במאורות.
רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר משום רבי שמעון: ברכו במן וקדשו במאור פניו של אדם הראשון "על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו":
^זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.
^זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
