ביאור:וינח ביום השביעי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"וינח ביום השביעי" (שמות, כ', 10).

וכי אלהים נח? הרי הוא מחדש את העולם בכל רגע ורגע, כששניה בלא השגחה תוביל לחורבן. וכן הרמב"ם ב"מורה נבוכים", חלק ב', פרק א', אומר, שלא יתכן שקיימים שני אלהים, שאחד עובד בזמן שהשני נח, שהרי, אם ננסח זאת בלשוננו, אז יצטרכו למסדר עבודה, צד ג', ואז אפשר לקרוא לצד זה אלהים, "ועוד, שכל אחד משניהם יהיה נופל תחת הזמן, אחר שמעשהו מחובר בזמן" (שם). אלא שראשית, אין לנו השגה בדרכי האלוה, ואפשר שהוא עובד באופן מסוים גם בזמן מנוחתו, לפי פירוש יהודה אבן שמואל שם, ושנית, אפשר לומר, שמכאן שהשבת היא מעל הזמן.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0220_2