קטגוריה:משלי ב יז
העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הַֽ֭עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑יהָ
וְאֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣יהָ שָׁכֵֽחָה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הַ֭/עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑י/הָ וְ/אֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣י/הָ שָׁכֵֽחָה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג
"העוזבת". והנה זאת האשה הזרה עוזבת מי שהוא אדוניה מנעוריה והוא השכל האנושי כי הוא הושם באדם למשול באלו הכחות העובדי' אותו ושוכחת ברית אלהיה כי אין לה חפץ בברית השם ית' להשיג החיי' הנצחיים כי שפלה במציאותה ובמדרגת' לעלות בזאת המעלה:
ביאור המילות
"העוזבת אלוף נעוריה". ר"ל מי שהוא אלוף נעוריה ואמר זה על צד המשל כאשה עם בעלה כי הוא רחוק שתעזוב האשה בעל נעוריה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אלוף נעוריה" - בעל נעוריה.
"ואת ברית" - כי גם הנשים נכנסו בברית ה', לקיים מצות ה' ולא תמעול מעל באישה.
מצודת ציון
"אלוף" - שר, כמו (תהלים נה): "אלופי ומיודעי", ור"ל: הבעל.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"העוזבת אלוף נעוריה", שהיא זונה תחת בעלה, ונגד נכריה אומר כי את "ברית אלהיה שכחה", לזנות אחרי הבעלים ולאחוז בדעות מינות:
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה — מגזרת "אל תבטחו באלוף" (מיכה ז ה), מעניין החברה, והוא רומז על בעלה. דבר אחר: מעניין "כאלוף ביהודה" (זכריה ט ז), כי הבעל אדון אשתו.
ואת ברית אלהיה שכחה – ללמדך שהשוכחת ברית בעלה, כאילו שוכחת ברית אלהיה. וכן מצינו בבעל השוכח את אשתו, הכתוב צווח ואומר (מלאכי ב יג): "מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: על מה? על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך". והנה הקדוש ברוך הוא משתף שמו ביניהם, איש ואשה: זכו – יה ביניהם, ואם לא זכו – אש אוכלתם. ושל אשה גדול משל איש, שאין הפסק אות במלת אות שלה. הוי ואת ברית אלהיה שכחה.
וטעם הפסוק: לא תחשוב שחלקת אמריה מרוב אהבתך, אלא חלקו מחמאות פיה וקרב לבה. תדע לך, שהרי עזבה אלוף נעוריה ושכחה ברית אלהיה, ואם תחת אישה תקח את זרים, כל שכן תחת הזרים תקח אחרים, על כן אל תבטח בה.
תרגום מצודות: - העוזבת אלוף נעוריה (בעל נעוריה), ואת ברית אלהיה שכחה - כי גם הנשים נכנסו בברית ה', לקיים מצות ה' ולא תמעול מעל באישהּ.
תרגום ויקיטקסט: -- האישה הזרה עוזבת את בעלה שהיה האלוף (האהוב הראשון שלה) בימי נעוריה, ומפתה גברים זרים לנאוף;
והאישה הנכריה שוכחת את הברית בינה לבין אלהיה, ומפתה אנשים מישראל לעזוב את עמם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ב יז.
דקויות
מי זה אלוף נעוריה?
אלוף הוא הנמצא במקום ראשון. אלוף נעוריה הוא האדם שהיה ה"אלוף" שלה כשהיתה נערה - האדם שאותו אהבה יותר מכל, ונישאה לו. אפילו אותו עוזבת האישה הזרה ברוב בוגדנותה.
מה זו ברית אלהיה?
אם הפסוק מדבר על אישה נכריה - בת לעם אחר, עם של עובדי אלילים, קשה להבין, מה הגנאי בכך שהיא "שכחה את ברית אלהיה"? ובאיזו ברית מדובר?
1. הברית שה' כרת עם כל בני נוח לאחר המבול, (בראשית ט ט): "וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם". לפי חז"ל, הברית הזאת כוללת גם את איסור ניאוף, אחד משבע מצוות בני-נוח. ואכן, גם עמים אחרים הכירו בחשיבותו של איסור ניאוף; ראו למשל את דבריו של יוסף לאשת פוטיפר המצרית, (בראשית לט ט): "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים?!". האישה העוזבת אלוף נעוריה עוברת על איסור זה, ואת ברית אלהיה - הברית שכרת ה' עם כל בני-נוח - היא שכחה.
2. הברית שה' כרת עם בני ישראל, הכוללת בפרט את מצוות הצניעות בין איש לאשה. לפי זה האישה היא בת ישראל, והפסוק "קוראה זרה ונכריה לפי שמעשיה זרים כנכריה ממש, שאינה שומרת כלל דת ישראל ויהודית אלא מתפרצת כנכריה" (רמ"ד ואלי).
3. הברית שה' כרת עם בני ישראל שישמרו את תורתו. לפי זה, האישה היא בת ישראל שעזבה את עם ישראל והצטרפה לעם של עובדי אלילים, והיא מנסה לפתות אנשים מעם ישראל לעשות כמותה.
הקבלות
1. הנישואין הם ברית אלהית בין האיש לאשה. כך גם ב(מלאכי ב יד): "וַאֲמַרְתֶּם 'עַל מָה?' עַל כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ". האישה הנואפת בוגדת בברית אלהית זו.
2. בימי שלמה, האישה הבוגדנית היתה בת עם זר. אולם בימי ירמיהו, האומה הישראלית עצמה הפכה להיות האישה הבוגדת העוזבת אלוף נעוריה, (ירמיהו ג ד): "הֲלוֹא מֵעַתָּה קראתי[קָרָאת] לִי אָבִי, אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה!"; האישה הנואפת אשר ברית אלהיה שכחה, (ירמיהו ב לב): "הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ? וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר", (ירמיהו ג כא): "קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הֶעֱוּוּ אֶת דַּרְכָּם שָׁכְחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם". מסתבר שתוכחתו של ירמיהו נסמכת על הפסוקים כאן.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ב יז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.