ביאור:משלי ב יח
משלי ב יח: "כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ,"
תרגום מצודות: - כי בית הזונה הוא מקום מדרון, לרדת בה אל המיתה; וההולכים אל ביתה הולכים המה אל מקום הרפאים, הם המתים שנרפו ונחלשו וכוחם תש.
ורוצה לומר: הבא אל ביתה יוכשל בה ויאבד נפשו.
תרגום ויקיטקסט: -- כי האשה הזרה שחה (מכופפת ומשפילה) אל המוות את ביתה, משפחתה וכל מי שמתקרב אליה; והאשה הנכריה משפילה אל רפאים (חלשים נרפים וחסרי שורשים) בכל מעגלותיה ודרכי התנהגותה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ב יח.
דקויות[עריכה]
שחה אל מוות ביתה[עריכה]
מה משמעות הפועל שחה ומי הנושא שלו?
1. שחה = "ענין כפיפה והשפלה" (מצודת ציון), כמו ב(ישעיהו ב ט): "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם", (ישעיהו ה טו): "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה", (תהלים קז לט): "וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן". מבחינה דקדוקית אפשר לפרש את המשפט בשתי דרכים דומות:
- הנושא הוא ביתה של האשה הזרה - המתכופף ויורד אל המוות (שחה - פועל עומד, לשון זכר);
- הנושא הוא האשה הזרה עצמה - המורידה את ביתה ואת כל מי שבא אל ביתה אל המוות (שחה - פועל יוצא, לשון נקבה).
2. שחה = כמו חשה, והנושא הוא האשה הזרה, המגיעה במהירות אל המוות - שהוא ביתה (דעת מקרא, וראו שם פירושים נוספים בהערת שוליים).
ואל רפאים מעגלותיה[עריכה]
רפאים הם מתים, או אנשים חלשים ונִרְפִּים; מעגל הוא אופן-התנהגות קבוע ומחזורי. האשה הנואפת מביאה את כל מי שהולך במעגלותיה, כל מי שנכנס לחוג החברתי שלה, לחולשה ורפיון עד מוות.
הקבלות[עריכה]
רפאים הם מתים, או אנשים חלשים ונִרְפִּים. בספר משלי הם נזכרים בשלושה פסוקים. (משלי ב יח): "כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ"*, (משלי ט יח): "וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ"*, (משלי כא טז): "אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ"*.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/02-18