קטגוריה:ויקרא ד יג

<< | ספר ויקרא • פרק ד' • פסוק י"ג | >>

ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו.

וְאִם כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכׇּל מִצְוֺת יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ.

המהדורה המוטעמת:

וְאִ֨ם כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂ֠וּ אַחַ֨ת מִכׇּל־מִצְוֺ֧ת יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאִ֨ם וְ - ו' החיבור
אִ֨ם - ו' החיבור

צורת יסוד: c/518 a
מורפ': HC/C כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־עֲדַ֤ת עֲדַ֤ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5712
מורפ': HNcfsc יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׂרָאֵל֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp יִשְׁגּ֔וּ יִשְׁגּ֔וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 7686
מורפ': HVqi3mp וְנֶעְלַ֣ם וְ - ו' החיבור
נֶעְלַ֣ם - פועל, נפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5956
מורפ': HC/VNq3ms דָּבָ֔ר דָּבָ֔ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmsa מֵעֵינֵ֖י מֵ - מילת יחס
עֵינֵ֖י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך

צורת יסוד: m/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc הַקָּהָ֑ל הַ - מילית, ה' הידיעה
קָּהָ֑ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/6951
מורפ': HTd/Ncmsa וְ֠עָשׂוּ וְ֠ - ו' החיבור
עָשׂוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqq3cp אַחַ֨ת אַחַ֨ת - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 259
מורפ': HAcfsa מִכָּל מִ - מילת יחס
כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: m/3605
מורפ': HR/Ncmsc־מִצְוֺ֧ת מִצְוֺ֧ת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 4687
מורפ': HNcfpc יְהוָ֛ה יְהוָ֛ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לֹא לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תֵעָשֶׂ֖ינָה תֵעָשֶׂ֖ינָה - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, רבים

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVNi3fp וְאָשֵֽׁמוּ וְ - ו' החיבור
אָשֵֽׁמוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/816
מורפ': HC/Vqq3cp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וְאִ֨ם קדמא (משרת, דרגא 5) כָּל־עֲדַ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יִשְׁגּ֔וּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְנֶעְלַ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) דָּבָ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מֵעֵינֵ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

הַקָּהָ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְ֠עָשׂוּ תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

אַחַ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) מִכָּל־מִצְוֺ֧ת דרגא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה טפחא (מלך, דרגא 2)

וְאָשֵֽׁמוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בית דין הגדול שהוא נציג כל העדה יִשְׁגּוּ יתירו בשוגג דבר שאיסורו כרת וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֺת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְאָשֵׁמוּ החטא מוטל על בית הדין ועל הקהל.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל יִשְׁתְּלוֹן וִיהֵי מְכוּסַּא פִּתְגָמָא מֵעֵינֵי קְהָלָא וְיַעְבְּדוּן חַד מִכָּל פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וִיחוּבוּן׃
ירושלמי (יונתן):	וְאִין כָּל כְּנִישְׁתָּא דְיִשְרָאֵל יִשְׁתְּלוּן וְיִתְכַּסֵי פִּתְגַם מִן מֵחְמֵי קְהָלָא וְיַעֲבְדוּן בְּשָׁלוּ מִן חַד מִן כָּל פִּקוּדַיָא דַיְיָ דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְיִתְחַיְיבוּן:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרשה ד (עריכה)

[א] "..ואם.."-- הרי זה מוסיף על ענין הראשון; שתמצא אומר פר משיח ופר עדה עומדין-- פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו.

[ב] "עֲדַת יִשְׂרָאֵל" - יכול בעדה (ס"א בכל עדה וס"א בכל העדה) הכתוב מדבר? תלמוד לומר כאן 'עדה' ולהלן נאמר (במדבר לה, כד) 'עדה'. מה 'עדה' אמורה להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין. או מה 'עדה' אמורה להלן בכהן גדול אף כאן בכהן גדול! תלמוד לומר "עדת ישראל"-- העדה המיוחדת שבישראל; ואיזו? זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית.

[ג] היה אחד מהם גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראה לו בנים --יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר כאן 'עדה' ולהלן נאמר 'עדה'. מה 'עדה' אמורה להלן-- כולם ראוים להוריה, אף 'עדה' אמורה כאן-- עד שיהיו כולם ראוים להוריה.

[ד] לא היה מופלא של בית דין שם, או אמר אחד מהם "איני יודע", או שאמר להם "טועים אתם!" --יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ"-- עד שיורו כולם.

[ה] "יִשְׁגּוּ"-- יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה? תלמוד לומר "יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר"-- הא אינם חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה.

[ו] מתוך שיצאת עכו"ם לידון בעצמה, יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה שלה? תלמוד לומר כאן "מעיני" ולהלן (במדבר טו, כד) נאמר "מעיני". מה "מעיני" האמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין; ומה "מעיני" האמור להלן^[1]-- העלם דבר עם שגגת המעשה, אף "מעיני" האמור כאן-- העלם דבר עם שגגת המעשה.

[ז] "וְנֶעְלַם דָּבָר"-- לא שתתעלם (ס"א שתעלם, וכן בהמשך) מצוה כולה.

כיצד? אמרו "אין נדה בתורה"; "אין שבת בתורה"; "אין עכו"ם בתורה" --יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "ונעלם דבר"-- לא שתתעלם מצוה כולה.
[ח] אבל אמרו "יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום - פטור"; "יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים - פטור"; "יש עכו"ם בתורה אבל המשתחוה - פטור" --יכול יהיו פטורים? תלמוד לומר "ונעלם דבר"-- לא כל הגוף.

[ט] מתוך שיצאה עכו"ם לידון בעצמה, יכול יהיו חייבים על העלם מצוה כולה? תלמוד לומר כאן "מעיני" ונאמר להלן (במדבר טו, כד) "מעיני". מה "מעיני" אמור כאן-- פרט לכל הגוף, אף "מעיני" האמור להלן-- פרט לכל הגוף.

[י] הורו בית דין ועשו - יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "הקהל..ועשו"-- ההוראה תלויה בבית דין והמעשה תלוי בקהל.

[יא] "מִצְו‍ֹת יהו"ה"-- ולא מצות המלך, ולא מצות בית דין.

"מִצְו‍ֹת" האמורות במשיח (ויקרא ד, ב) הן "מִצְו‍ֹת" האמורות כאן (ויקרא ד, יג).

"מִכָּל מִצְו‍ֹת יהו"ה"-- לא כל מצות ה'; פרט לשמיעת הקול ולביטוי שפתים ולטומאת מקדש וקדשיו.

"וְאָשֵׁמוּ"^[2]-- כשם שנפרעים מן היחיד כן נפרעין מן הצבור.

↑ הכוונה לפרשתנו כאן (ויקרא ד, יג). עיין במפרשים שכִיווּן הלימוד התהפך ועכשיו לומדים עכו"ם מהעלם דבר של צבור, על אף הלשון של "להלן...כאן" - ויקיעורך
↑ בספרים אחרים נמצא פתיח יותר ארוכה "אשר לא תעשינה ואשמו" - ויקיעורך

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"עדת ישראל" - (שם) אלו סנהדרין

"ונעלם דבר" - טעו להורות באחת מכל כריתות שבתורה שהוא מותר

"הקהל ועשו" - (ת"כ) שעשו צבור על פיהם

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יד] עדת ישראל אלו סנהדרין. בתורת כהנים מפיק ליה בהיקישא, כתיב הכא "ואם כל עדת", וכתיב התם (במדבר ל"ה, כ"ד) "ושפטו העדה", מה התם בבית דין מיירי, אף כאן בבית דין מיירי. ואם תאמר, מנא לן סנהדרין, אמרו שם מדכתיב "עדת ישראל", המיוחדין שבישראל, והם הבית דין הגדול דוקא:

[טו] טעו להורות וכו'. כמו שכתב רש"י בפסוק (ב) "נפש כי תחטא בשגגה", שאינו חייב אלא בדבר שיש בזדונו כרת ושגגתו חטאת:

[טז] שעשו הציבור על פיהם. פירוש, אין בית דין מביא פר העלם דבר אלא אם כן עשו הציבור על פיהם, אבל אם עשו הסנהדרין בעצמם, ולא הציבור, הם כמו שאר יחידים, וכבשה או שעירה מייתי (פסוקים כז-לה), דכתיב "הקהל ועשו", שאינם חייבים אלא במעשה הקהל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

עֲדַת יִשְֹרָאֵל – אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין (שם פרשתא ד,ב).
וְנֶעְלַם דָּבָר – טָעוּ לְהוֹרוֹת בְּאַחַת מִכָּל כָּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר (הוריות ח' ע"א).
הַקָּהָל וְעָשֹוּ – שֶׁעָשֹוּ צִבּוּר עַל פִּיהֶם (ספרא שם,י; הוריות ג' ע"א).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ואם כל עדת ישראל ישגו. אלו סנהדרין כי אי אפשר שכל ישראל יסכימו בחטא, ועל כן אמר מעיני העדה, כי הסנהדרין והנביאים והחכמים הם עיני העדה, וכענין שכתוב (ישעיה כט) ויעצם את עיניכם את הנביאים, באר כי עיניהם הם הנביאים.
וכן דרשו רז"ל ואם כל עדת ישראל יכול בכל העדה הכתוב מדבר ת"ל עדה, ולהלן הוא אומר (במדבר לה) ושפטו העדה, מה להלן ב"ד אף כאן ב"ד, אי מה להלן עדה האמורה בעשרים ושלשה אף כאן בעשרים שלשה, ת"ל כל עדת ישראל, עדה המיוחדת לכל ישראל, ואי זו זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל" שעם היותם עיני הקהל, הראוים לראות כעד אחרים, לא היטיבו לראות לעצמם, וגם כן עליהם אמר:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ואם כל עדת וגו'. בתורת כהנים דרשו עדת זו סנהדרין, נאמר כאן עדה ונאמר להלן וכו', ישראל דרשו המיוחדת שבישראל, שהיא של ע"א, ישגו יכול יהיו המיוחדים חייבים על ואמרו עוד הורו בית דין ועשו יכול יהיו חייבין תלמוד לומר הקהל ועשו, ההוראה בבית דין והמעשה בקהל ע"כ. ובדרך רמז ירצה שאם ישגו העדה ויטעו מדרך הישר, גם סנהדרי ישראל תורתם תהיה נעלמת מהם, לצד שלא השגיחו על עדת ה' ליישר המעקשים, כי החטא יולד חטא אחר, וצא ולמד (כתובות דף ס:) מהוראת אביי בלא נטילת רשות מרבו ששגג באותה הוראה והרגיש כי דין גרמה, וכדאיתא בסנהדרין (דף ה:):

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ישגו. שני' במסו' ואם כל עדת ישראל ישגו. ישגו צאני ביחזקאל על רועי ישראל המתעים את הצאן הכא נמי מיירי בצבור ששגגו ע"פ ב"ד שטעו בהוראה:

מעיני. ד' ונעלם דבר מעיני הקהל. ואידך בההיא עניינא אם מעיני העדה. ונעלם מעיני אישה. ונעלמ' מעיני כל חי איירי בתורה דכתיב לעיל מיניה והחכמה מאין תמצא ה"נ נעלמה החכמה מעיני הבית דין שטעו בהוראה ונעלם מעיני אישה זהו שאמרו אפי' שמע מעוף הפורח שנטמאה שוב אין המים בודקין אותה זה הוא ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים שאפי' שמע מעוף השמים והעלים עצמו כאלו לא ידע שוב אין המים בודקין אותה: