מ"ג שמות יב כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכׇל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל סָבֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן אִתְנְגִידוּ וְסַבוּ לְכוֹן מִן בְּנֵי עָנָא לְזַרְעֲיָתְכוֹן וְכוּסוּ פִסְחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא משֶׁה לְכָל סָבֵי יִשְרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן נְגוּדוּ יְדֵיכוֹן מִטַּעֲוַות מִצְרָאֵי וּסְבוּ לְכוֹן מִן בְּנֵי עָנָא לְיִיחוּסֵיכוֹן וְכוּסוּ אִימַר פִּסְחָא: |
רש"י
"וקחו" - מי שאין לו יקח מן השוק
"למשפחתיכם" - שה לבית אבות
[מט] למשפחותיכם שה לבית אבות. פירוש שאין פירוש "למשפחותיכם" שיקחו כל המשפחות ביחד כמשמעות הכתוב, דהא "שה לבית" (פסוק ג) אמרה תורה, אלא 'שה לבית אבות', דהיינו שה לכל משפחה ומשפחה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּקְחוּ – מִי שֶׁאֵין לוֹ יִקַּח מִן הַשּׁוּק (שם).
לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם – "שֶׂה לְבֵית אָבוֹת" (שמות יב,ג).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
ויאמר אליהם הדבר יצא מפי משה לישראל, דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר, הדבר מפי משה לאמר לזקנים והזקנים לכל ישראל. נם לו ר' יאשיה (אחד זה ואחד זה) מה נשתנה הדבר הזה מכל הדברות שבתורה, שכולן היו מפי משה לאמר לישראל, אף כאן הדבר מפי משה לאמר לכל ישראל. ומה תלמוד לומר (ויאמר וגו' ) ויאמר אליהם [וגו'] -אלא שמשה חלק כבוד לזקנים. וכן הקב"ה אמר למשה, משה חלוק כבוד לזקנים שנאמר לך ואספת את זקני ישראל וגו' (שמות ג), וכתיב וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני [בני] ישראל.
עד. משכו וקחו לכם . משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו. ר' יוסי הגלילי אומר, משכו מעבודה זרה והדבקו במצוה. רבי ישמעאל אומר, בא הכתוב ללמד (על כל העולין) למנין על הפסח (ומושכין) [שמושכין] את ידיהם ממנו עד שישחט, ובלבד (שיניח) את הפסח (כל) [כמות] שהוא. ר' יצחק אומר, בא (הפסח) [הכתוב] ללמדד על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה.
ושחטו את הפסח מצוה שישחטנו לשמו, אבל שחטו שלא לשמו עבר על מצוה. שומע אני יוכשר- תלמוד לומר (משכו וקחו לכם) שנה עליו הכתוב לפסול. מכאן אמרו [רפ"א דזבחים וידים פ"ד מ"ב עיי"ש] כל הזבחים שלא נזבחו לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת.
מלבי"ם - התורה והמצוה
עג. ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם . משמע שצווי וה משכו וקחו לכם צאן אמר להזקנים שהם יאמרוהו לישראל. וכמו שאמר דברו אל כל עדת ישראל בעשור לחדש ויקחו איש שה לבית אבות .
ומבואר אצלי שכל מקום שאמר עדת ישראל הם הסנהדרין. הרי היה הצווי שיאמר להזקנים והם יאמרו לישראל וזה דעת ר' יונתן. אולם ר' יאשיה לשיטתיה דאמר למעלה ( בא יא) מנין ואין מעברין את השנה אלא בבית דין הגדול, שנאמר ראשון הוא לכם דברו אל כל עדת ישראל. מפרש שמה שנאמר שידבר אל עדת ישראל, שהם הזקנים בית דין הגדול הוא מצות עבור שנה לבד, ועל זה לבד קרא לזקני ישראל.
אבל מה שאמר ויאמר אליכם משכו וקחו לכם צאן, זה אמר משה לכל ישראל כמו שנהג בכל מצות התורה ויחד דבורו אל הוקנים מפני כבודם וכל ישראל שמעו. ואזלי עוד לשיטתם ביומא (דף ג) דר' יאשיה סבירא ליה דכל מקום שאמר קח לך הוא משלך והוא הדין קחו לכם משלכם. ואי אפשר לומר שאמר להזקנים משכו וקחו לכם צאן, ויקחו משלהם. ועל כורחך שאמר זה לכל ישראל. ור' יונתן לשיטתו דקח לך משל צבור והוא הדין קחו לכם, ושפיר אמר להזקנים קחו לכם משל צבור.
עד. משכו וקחו לכם . בודאי אמר להם כל מה שנצטוה בפרשה הראשונה, שיקחו שה לבית אבות וזה רמז במה שכתוב למשפחותיכם, ושיוכל להמנות עליו ולמשוך ידיהם ממנו עד שישחט כמו שאמר ר' ישמעאל למעלה ( בא כג). ולר' ישמעאל רמז זה במלת משכו שהיא מיותר. וכן בודאי באר להם שתהיה הלקיחה בעשור לחדש ויתר הדברים ואין צריך לחזור כל זה עתה, רק מה שהוסיף להם דברים שקבל בעל פה, במה שאמר משכו וקחו, שהוא לדעת ר' יצחק שמה שאמרו משכו הוא שמי שאין לו, צריך לקנות הצאן במשיכה.
והוא כדעת חכמים בקדושין (דף כה ע"ב), דבהמה דקה נקנית במשיכה. וכן פירש רש"י ז"ל משכו מי שאין לו, וקחו מי שיש לו.
ומאן דאמר במכילתא משכו מי שיש לו, וקחו מי שיש, סבירא ליה כר' מאיר בקדושין (שם) דבהמה דקה נקנית בהגבהה, ועל זה אמר וקחו- מי שאין לו שיקח ויגבהנו, ומי שיש לו ימשך ליחדו למצוה. ור' יוסי הגלילי מפרש ע"ד הרמב"ם שימשכו ידיהם מעבודה זרה., כי עיקר טעם הפסח היה לבטל עבודה זרה שלהם, שהיו עובדים למזל טלה. והוסיף ושחטו הפסח ולא אמר ושחטו איתם, ללמד שישחט לשם פסח ואם שחט שלא לשמה פסול כמו שלמד בזבחים (דף ז) בכמה למודים.