רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(ב) מִכֹּל מִצְוֹת ה' – פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרא ויקרא, דיבורא דחובה, פרשתא א,ז; יבמות ט' ע"א; כריתות כ"ב ע"א): אֵין חַטָּאת בָּאָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ לָאו וְכָרֵת, (וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת).
מֵאַחַת מֵהֵנָּה – מִמִּקְצָת אַחַת מֵהֶן, כְּגוֹן הַכּוֹתֵב בְּשַׁבָּת 'שֵׁם' מִ'שִּׁמְעוֹן', 'נֹחַ' מִ'נָּחוֹר', 'דָּן' מִ'דָּנִיֵּאל' (ספרא שם, פרק א,ד; שבת קג ע"א).

(ג) אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם – מִדְרָשׁוֹ: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶֹה (ספרא שם, פרק ב,א), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: לְאַשְׁמַת הָעָם – "וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשֹוּ" (להלן פסוק יג). וּפְשׁוּטוֹ לְפִי אַגָּדָה, כְּשֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל חוֹטֵא –אַשְׁמַת הָעָם הוּא זֶה, שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, וְנַעֲשָׂה מְקֻלְקָל (ויק"ר ה,ו).
פַּר – יָכוֹל זָקֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּן. אִי בֶּן, יָכוֹל קָטָן? תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר. הָא כֵּיצַד? זֶה פַּר בֶּן שָׁלֹשׁ (ספרא שם, פרק ג,א).

(ה) אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – לַמִּשְׁכָּן; וּבְבֵית עוֹלָמִים, לַהֵיכָל.

(ו) אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ – כְּנֶגֶד מְקוֹם קְדֻשָּׁתָהּ, מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּין הַבַּדִּים (ספרא חובה, פרשתא ג,י). וְלֹא הָיוּ נוֹגְעִים דָּמִים בַּפָּרֹכֶת; וְאִם נָגְעוּ, נָגְעוּ (יומא נ"ז ע"א).

(ז) וְאֵת כָּל דַּם – שְׁיָרֵי הַדָּם (זבחים כ"ה ע"א).

(ח) וְאֶת כָּל חֵלֶב פַּר – 'חֶלְבּוֹ' הָיָה לוֹ לוֹמַר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר? לְרַבּוֹת פַּר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, לִכְלָיוֹת, וְלַחֲלָבִים, וּלְיוֹתֶרֶת (ספרא שם פרק ד,א).
הַחַטָּאת – לְהָבִיא שְֹעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִכְלָיוֹת וְלַחֲלָבִים וּלְיוֹתֶרֶת (שם).
יָרִים מִמֶּנּוּ – מִן הַמְחֻבָּר (שם), שֶׁלֹא יְנַתְּחֶנּוּ קֹדֶם הֲסָרַת חֶלְבּוֹ.

(י) כַּאֲשֶׁר יוּרָם – כְּאוֹתָן אֵמוּרִין הַמְפֹרָשִׁין בְּשׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים. וְכִי מַה פֵּרַשׁ בְּזֶבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן? אֶלָּא לְהַקִּישׁוֹ לִשְׁלָמִים: מַה שְּׁלָמִים לִשְׁמָן, אַף זֶה לִשְׁמוֹ; וּמַה שְּׁלָמִים – שָׁלוֹם לָעוֹלָם, אַף זֶה שָׁלוֹם לָעוֹלָם (שם,ב). וּבִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים מַצְרִיכוֹ, לִלְמֹד הֵימֶנּוּ שֶׁאֵין לְמֵדִין לָמֵד מִן הַלָּמֵד בְּקָדָשִׁים, בְּפֶרֶק 'אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן' (זבחים מ"ט ע"ב).
עַל הַכָּבֵד, עַל הַכְּלָיוֹת, עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו – כֻּלָּן לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת הֵן, כְּמוֹ 'מִלְּבַד'.

(יב) אֶל מָקוֹם טָהוֹר – לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִחוּץ לָעִיר מָקוֹם מוּכָן לְטֻמְאָה, לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים מְנֻגָּעוֹת (סנהדרין ע"א ע"א) וּלְבֵית הַקְּבָרוֹת, הֻצְרַךְ לוֹמַר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה זֶה, שֶׁהוּא חוּץ לָעִיר, שֶׁיְּהֵא הַמָּקוֹם טָהוֹר.
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת (ספרא פרק ה,ג), וּבְבֵית עוֹלָמִים – חוּץ לָעִיר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף ס"ח ע"א) וּבְסַנְהֶדְרִין (דף מ"ב ע"ב).
אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן – מָקוֹם שֶׁשּׁוֹפְכִין בּוֹ הַדֶּשֶׁן הַמְּסֻלָּק מִן הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (ויקרא ו,ד; ספרא שם, ה).
עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין שָׁם דֶּשֶׁן (פסחים ע"ה ע"ב).

(יג) עֲדַת יִשְֹרָאֵל – אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין (שם פרשתא ד,ב).
וְנֶעְלַם דָּבָר – טָעוּ לְהוֹרוֹת בְּאַחַת מִכָּל כָּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר (הוריות ח' ע"א).
הַקָּהָל וְעָשֹוּ – שֶׁעָשֹוּ צִבּוּר עַל פִּיהֶם (ספרא שם,י; הוריות ג' ע"א).

(יז) אֶת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת – וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר: "אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ" (לעיל פסוק ו)? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה, אִם מִעוּטָהּ סָרְחוּ – פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְאִם כֻּלָּם סָרְחוּ – אֵין פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּמֶת (זבחים מ"א ע"ב). אַף כָּאן, כְּשֶׁחָטָא כֹּהֵן מָשִׁיחַ – עֲדַיִן [שֵׁם] קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם עַל הַמִּקְדָּשׁ; מִשֶּׁחָטְאוּ כֻּלָּם, חַס וְשָׁלוֹם נִסְתַּלְּקָה הַקְּדֻשָּׁה.

(יח) יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – זֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח (ספרא שם, פרשתא ג,יג; זבחים נ"א ע"א).

(יט) וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים – אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת, לְמֵדִין הֵם מִ"וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹמֵר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ בּוֹ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ, וּמִעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִבָּתוֹ (זבחים מ"א ע"ב)

(כ) וְעָשָׂה – לְפָר זֶה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, לְהָבִיא יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם (לעיל פסוק ט), מַה שֶּׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן (זבחים מ"א ע"א). וְלִכְפֹּל בְּמִצְוַת הָעֲבוֹדוֹת, לְלַמֵּד שֶׁאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל הַמַּתָּנוֹת פָּסוּל (ספרא חובה, פרק ו,ה; זבחים ל"ט ע"א); לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּנִּתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן מַתָּנָה אַחַת – כִּפֵּר, הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן שֶׁמַּתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת.

(כב) אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא – לְשׁוֹן 'אַשְׁרֵי': אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּתְחָרֵט עַל זְדוֹנוֹתָיו (ספרא שם, פרשתא ה,א; הוריות י' ע"ב).

(כג) אוֹ הוֹדַע – כְּמוֹ "אִם הוֹדַע (הַדָּבָר)". הַרְבֵּה 'אוֹ' יֵשׁ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין בִּלְשׁוֹן 'אִם' וְ'אִם' בִּמְקוֹם 'אוֹ'; וְכֵן: "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" (שמות כא,לו).
הוֹדַע אֵלָיו – כְּשֶׁחָטָא הָיָה סָבוּר שֶׁהוּא הֶתֵּר, וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹדַע לוֹ שֶׁאִסּוּר הָיָה.

(כד) בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה – בַּצָּפוֹן, שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בָּעוֹלָה (ויקרא א,יא; ספרא שם, פרשתא ו,י).
חַטָּאת הוּא – לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹא לִשְׁמוֹ פָּסוּל (ספרא שם, פרק ח,ו; זבחים י' ע"ב).

(כה) וְאֶת דָּמוֹ – שְׁיָרֵי הַדָּם.

(כו) כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים – כְּאוֹתָן אֵימוּרִין הַמְפֹרָשִׁים בְּעֵז הָאָמוּר אֵצֶל שְׁלָמִים (ויקרא ג,יד-טו; ספרא שם, פרק ט,ד).

(לא) כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים – כְּאֵמוּרֵי עֵז הָאֲמוּרִים בִּשְׁלָמִים (לעיל שם; ספרא שם, פרק י,ז).

(לג) וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת – שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ לְשֵׁם חַטָּאת (זבחים ז' ע"ב).

(לה) כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב – שֶׁנִּתְרַבּוּ אֵמוּרָיו בָּאַלְיָה; אַף חַטָּאת, כְּשֶׁהִיא בָּאָה כִּשְׂבָּה – טְעוּנָה אַלְיָה עִם הָאֵמוּרִין (ספרא שם, פרק יא,ד).
עַל אִשֵּׁי ה' – עַל מְדוּרוֹת הָאֵשׁ הָעֲשֹוּיוֹת לַשֵּׁם, פואיילי"ש [foeiles = מוקדי אש] בְּלַעַז.

הערות[עריכה]