קטגוריה:ויקרא ד ח
ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב.
וְאֶת כׇּל חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת יָרִים מִמֶּנּוּ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל הַקֶּרֶב וְאֵת כׇּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב.
וְאֶת־כׇּל־חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃
וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־חֵ֛לֶב חֵ֛לֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2459
מורפ': HNcmsc פַּ֥ר פַּ֥ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6499
מורפ': HNcmsc הַֽחַטָּ֖את הַֽ - מילית, ה' הידיעה
חַטָּ֖את - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2403 b
מורפ': HTd/Ncfsa יָרִ֣ים יָרִ֣ים - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7311 a
מורפ': HVhi3ms מִמֶּ֑נּוּ מִמֶּ֑ - מילת יחס
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp1cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַחֵ֨לֶב֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
חֵ֨לֶב֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2459
מורפ': HTd/Ncmsa הַֽמְכַסֶּ֣ה הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מְכַסֶּ֣ה - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3680
מורפ': HTd/Vprmsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הַקֶּ֔רֶב הַ - מילית, ה' הידיעה
קֶּ֔רֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7130
מורפ': HTd/Ncmsa וְאֵת֙ וְ - ו' החיבור
אֵת֙ - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַחֵ֔לֶב הַ - מילית, ה' הידיעה
חֵ֔לֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2459
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֖ר אֲשֶׁ֖ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הַקֶּֽרֶב הַ - מילית, ה' הידיעה
קֶּֽרֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7130
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאֶת־כָּל־חֵ֛לֶב תביר (משנה, דרגא 3)
פַּ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הַֽחַטָּ֖את טפחא (מלך, דרגא 2)
יָרִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) מִמֶּ֑נּוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֶת־הַחֵ֨לֶב֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַֽמְכַסֶּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) עַל־הַקֶּ֔רֶב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֵת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כָּל־הַחֵ֔לֶב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
עַל־הַקֶּֽרֶב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאֶת כָּל חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת יָרִים יפריש מִמֶּנּוּ, אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת כָּל תְּרַב תּוֹרָא דְּחַטָּתָא יַפְרֵישׁ מִנֵּיהּ יָת תַּרְבָּא דְּחָפֵי עַל גַּוָּא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת כָּל תְּרֵיב תּוֹרָא דְחַטָאתָא יַפְרֵישׁ מִנֵיהּ יַת פְּרִיסוּתָא דְתַרְבָּא דְחָפֵי יַת כְּרֵיסָא וְיַת כָּל תַּרְבָּא דְעַל כְּרֵיסָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "ואת כל חלב פר.."-- לרבות חלב פר יום הכפורים לשתי כליות וליותרת הכבד.
"החטאת"-- לרבות שעירי עכו"ם לכל האמור בענין.
"ירים ממנו"-- מן המחובר.רש"י
"החטאת" - להביא שעירי ע"א לכליות ולחלבים ויותרת
"ירים ממנו" - מן המחובר שלא ינתחנו קודם הסרת חלבו (ת"כ)
[ז] לכליות ולחלבים וליותרת. פירוש, כמו שיש לפר יום הכפורים חלבים (להלן טז, כה), הכי נמי יש לו כליות ויותרת, דחלבים בהדיא כתיב גבי פר יום הכפורים (שם), אלא רוצה לומר לכל אימורים ריבה רחמנא, כמו שיש לפר יום הכפורים חלבים. ונקט לה בהאי לישנא, מפני דקרא (פסוקנו) דכתיב גבי החטאת - בחלב משתעי, דכתיב "ואת חלב פר החטאת", אם כן לא נוכל לומר דקרא אתא ליותרת ולכליות, ועל כרחך פירוש הכתוב דכל אשר הוא חטאת, דהיינו פר יום הכפורים, יש לו חלב ושאר דברים האמורים בענין, דהיינו יותרת ושתי הכליות (פסוק ט). אבל לקמן גבי פר העלם דבר (פסוק כ) פירש (רש"י) להביא יותרת ושתי הכליות, ולא פירש שם חלבים, דכיון דקרא (פסוק כ) איירי בפר העלם דבר, וכתב אצלו בפירוש חלבים (פסוק יט), על כרחך מה שכתב (כאשר יורם) ["ועשה לפר כאשר יעשה לפר החטאת"] קאי על יותרת ושתי הכליות שלא נכתב שם, ולא דמיא לפר יום הכפורים, דאין הכתוב (כאן) מדבר בו, ומרבה הכל - אף חלבים, כדלעיל:
[ח] מן המחובר. והקשה הרא"ם דלמה לי קרא, תיפוק ליה שאסור לחתוך הפר קודם ההוצאה, שהרי צריך להוציאו שלם, כדאמרינן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ.) "ואת עור הפר ואת כל פרשו [והוציא]" (ר' פסוקים יא, יב) מלמד שמוציאו שלם, ופירש רש"י (זבחים דף נ.) דאי במנותח היאך יכול להוציאו בפעם אחד, ותירץ הרא"ם דקרא (כאן) אתא על שלמים, דכתיב (פסוק י) "כאשר יורם משור זבח השלמים", וגמרינן שלמים גם כן מיניה, שלא ינתח קודם הסרת אימורים. ולי נראה, דלא אמרינן בפרק איזהו מקומן 'מלמד שמוציא אותו שלם' שאסור לנתחו, רק כך פירושו, שלא ינתחו קודם הוצאה מפני צורך השריפה, שהוא צריך לנתח אותו לשריפה, וקאמר שמוציא אותו שלם ולא ינתח אותו עד שהוא מבחוץ ובא לשרפו, אבל אם הוא מחתך אותו לצרכו אינו אסור, ולפיכך צריך קרא דירים חלבו מן המחובר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַחַטָּאת – לְהָבִיא שְֹעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִכְלָיוֹת וְלַחֲלָבִים וּלְיוֹתֶרֶת (שם).
יָרִים מִמֶּנּוּ – מִן הַמְחֻבָּר (שם), שֶׁלֹא יְנַתְּחֶנּוּ קֹדֶם הֲסָרַת חֶלְבּוֹ.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ד ח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.