רש"י על ויקרא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ויקרא · ד · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מכל מצות ה'" - פי' רבותינו אין חטאת באה אלא על דבר שזדונו לאו וכרת ושגגתו חטאת (כריתות כג)

"מאחת מהנה" - ממקצת אחת מהן כגון הכותב בשבת שם משמעון נח מנחור דן מדנייאל

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם" - (ת"כ) מדרשו אינו חייב אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה כמו שנאמר לאשמת העם ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו ופשוטו לפי אגדה כשהכהן הגדול חוטא אשמת העם הוא זה שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם ונעשה מקולקל (ת"כ) יכול זקן ת"ל בן אי בן יכול קטן ת"ל פר הא כיצד זה פר בן ג'

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל אהל מועד" - למשכן ובבית עולמים להיכל

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את פני פרכת הקדש" - (שם) כנגד מקום קדושתה מכוון כנגד בין הבדים ולא היו נוגעים דמים בפרוכת ואם נגעו נגעו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת כל דם" - שירי הדם (זבחים כה)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת כל חלב פר" - חלבו היל"ל מה ת"ל פר לרבות פר של יוה"כ לכליות ולחלבים ויותרת

"החטאת" - להביא שעירי ע"א לכליות ולחלבים ויותרת

"ירים ממנו" - מן המחובר שלא ינתחנו קודם הסרת חלבו (ת"כ)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר יורם" - מאותן אימורין המפורשין בשור זבח השלמים וכי מה פי' בזבח השלמים שלא פי' כאן אלא להקישו לשלמים (זבחים ג) מה שלמים לשמן אף זה לשמו ומה שלמים שלום לעולם אף זה שלום לעולם ובשחיטת קדשים מצריכו ללמוד הימנו שאין למדין למד מן הלמד בקדשים בפרק איזהו מקומן

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על ראשו ועל כרעיו" - כמו על הכבד על הכליות כולן לשון תוספת הן כמו מלבד

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל מקום טהור" - לפי שיש מחוץ לעיר מקום מוכן לטומאה להשליך אבנים מנוגעות ולבית הקברות הוצרך לומר מחוץ למחנה זה שהוא חוץ לעיר שיהא המקום טהור

"מחוץ למחנה" - חוץ לשלש מחנות ובבית עולמים חוץ לעיר כמו שפירשוהו רבותינו במס' יומא ובסנהדרין

"אל שפך הדשן" - מקום ששופכין בו הדשן המסולק מן המזבח כמ"ש (לקמן ו) והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה

"על שפך הדשן ישרף" - (ת"כ) שאין ת"ל אלא ללמד שאפילו אין שם דשן

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עדת ישראל" - (שם) אלו סנהדרין

"ונעלם דבר" - טעו להורות באחת מכל כריתות שבתורה שהוא מותר

"הקהל ועשו" - (ת"כ) שעשו צבור על פיהם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את פני הפרכת" - ולמעלה הוא אומר את פני פרוכת הקדש (זבחים מא) משל למלך שסרכה עליו מדינה אם מיעוטה סרחו פמליא שלו מתקיימת ואם כולם סרחו אין פמליא שלו מתקיימת אף כאן כשחטא כהן משיח עדיין שם קדושת המקום על המקדש משחטאו כולם ח"ו נסתלקה הקדושה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד" - (ת"כ שם פר"ה) זה יסוד מערבי שהוא כנגד הפתח

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת כל חלבו ירים" - ואע"פ שלא פירש כאן יותרת ושתי כליות למדין הם מועשה לפר כאשר עשה וגו' ומפני מה לא נתפרשו בו תנא דבי ר' ישמעאל משל למלך שזעם על אוהבו ומיעט בסרחונו מפני חיבתו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשה לפר" - זה כאשר עשה לפר החטאת כמו שמפורש בפר כהן משיח להביא יותרת ושתי כליות שפירש שם מה שלא פירש כאן ולכפול במצות העבודות ללמד שאם חסר אחת מכל המתנות פסול לפי שמצינו בניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כפר הוצרך לומר כאן שמתנה אחת מהן מעכבת

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר נשיא יחטא" - (ת"כ הוריות פר"ג) לשון אשרי אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו ק"ו שמתחרט על זדונותיו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"או הודע" - כמו אם הודע הדבר הרבה או יש שמשמשין בלשון אם ואם במקום או וכן (שמות כא) או נודע כי שור נגח הוא

"הודע אליו" - כשחטא היה סבור שהוא היתר ולאחר מכאן נודע לו שאיסור היה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במקום אשר ישחט את העולה" - (זבחים מט) בצפון שהוא מפורש בעולה

"חטאת הוא" - (שם טו) לשמו כשר שלא לשמו פסול

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת דמו" - שירי הדם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כחלב זבח השלמים" - כאותן אימורין המפורשים בעז האמור אצל שלמים

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים" - כאימורי עז האמורים בשלמים

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושחט אותה לחטאת" - שתהא שחיטתה לשם חטאת

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר יוסר חלב הכשב" - שנתרבו אימורין ואליה אף חטאת כשהיא באה כבשה טעונה אליה עם האימורין

"על אשי ה'" - על מדורות האש העשויות לשם פואייל"ש בלע"ז