ויקרא רבה ה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · ה · ו · >>

הוסף ביאור

ו.    [ עריכה ]

דבר אחר, אם הכהן המשיח יחטא, הכהן משיח מכפר וצריך כפרה. תני רבי חיא הואיל ומשיח מכפר וצבור מתכפר, מוטב שיקדים מכפר למתכפר, דתנן (ויקרא טז, יא): וכפר בעדו ובעד ביתו, ביתו זו אשתו.

דבר אחר, אם הכהן המשיח יחטא, וכהן המשיח חוטא, אמר רבי לוי עלובה היא מדינתא דאסיא פודגריס, ודאיקוטטא בחדא עינא, וסניגוריא מקטרג בדיני נפשות. (ויקרא ד, ג): לאשמת העם, לאש מת העם, משל לשושיטה של דב שהיה אוכל סדורים של דב, אמר המלך הואיל והוא אוכל סדורים של דב תאכלנו הדב. כך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והוא נהנה מן ההקדשות תאכלנו האש.

אמר רבי איבו מעשה בטבח אחד בצפורי שהיה מאכיל את ישראל נבלות וטרפות, פעם אחת ערב יום הכפורים אכל ושתה ונשתכר ועלה לראש הגג ונפל ומת, התחילו הכלבים מלקקין את דמו, אתון ושיילון לרבי חנינא מהו לאעברא יתיה מן קדמיהון, אמר להון כתיב (שמות כב, ל): ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אתו, זה שהיה גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל נבלות וטרפות, ארפון להון מדידהון אינון אכלין. (ויקרא ד, ד): והביא את הפר אל פתח אהל מועד, אמר רבי יצחק משל לאוהבו של מלך שכבדו בדורון ובקלוסין נאה, אמר המלך הניחו אותו על פתח פלטין, כל שיצא ונכנס יהא רואה אותו, כך והביא את הפר אל פתח אהל מועד.