ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרק ו
<< | ספרא (מלבי"ם) | >>
מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה
פרק ו
[א] "וסמכו זקני.."-- יכול זקנים מן השוק? תלמוד לומר 'זקני עדה'. אי 'זקני עדה' יכול כל הזקנים שבעדה? תלמוד לומר "העדה"-- המיוחדים שבעדה.
[ב] וכמה הן?
- "וסמכו"-- שנים; "זקני"-- שנים; אין בית דין שקול-- הרי חמשה, דברי ר' יהודה.
- ר' שמעון אומר, "וסמכו זקני.."-- שנים; ואין בית דין שקול-- הרי שלשה.
[ג] "ידיהם"-- ידי כל אחד ואחד (נ"א כל יחיד ויחיד).
"ידיהם על ראש הפר"-- פר טעון סמיכה ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר פר טעון סמיכה בזקנים ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה בזקנים; שר' שמעון אומר כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה.
[ד] "ושחט את הפר לפני השם"-- בצפון.
נאמר כאן 'פני פרוכת' (ויקרא ד, יז) ונאמר להלן (ויקרא ד, ו) 'פני פרוכת'. מה 'פני פרוכת' אמור להלן-- "פרוכת הקדש", אף 'פני פרוכת' האמור כאן-- פני פרוכת הקדש.
[ה] "וְעָשָׂה..כַּאֲשֶׁר עָשָׂה..וְכִפֶּר" מה תלמוד לומר? לכפול את ההזיות; ללמד שאם חסר אחת מן המתנות-- לא עשה כלום.
יכול, אין לי אלא מתן-שבע שאם חסר אחת מהן לא עשה כלום -- שכן מתן-שבע מעכבות בכל מקום; ומנין למתן-ארבע אם חסר אחת מהן לא עשה כלום? תלמוד לומר "כֵּן יַעֲשֶׂה".
[ו] "וְעָשָׂה לַפָּר"-- לרבות פר יום הכפורים; "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר.." לרבות פר כהן משיח; "..הַחַטָּאת"-- לרבות שעירי עכו"ם. יכול שאני מרבה שעירי רגלים? תלמוד לומר "לו".
- ומה ראית לרבות שעירי עכו"ם ולהוציא שעירי רגלים?
- אחר שריבה הכתוב מיעט! מרבה אני שעירי עכו"ם שהן באים על עבירת מצוה ידועה, ומוציא שעירי רגלים שאין באים על עבירת מצוה ידועה.
[ז] " וְכִפֶּר עֲלֵהֶם"-- אף על פי שלא סמכו. " וְנִסְלַח לָהֶם"-- אף על פי שלא נתן בשירי הדם.
- מה ראית להכשיר בסמיכה ובשירי הדם ולפסול בהזיות?
- אחר שריבה הכתוב מיעט! מפני מה אני מכשיר בסמיכה ובשירי הדם -- שאין מעכבין את הכפרה, ופוסל אני בהזיות -- שהן מעכבים (נ"א מעכבות) את הכפרה.
[ח] "והוציא את הפר אל מחוץ למחנה"-- חוץ לשלש מחנות.
"ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון"-- הא מכאן אתה אומר: פר משיח ופר עדה עומדים-- פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו.
[ט] יכול אף שעירי עכו"ם יקדמוהו? ודין הוא! אם פר יחיד קודמו, פר ושעיר לא יקדמוהו?! תלמוד לומר 'פר'-- פר ראשון ואין שעירי עכו"ם ראשונים.
[י] או אינו אלא פר ישרף ואין שעירי עכו"ם נשרפים? תלמוד לומר "חטאת הקהל" -- בנין אב לכל חטאת הקהל שישרפו.
[יא] והלא שעירי רגלים שהן חטאת הקהל, יכול ישרפו? תלמוד לומר "הוא".
- ומה ראית לרבות שעירי עכו"ם ולהוציא שעירי הרגלים?
- אחר שריבה הכתוב מיעט! מרבה אני שעירי עכו"ם שהן באים על עבירת מצוה ידועה, ומוציא אני שעירי רגלים שאין באים על עבירת מצוה ידועה.
- [יב] והלא פר יום הכפורים אינו בא על עבירת מצוה ידועה וטעון שריפה!
- מה זה מיוחד שדמו נכנס לפנים, יצאו אלו שאין דמם נכנס לפנים.
[יג] "חטאת" (ויקרא ד, כד)-- שיהיו כל מעשיה לשם חטאת. "הוא" (שם)-- פרט לכששחטו שלא לשמו.[1]
- ^ עי' בפי' המלבי"ם שמצדד לומר דמיירי במ"ש בחטאת נשיא - ויקיעורך