מ"ג ויקרא ד יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא ד · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֨ם כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂ֠וּ אַחַ֨ת מִכׇּל־מִצְוֺ֧ת יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל יִשְׁתְּלוֹן וִיהֵי מְכוּסַּא פִּתְגָמָא מֵעֵינֵי קְהָלָא וְיַעְבְּדוּן חַד מִכָּל פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וִיחוּבוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין כָּל כְּנִישְׁתָּא דְיִשְרָאֵל יִשְׁתְּלוּן וְיִתְכַּסֵי פִּתְגַם מִן מֵחְמֵי קְהָלָא וְיַעֲבְדוּן בְּשָׁלוּ מִן חַד מִן כָּל פִּקוּדַיָא דַיְיָ דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְיִתְחַיְיבוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עדת ישראל" - (שם) אלו סנהדרין

"ונעלם דבר" - טעו להורות באחת מכל כריתות שבתורה שהוא מותר

"הקהל ועשו" - (ת"כ) שעשו צבור על פיהם

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "..ואם.."-- הרי זה מוסיף על ענין הראשון; שתמצא אומר פר משיח ופר עדה עומדין-- פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו.

[ב] "עֲדַת יִשְׂרָאֵל" - יכול בעדה (ס"א בכל עדה וס"א בכל העדה) הכתוב מדבר?   תלמוד לומר כאן 'עדה' ולהלן נאמר (במדבר לה, כד) 'עדה'. מה 'עדה' אמורה להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.   או מה 'עדה' אמורה להלן בכהן גדול אף כאן בכהן גדול!  תלמוד לומר "עדת ישראל"-- העדה המיוחדת שבישראל; ואיזו? זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית.

[ג] היה אחד מהם גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראה לו בנים --יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר כאן 'עדה' ולהלן נאמר 'עדה'. מה 'עדה' אמורה להלן-- כולם ראוים להוריה, אף 'עדה' אמורה כאן-- עד שיהיו כולם ראוים להוריה.

[ד] לא היה מופלא של בית דין שם, או אמר אחד מהם "איני יודע", או שאמר להם "טועים אתם!" --יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר "עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ"-- עד שיורו כולם.

[ה] "יִשְׁגּוּ"-- יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה?    תלמוד לומר "יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר"-- הא אינם חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה.

[ו] מתוך שיצאת עכו"ם לידון בעצמה, יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה שלה?   תלמוד לומר כאן "מעיני" ולהלן (במדבר טו, כד) נאמר "מעיני".  מה "מעיני" האמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין;   ומה "מעיני" האמור להלן‏[1]-- העלם דבר עם שגגת המעשה, אף "מעיני" האמור כאן-- העלם דבר עם שגגת המעשה.


[ז] "וְנֶעְלַם דָּבָר"-- לא שתתעלם (ס"א שתעלם, וכן בהמשך) מצוה כולה.

  • כיצד?   אמרו "אין נדה בתורה"; "אין שבת בתורה"; "אין עכו"ם בתורה" --יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "ונעלם דבר"-- לא שתתעלם מצוה כולה.
  • [ח] אבל אמרו "יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום - פטור"; "יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים - פטור"; "יש עכו"ם בתורה אבל המשתחוה - פטור" --יכול יהיו פטורים?    תלמוד לומר "ונעלם דבר"-- לא כל הגוף.


[ט] מתוך שיצאה עכו"ם לידון בעצמה, יכול יהיו חייבים על העלם מצוה כולה?   תלמוד לומר כאן "מעיני" ונאמר להלן (במדבר טו, כד) "מעיני". מה "מעיני" אמור כאן-- פרט לכל הגוף, אף "מעיני" האמור להלן-- פרט לכל הגוף.


[י] הורו בית דין ועשו - יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר "הקהל..ועשו"-- ההוראה תלויה בבית דין והמעשה תלוי בקהל.


[יא] "מִצְו‍ֹת יהו"ה"-- ולא מצות המלך, ולא מצות בית דין.

"מִצְו‍ֹת" האמורות במשיח (ויקרא ד, ב) הן "מִצְו‍ֹת" האמורות כאן (ויקרא ד, יג).

"מִכָּל מִצְו‍ֹת יהו"ה"-- לא כל מצות ה'; פרט לשמיעת הקול ולביטוי שפתים ולטומאת מקדש וקדשיו.


"וְאָשֵׁמוּ"‏[2]-- כשם שנפרעים מן היחיד כן נפרעין מן הצבור.

  1. ^ הכוונה לפרשתנו כאן (ויקרא ד, יג). עיין במפרשים שכִיווּן הלימוד התהפך ועכשיו לומדים עכו"ם מהעלם דבר של צבור, על אף הלשון של "להלן...כאן" - ויקיעורך
  2. ^ בספרים אחרים נמצא פתיח יותר ארוכה "אשר לא תעשינה ואשמו" - ויקיעורך

<< · מ"ג ויקרא · ד · יג · >>