קטגוריה:ויקרא ד יב
והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף.
וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף.
וְהוֹצִ֣יא אֶת־כׇּל־הַ֠פָּ֠ר אֶל־מִח֨וּץ לַֽמַּחֲנֶ֜ה אֶל־מָק֤וֹם טָהוֹר֙ אֶל־שֶׁ֣פֶךְ הַדֶּ֔שֶׁן וְשָׂרַ֥ף אֹת֛וֹ עַל־עֵצִ֖ים בָּאֵ֑שׁ עַל־שֶׁ֥פֶךְ הַדֶּ֖שֶׁן יִשָּׂרֵֽף׃
וְהוֹצִ֣יא וְ - ו' החיבור
הוֹצִ֣יא - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3318
מורפ': HC/Vhp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַ֠פָּר הַ֠ - מילית, ה' הידיעה
פָּר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6499
מורפ': HTd/Ncmsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מִח֨וּץ מִ - מילת יחס
ח֨וּץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/2351
מורפ': HR/Ncmsa לַֽמַּחֲנֶ֜ה לַֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
מַּחֲנֶ֜ה - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4264
מורפ': HRd/Ncbsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מָק֤וֹם מָק֤וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4725
מורפ': HNcmsa טָהוֹר֙ טָהוֹר֙ - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2889
מורפ': HAamsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־שֶׁ֣פֶךְ שֶׁ֣פֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8211
מורפ': HNcmsc הַדֶּ֔שֶׁן הַ - מילית, ה' הידיעה
דֶּ֔שֶׁן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1880
מורפ': HTd/Ncmsa וְשָׂרַ֥ף וְ - ו' החיבור
שָׂרַ֥ף - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/8313
מורפ': HC/Vqp3ms אֹת֛וֹ אֹת֛ - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־עֵצִ֖ים עֵצִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6086
מורפ': HNcmpa בָּאֵ֑שׁ בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אֵ֑שׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/784
מורפ': HRd/Ncbsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־שֶׁ֥פֶךְ שֶׁ֥פֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8211
מורפ': HNcmsc הַדֶּ֖שֶׁן הַ - מילית, ה' הידיעה
דֶּ֖שֶׁן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1880
מורפ': HTd/Ncmsa יִשָּׂרֵֽף יִשָּׂרֵֽף - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8313
מורפ': HVNi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהוֹצִ֣יא מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־כָּל־הַ֠פָּר תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
אֶל־מִח֨וּץ קדמא (משרת, דרגא 5) לַֽמַּחֲנֶ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
אֶל־מָק֤וֹם מהפך (משרת, דרגא 5) טָהוֹר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־שֶׁ֣פֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) הַדֶּ֔שֶׁן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְשָׂרַ֥ף מרכא (משרת, דרגא 5) אֹת֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)
עַל־עֵצִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּאֵ֑שׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עַל־שֶׁ֥פֶךְ מרכא (משרת, דרגא 5) הַדֶּ֖שֶׁן טפחא (מלך, דרגא 2)
יִשָּׂרֵֽף סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהוֹצִיא אֶת כָּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, אֶל מָקוֹם טָהוֹר, אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן המקום ששופכים בו את אפר המזבח, וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ, עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיַפֵּיק יָת כָּל תּוֹרָא לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא לַאֲתַר דְּכֵי לַאֲתַר בֵּית מֵישַׁד קִטְמָא וְיוֹקֵיד יָתֵיהּ עַל אָעַיָּא בְּאִישָׁתָא עַל אֲתַר בֵּית מֵישַׁד קִטְמָא יִתּוֹקַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִפּוֹק יַת כָּל תּוֹרָא לַאֲתַר דְכֵי לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא לַאֲתַר בֵּית מֵישַׁד קִיטְמָא וְיוֹקֵד יָתֵיהּ עַל קִיסִין בְּנוּרָא עַל אֲתַר בֵּית מֵישַׁד קִיטְמָא יְתוֹקַד: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ג] "והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה" (ויקרא ד, יב)-- חוץ לשלש מחנות.
- או יכול חוץ למחנה אחת?
- כשהוא אומר בעדה (ויקרא ד, כא) "אל מחוץ למחנה" שאין תלמוד לומר, שכבר נאמר (שם) "ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון", ואם כן למה נאמר "אל מחוץ למחנה"? -- ליתן לו מחנה שניה.
- [ד] וכשהוא אומר בדשן (ויקרא ו, ד) "אל מחוץ למחנה" שאין תלמוד לומר, שכבר נאמר (ויקרא ד, יב) "אל מקום טהור אל שפך הדשן", ואם כן למה נאמר (ויקרא ד, יב - עי' במלבי"ם) "אל מחוץ למחנה"? --ליתן לו מחנה שלישית.
[ה] "אל מקום טהור"-- שיהיה מקומו טהור. ואם טמא-- יטהרנו. שיהיה מקום מתוקן להם לכך.
"אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן"-- שיהיה שם דשן, שיקדום את הדשן, ששם יהיו נותנים את הדשן. ר' אליעזר בן יעקב אומר שיהיה מקומו משופך.
[ו] "וְשָׂרַף אֹתוֹ"-- כשר ולא הפסול.
"על עצים באש" מה תלמוד לומר? שיכול, הואיל ונאמרה שריפה בפנים ונאמרה שריפה בחוץ: מה שריפה אמורה בפנים-- בעצים כשרים למערכה, אף שריפה אמורה בחוץ-- בעצים כשרים למערכה... תלמוד לומר "עצים"-- לרבות כל משמע; "עצים"-- אפילו בקש, אפילו בתבן, אפילו בגבבא.
"בָּאֵשׁ"-- ולא בסיד ולא ברמץ.
"...יִשָּׂרֵף"-- אף על פי שאין שם דשן.
"יִשָּׂרֵף"-- עד שמצית האור בגופו.רש"י
"מחוץ למחנה" - חוץ לשלש מחנות ובבית עולמים חוץ לעיר כמו שפירשוהו רבותינו במס' יומא ובסנהדרין
"אל שפך הדשן" - מקום ששופכין בו הדשן המסולק מן המזבח כמ"ש (לקמן ו) והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה
"על שפך הדשן ישרף" - (ת"כ) שאין ת"ל אלא ללמד שאפילו אין שם דשן
[יב] מקום ששופכין הדשן. דלא שייך לומר "אל שפיכת הדשן", אלא פירושו 'אל מקום ששופכין הדשן' (כ"ה ברא"ם):
[יג] שאין תלמוד לומר וכו'. כך הוא הגריסא בספרים שלנו "על שפך הדשן ישרף" 'שאין תלמוד לומר וכו. והקשה הרא"ם על גירסא זו, דמנא לן למילף מיניה שישרוף שם אף על גב שאין שם דשן, שמא שינה הכתוב לעכב, שלא ישרוף אלא על דשן. וקושיא זאת אינה קושיא כלל, [ד]ודאי שריפת הפר אינו מעכב הכפרה, ולכך לא נוכל לומר דקרא אתא ללמוד שיעכב שפך הדשן, כיון דשריפת הפר גופיה אינו מעכב, ולפיכך קרא אתא ללמוד שישרוף אף על גב שאין שם דשן. ומה שכתיב "אל שפך הדשן", היינו המקום ששופכין שם אף על גב שאין שם דשן:
אבל בתורת כהנים לא דריש ליה רק מן "ישרף" יתירא, והכי גרסינן שם; "ישרף" אף על גב שאין דשן. משמע דמרבוי ד"ישרף" דריש כן, דלא הוי למכתב רק "ושרף אותו על עצים באש על שפך הדשן", "ישרף" למה לי, אלא לרבוי שריפה, אף על גב דאין שם דשן. וגירסא זו יותר נכון, דהא יש לומר ד"על שפך הדשן" לאו מיותר כלל, דאי לא כתב "על שפך הדשן", רק 'והוציא אותו אל מקום טהור אל שפך הדשן', הייתי אומר דלא בעי רק אצל שפך הדשן. ואי לא כתיב "והוציא אותו אל שפך הדשן", הייתי אומר שישפוך דשן וישרוף אותו עליו, לכך כתיב "והוציא אותו אל שפך הדשן", שיש מקום כבר ששופכין שם, ויוציא אליו, זהו דשן הפנימי. אבל "ישרף" בודאי מיותר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת (ספרא פרק ה,ג), וּבְבֵית עוֹלָמִים – חוּץ לָעִיר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף ס"ח ע"א) וּבְסַנְהֶדְרִין (דף מ"ב ע"ב).
אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן – מָקוֹם שֶׁשּׁוֹפְכִין בּוֹ הַדֶּשֶׁן הַמְּסֻלָּק מִן הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (ויקרא ו,ד; ספרא שם, ה).
עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין שָׁם דֶּשֶׁן (פסחים ע"ה ע"ב).
רשב"ם
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ד יב"
קטגוריה זו מכילה את 25 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 25 דפים.