קטגוריה:דניאל ד ט
נוסח המקרא
עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון [ידורן] צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא
עָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי ידרון [יְדוּרָן] צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל בִּשְׂרָא.
עׇפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל ׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֙וֹהִי֙ ידרון יְדוּרָן֙ צִפְּﬞרֵ֣י שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כׇּל־בִּשְׂרָֽא׃
עָפְיֵ֤/הּ שַׁפִּיר֙ וְ/אִנְבֵּ֣/הּ שַׂגִּ֔יא וּ/מָז֨וֹן לְ/כֹ֖לָּ/א־בֵ֑/הּ תְּחֹת֜וֹ/הִי תַּטְלֵ֣ל׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗/א וּ/בְ/עַנְפ֙וֹ/הִי֙ ידרון [יְדוּרָן֙] צִפֲּרֵ֣י שְׁמַיָּ֔/א וּ/מִנֵּ֖/הּ יִתְּזִ֥ין כָּל־בִּשְׂרָֽ/א׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ואנבה שגיא" - פריו רב
"מזון לכולא ביה" - וכדי מזון לכל בריה היה בו
"תטלל" - לשון צל
"ידורון" - ל' מדור ולינה
"יתזון" - ל' מזוןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עפיה" - העלין כמו מבין עפאים (שם קד)
מצודת דוד
"עפיה" - העלין שבו היו נאים ויפים ופירותיו היו מרובים והיה די בהם לזון ולכלכל את כל הבריות
"תחתוהי" - תחתיו חסו בצלו חית השדה ובענפיו יקננו עוף השמים ומפירותיו היו נזונים כל הבריות
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עָפְיוֹ יָפֶה וּפִרְיוֹ רַב, וּמָזוֹן לַכֹּל בּוֹ, תַּחְתָּיו תִּמְצָא צֵל חַיַּת הַבָּר, וּבַעֲנָפָיו תָּדֹרְנָה צִפֳּרֵי הַשָּׁמִים, וּמִמֶּנּוּ יִזּוֹן כָּל בָּשָׂר.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד ט.
עָפְיוֹ יָפֶה וּפִרְיוֹ רַב
תאור מדהים ביופיו של עץ רחב ומוצלח שמביא ברכה לכל חי.
כמובן נבוכדנצר רואה את ממלכתו המנוהלת על ידיו כמו העץ המפואר הזה.
ואכן מעצמת-על כזו באמת הביאה ברכה לאנשי הממלכה, כפי שאמר גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם: "שְׁבוּ בָאָרֶץ, וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל, וְיִטַב לָכֶם" (מלכים ב כה כד):
- חוק אחיד
- שפה משותפת
- כסף אחיד
- בטחון בדרכים
כמובן שעלינו לזכור שנבוכדנצר כבש את ירושלים והמלך "יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ" (מלכים ב כד א), ואחר כך נבוכדנצר כבש את ירושלים בשנית והגלה את יהויכין בנו לבבל (מלכים ב כד יב) עם נכבדי ירושלים ואוצרות המקדש והארמון. ואז בא נבוכדנצר בשלישית כבש את ירושלים, הרג את צדקיהו המלך, שהוא מינה, גזל שלל רב מהעיר, ושרף את בית המקדש שבנה שלמה (מלכים ב כה ט). אולם כל זאת קרה כפי שחזו הנביאים, ככתוב שנבוכדנצר עשה: "כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" (מלכים ב כד ב).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ד ט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.