קטגוריה:דניאל ב א
ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו.
וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו.
וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃
וּבִשְׁנַ֣ת וּ - ו' החיבור
בִ - מילת יחס
שְׁנַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/b/8141
מורפ': HC/R/Ncfsc שְׁתַּ֗יִם שְׁתַּ֗יִם - תואר, מספר מונה, נקבה, זוגי, נפרד
צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcfda לְמַלְכוּת֙ לְ - מילת יחס
מַלְכוּת֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/4438
מורפ': HR/Ncfsc נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5019
מורפ': HNp חָלַ֥ם חָלַ֥ם - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2492 b
מורפ': HVqp3ms נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5019
מורפ': HNp חֲלֹמ֑וֹת חֲלֹמ֑וֹת - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 2472
מורפ': HNcmpa וַתִּתְפָּ֣עֶם וַ - ו' החיבור
תִּתְפָּ֣עֶם - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/6470
מורפ': HC/Vtw3fs רוּח֔וֹ רוּח֔ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7307
מורפ': HNcbsc/Sp3ms וּשְׁנָת֖וֹ וּ - ו' החיבור
שְׁנָת֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/8142
מורפ': HC/Ncfsc/Sp3ms נִהְיְתָ֥ה נִהְיְתָ֥ה - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVNp3fs עָלָֽיו עָלָֽי - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּבִשְׁנַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) שְׁתַּ֗יִם רביעי (משנה, דרגא 3)
לְמַלְכוּת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
חָלַ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
חֲלֹמ֑וֹת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתִּתְפָּ֣עֶם מונח (משרת, דרגא 5) רוּח֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּשְׁנָת֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
נִהְיְתָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) עָלָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת, וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ ליבו פעם, הוא התרגש וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו היתה קשה עליו, נדדה ממנו.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"ותתפעם רוחו" - בפרעה נאמר ותפעם רוחו (בראשית מא) שלא נעלם ממנו אלא פתרון החלום וכאן שנעלם ממנו גם החלום נכפלה הלשון ותתפעם לשון פעימה והלימה ובחומש פירש"י ז"ל לשון נקיפה
"נהיתה עליו" - לשון שברון כמו (יחזקאל ו) הווה על הווהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ותתפעם" - ענין הכאה וקשקוש וכן ויהי בבוקר ותפעם רוחו (בראשית מ"א) והוא מלשון פעמון המקשקש
"ושנתו" - מלשון שינה
"נהיתה" - ענין כריתה ושבירה כמו נהייתי ונחליתי (לקמן ח)
מצודת דוד
"ובשנת שתים" - אחר חורבן הבית ואחר שכבש כל העכו"ם ומלך עליהם חשב מחשבות מה שיהיה באחרית הימים ובא לו החלום וכמ"ש בפתרון החלום
"חלומות" - לפי שהיתה מענינים הרבה אמר חלומות
"ותתפעם" - נשימתו היתה מקשקשת בו כדרך החרד שלא יוכל לעצור הנשימה זמן מה והיא הולכת ובאה
"נהיתה עליו" - השינה נכרתה מעליו ולא היה יכול לישן עודמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א) השאלות (א) למה אמר חלומות בלשון רבים?, מ"ש ושנתו נהייתה משמע שנתהוה השינה וישן?,
"ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר", אא"ל שהיה בשנת שתים, שאיך הוציאו דניאל וחברוהי לאתקטלא, והם לא השלימו עדיין חק למודם? ואיך אפשר שבשנת שתים פתר דניאל את החלום ונתגדל הוא וחבריו, הפך מה שנזכר בסימן הקודם שלא עמדו לפני המלך עד תום שנת שלש? ולכן צדקו דברי חז"ל שפירשו בשנת שתים למלכות הכללי של נבוכדנצר, שזה היה אחר חורבן הבית שאז כבש כל האומות ומלך בכפה, ואז חשב מחשבות לדעת מי ימלוך אחריו והודיעו לו את אשר יהיה באחרית הימים. "חלם נבוכדנצר חלומות," ר"ל שבחלום הזה היו חלומות הרבה, חלום הצלם, וחלום האבן ששבר את הצלם, ובאשר שכח את החלום לא זכר רק שחלם לו חלומות הרבה, וספר שזכר ממנו ג' ענינים, א] שחלם חלומות ולא ידע מה, ב] "ותתפעם רוחו," זכר שנפל עליו פחד ואימה בעת החלום, שזה סימן שלא היה רעיון רוח, רק חלום אמתי שהוא הפועל בנפש החולם להפיל עליו חרדה גדולה, ג] "ששנתו נהיתה עליו", ר"ל שאחרי החלום נשאר ישן ולא הקיץ משנתו ע"י החלום, ור"ל שחלום שאין בו ממש לא יעשה רושם בנפש, לא כן החלום הנבואיי יתפלצו עמודי גופו, אולם לפעמים יפול עליו אימה ורעדה בעת החלום על ידי תגבורת הדמים שיתקבצו במקום אחד, ויעשו רושם נורא לפי ההתפעלות שיתהוה עי"ז בגוף בעת השינה ובכ"ז אין בו ממש, אולם בזה יקיץ תמיד ע"י הפחד, ובמה שהתפעם רוחו ובכ"ז לא הקיץ משנתו, ידע שלא בא מסבת הדם או האדים או העילוף בשינה, רק ע"י חיקיו שנעשה בנפשו הרוחניית אשר ראתה חזיון עתידי מורה רע, וע"כ שם לבו לדעת את החלום:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב א"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.