מצודות על דניאל ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על דניאלפרק ב' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ב', א':

וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃


 

מצודת דוד

"ובשנת שתים" - אחר חורבן הבית ואחר שכבש כל העכו"ם ומלך עליהם חשב מחשבות מה שיהיה באחרית הימים ובא לו החלום וכמ"ש בפתרון החלום

"חלומות" - לפי שהיתה מענינים הרבה אמר חלומות

"ותתפעם" - נשימתו היתה מקשקשת בו כדרך החרד שלא יוכל לעצור הנשימה זמן מה והיא הולכת ובאה

"נהיתה עליו" - השינה נכרתה מעליו ולא היה יכול לישן עוד 

מצודת ציון

"ותתפעם" - ענין הכאה וקשקוש וכן ויהי בבוקר ותפעם רוחו (בראשית מ"א) והוא מלשון פעמון המקשקש

"ושנתו" - מלשון שינה

"נהיתה" - ענין כריתה ושבירה כמו נהייתי ונחליתי (לקמן ח)