מצודות על דניאל ב מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על דניאלפרק ב' • פסוק מ"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ב', מ"ז:

עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥א דְנָֽה׃


 

מצודת דוד

"ענה מלכא" - כשלא רצה לקבל אמר לו המלך אל תחשוב שאני מכחש באלהי השמים לא כן הוא כי מן קשוט וגו' ר"ל באמת אשר אלהיכם הוא אלהים על כל האלהים וכאומר ואם אמנם כי אלהים אתה מ"מ הוא גדול ממך

"ומרא" - והוא מושל ושר על כל המלכים ולא כן אתה

"וגלה" - הוא מגלה סודות אשר יכלת לגלות הסוד הזה וכאומר הנה מה שגלית הסוד הזה הוא בעבור שאלהי השמים הוא מגלה הסודות והוא גלה לך א"כ גדול הוא מאוד ממך ואיך אכחש בו