קטגוריה:בראשית ד ו
נוסח המקרא
ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
וַ/יֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚/מָּה חָ֣רָה לָ֔/ךְ וְ/לָ֖/מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְקָיִן לְמָא תְּקֵיף לָךְ וּלְמָא אִתְכְּבִישׁוּ אַפָּךְ׃ |
אונקלוס (דפוס): | וַאֲמַר יְיָ לְקָיִן לְמָא תְּקוֹף [נ"א: תַּקֵּיף] לָךְ וּלְמָא אִתְכְּבִישׁוּ אַפָּךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְקַיִן לָמָה תַּקִיף לָךְ וְלָמָה אִתְכְּבִישׁוּ אִיקוּנִין דְאַנְפָּךְ: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
דבר אחר לפי שאמרו רז"ל (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו', אי אזיל מוטב אי לא יזכור לו יום המיתה ואז ודאי אזיל. ז"ש אם תטיב לגרש את היצה"ר שאז ישא ה' את פניך ויקבלך בתשובה. ואם לא תטיב שלא אזיל היצה"ר עוד טומאתו בו אז לפתח חטאת רובץ ר"ל תזכיר לו יום המיתה כאילו פתח קברך פתוח לפניו ואז ירבץ תחת משאו החטאת דהיינו היצה"ר המחטיאך ואע"פ שאליך תשוקתו מ"מ אתה תמשול בו.
דבר אחר, לפי שמצינו לרז"ל (ברכות סא.) שהמשילו את היצה"ר לזבוב ואסמכוה אקרא (קהלת י.א) זבובי מות יבאיש וגו'. וטעמו של דבר כי כל זבוב כח פיו שלו חלוש ואין בו כח לעשות נקב בבשר שלם, אך במקום שהזבוב מוצא פתח פתוח בבשר החי שם ירבץ ויש כחו בפיו להרחיב הפרצה. כך היצה"ר כחו חלוש לעשות פרצה בבשר חי רב פעלים כי הצדיק בכל דרכיו אשר לא פתח ליצרו פתח כלל א"א לו לפרוץ גדרו ולכנוס בו להחטיאו. אמנם בזמן שהוא מוצא אנשים בני גילו הפורצים אפילו פרצה קטנה ופותחין לו פתח לחטאת ולנדה אז יש בידו להרחיב הפרצה ולהוסיף פשע על חטאתו כאמרו רז"ל (שבת קד.) הבא לטמא פותחין לו ויש גורסין פתחים לו ר"ל פותח פתח אל היצה"ר שימצא מקום ליכנס דרך אותה פרצה ולהרחיבה עד עלות מכתו לאין מרפא. המשל בזה המוצא פתח סגור מכל וכל קשה לו לפותחה והמוצא הפתח קצת פתוחה נקל לו להרחיב הפתיחה עד אשר יעשה כמו שער בנפשו שהכל נכנסין בו בנקל וזה משל צודק על היצה"ר.
ובדרך זה מצינו בילקוט, סוף פרשת בשלח (יז.ז) שמדמה את עמלק לזבוב מה זבוב להוט אחר המכה כך עמלק היה להוט אחר דמן של ישראל כו' ולמה המשילוהו לזבוב דוקא. אלא לפי שגם הוא לא היה יכול להזדווג לישראל כל זמן שהיו שלמים עם ה' זולת ברפידים שרפו ידיהם מן התורה אז פתחו לו פתח ויבא עמלק וטמאם במשכב זכר לדעת רבותינו ז"ל. (תנחומא תצא ט.) זהו שמסיק שם במדרש משל לאדם שהקיף את הכרם ואמר כל מי שיפרץ הגדר ינשכנו הכלב כו' נקט דווקא פורץ גדר לפי שזהו ענין פתיחת הפתח שהזכרנו כי ע"י הפתיחה רבים בוקעין בו כך על ידי שפתח פתח ליצרו יכנסו בו מקטריגים רבים המונעים ממנו דרך הישר כמו שיתבאר עוד לקמן פרשת בשלח. (יז.ח) ובמסכת יומא (לט:) אמרו רז"ל אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה כו'. וזה מבואר עפ"י דרכינו. וזה שאמר לפתח חטאת רובץ. כי היצר הרע שנקרא חטאת במקום שהוא מוצא פתח פתוח לחטאת שם ירבץ ויכנס דרך אותו פתח. ואל תאמר שאין חשקו כי אם אל פתח לבדו אלא אליך תשוקתו שכל תשוקתו לילך מכאן ולהלן אליך ממש להדיחך מעל ה', אמנם כל זמן היותו בפתח עינים דהיינו בתחילת בואו אליך אתה תמשל בו על דרך שפירשתי למעלה בפסוק הוא ישופך ראש. אבל אם כבר עבר מן הפתח רצה לומר הפרצה הקטנה ועבר כבר אליך ממש להדיח כל עצמותך מעל ה' ואז יהיה קשה עליך למשול בו לפיכך החכם עיניו בראשו שלא ליתן לו מקום ליכנס כלל וכלל וזה פירוש יקר.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן כוונת דבר ה' הוא תחלת דבריו הודיעו כי השגיח ה' בב' הרגשות אשר עברוהו ועל כל אחת הוא אומר למה לכל הפירושים שפירשנו בחרון אפו ונפילת פניו. ונתן לו טעם הדבר ויסודו לדעת דעת עליון וסודו, והוא אומרו הלא אם תטיב פירוש אם תהיה מבחינת הטוב כל מעשיך שורה עליהם בחינת הטוב ומעצמן הם מתנשאים כי הקדושה אינה צריכה לאחרים. וצא ולמד (בבא מציעא דף פה:) ממעשה כסאו של ר' חייא שהיה עולה מעצמו למעלה והוא אומ' שאת פירוש מעצמו, ותתפרש שאת על המנחה גם על קין עצמו שלא יפלו פניו שהוא צלם הנאות אלא תהיה מעלתו נשאה והיא בחינת הטוב שהיא בחינת הרוממות והגדולה והם כנגד ב' בחינות האמורים בענין וישע ה' אל הבל ואל מנחתו שהם ב' דברים, ואם לא תיטיב פירוש כשתשלול בדעתך בחינת הטוב לפתח פירוש להתחלתך חשוב רע הנה בחינת הרע שנקראת חטאת רובצת עליך גם על כל מעשיך ושוללת ממך הנשיאות ומושלת במעשיך. ומעתה מה מקום לחרון אפך כיון שאתה סיבה לדבר. ואומרו ואליך תשוקתו כאן רמז כי יצר הרע יש בטבעו בחינת התשוקה להחטיא האדם כטבע שבאדם להתאוות תאוה ולחשוק זהב. ואומרו ואתה תמשל בו כאן הודיע כי הגם כי הוא בסדר זה ישנו בידו למשול בו, ומעתה למה יפלו פניך אחר שבידך הדבר למשול בו ולהרים המכשול שהוא החטאת:
עוד יכוין לומר על זה הדרך ואם לא תטיב לפתח שהוא שער קבלת המנחות והתשורות שם רובץ החטאת לבל יהיה מקום לעלות התשורה ואין צריך לומר שאין בה כח להנשאות. ואם תאמר אתה האדון שליט תקבל המנחה ולא יהיה מונע החטאת, לזה אמר הן אמת אם תעשה תשובה יש מקום לטענה זו אבל כיון שאינך חושב בתשובה כרמוז בתיבת לא תטיב שעודך מתאוה וחושק לבחינת הרע והוא אומרו ואליך תשוקתו ואתה חפץ למשול בו ולגרש אותו לבל ירבוץ לפתחך, והגם כי ה' ירצה להפרידו מעליך אבל צריך שאתה תרחיקהו מתשוקתך כי כל עוד שאדם חושק בבחינת הרע הוא ממשילו עליו כאומרו (תהלים, פא) לא יהיה בך אל זר, וכשהאדם מואס בדבריו ובעצתו זו היא השפלתו, והוא אומרו (משלי, טז) ומושל ברוחו מלוכד עיר. וכפי זה ידבר ה' אליו בדרך תמיהא כדרך שהתחיל לדבר אליו למה וגו' ולמה וגו' כי תלונתו על עצמו ולא על מלכו כי איך יחפוץ שימשול הוא בו והוא ממשילו על עצמו והבן:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד ו.
התוכחה הראשונה
בראשית ד ו: " "ויאמר ה' אל קין:
למה" "חרה לך ולמה נפלו פניך?
הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה" "תמשל בו" "
ע"פ דוד אקסלרוד: "זוהי הדוגמה הראשונה של תוכחה בתולדות האנושות. או שה' לא ידע להוכיח, או שהשכנוע הוא לאו דווקא מטרת התוכחה. אם לא שכנוע, אז מה כן? מסתבר שהמטרה היא חידוד הבחירה. את הבחירה סוף כל סוף עושה אדם בעצמו, אבל התוכחה יכולה לחדד לו את הבחירה ולנקותה משיקולים צדדיים, כדי שלא ישלה את עצמו בתירוצים בבחירתו."
וע"פ מירה שטולמן : "כשלקין חרה שה' לא שעה את מנחתו, הקב"ה נותן לו הסברים שלמים על חטא ועונש, טוב ורע ("הלא אם תיטיב- שאת" וכו'). זאת כיוון שקין ~לא~ מבדיל בין טוב ורע, בגלל שהוא לא היה שותף לחטא אדם וחוה. החטא שלו זה שהוא הרג את הבל ~לאחר~ שהוסבר לו על טוב ורע. "
מאמרים נוספים על פסוק זה:
- אם תיטיב שאת = אם תיטיב את מעשיך - תינצל מיצר הרע / ד"ר מנחם צוקר
- ואליך תשוקתו = הוא משתוקק אליך / אתה משתוקק אליו
- חטא קין לעומת חטא אדם
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.
לָמָּה חָרָה לָךְ
נאמר: "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" (ביאור:בראשית ד ה), ואלוהים שואל את קין למה?
קשה להאמין שבן אדם יכעס בצורה כזאת חמורה כי אלוהים לא שעה למנחתו, במיוחד שאנו לא יודעים באיזה צורה אלוהים 'שעה'.
ייתכן שהיתה לקין סיבה לבקש את עזרת אלוהים לצרכיו שלו, וכאשר אלוהים דחה אותו הוא כעס. קין ציפה שכשם שאלוהים ראה שאדם היה מתוסכל ולא מצא לעצמו "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (ביאור:בראשית ב כ), ואלוהים נתן לו אישה, ייתכן שגם קין היה מתוסכל, חיפש אישה לעצמו, ורצה לרצות את אלוהים במנחה כדי שאלוהים יתן לו אישה.
מסיפור קין בספר בראשית ומספר היובלים, ניתן ללמוד שלקין ולהבל היתה רק אחות אחת, ככתוב: "ובשבוע השלישי ליובל השני ילדה את־קין וברביעי ילדה את הבל ובחמישי ילדה את בתה אוֶן" (ספר היובלים ד א). סביר שהיתה תחרות בין האחים מי יקבל את אוֶן לאישה. גם דברי אלוהים לקין מעידים שאלוהים ידע שקין חושב על תשוקה (שלרוב היא מינית), ככתוב: "וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ [ביצר]". קיימת אפשרות שקין הגיש מנחת-תודה לאלוהים, שבה הנותן אוכל חלק מהמנחה יחד עם אורחיו, כדי להרשים את אוֶן. קין הביא לחם, עוגות, פירות ואולי יין - ארוחה צמחונית. קין הביא מנחת-תודה מתחרה של בשר, חלב, גבינה. סביר שאון העדיפה, התרשמה, שעתה למנחתו של הבל, וקין ראה בזה סימן שאלוהים העדיף לתת את און להבל, הדבר הכעיס מאוד את קין.
אלוהים שאל שאלה "לָמָּה חָרָה לָךְ"? אבל קין לא ענה. בהמשך קין לא התביש לשקר לאלוהים, אולם כאן ייתכן שלא היתה לו תשובה משביעה, או שהוא העדיף לא להסביר ואז אלוהים יפקוד עליו יותר.
חקירה
אלוהים שאל שתי שאלות:
- "לָמָּה חָרָה לָךְ"
- "וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ"
אלוהים ידע את התשובות, הן הוא יצר את המתח, כאשר הוא שעה למנחתו של הבל ולא למנחתו של קין.
נסיון?
קין לקח לעצמו את הטוב באדמות, והשאיר להבל להיות רועה צאן בגבעות ובאדמת טרשים. אלוהים אפשר לקין לבחור את דרכו, אבל הגיב בצער וכעס על מעשיו. אלוהים החליט לראות אם מגיע לקין, בכורם של אדם וחוה, להנות מברכת אלוהים.
אלוהים שאל את שאלותיו בתקוה שקין יענה ביושר, יסביר למה הוא כועס, ואז אלוהים יסביר לו את שגיאותיו, ומה הוא צריך לתקן. אלוהים נתן הזדמנות לקין לחזור מדרכו הרעה. אולם קין לא שאל דבר. הוא שמע ושתק. הוא התעלם מאלוהים ולא בקש הסברים. ייתכן שאלוהים התכוון לפתור את בעית הנשים לקין והבל, אבל קין היה חסר סבלנות, ואולי לא סמך על אלוהים.
קין כעס על אלוהים. לאחר שהוא היה הראשון שהביא מנחה לאלוהים, אלוהים העליב אותו, לדעתו. הוא רצה להעניש את אלוהים, להרוס ולפגוע בבריאתו של אלוהים.
קין נכשל בנסיון ולא ענה.
תוכחה
לאחר שקין לא ענה, אלוהים הסביר לו מה הבעיה, ומה הפתרון העדיף.
קין שמע את התוכחה ואת ההמלצות, והחליט לדחות את דברי אלוהים ולהתעלם מהם.
האם קיימת אפשרות שקין לא שמע את דברי אלוהים?
כיון שקין לא הגיב בשום צורה שהיא, קשה לדעת אם דברי אלוהים נכנסו לראשו והוא שקל מה לעשות. המשך הסיפור היה כאילו שקין בכלל לא שמע.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ד ו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.